מדד כלכלי-חברתי: י-ם יורדת, ב”ב ובית שמש בתחתית. ואיפה ביתר?

המדד הכלכלי חברתי של הלמ"ס, שכולל 255 רשויות מקומיות, דירג את ירושלים באשכול נמוך יותר בהשוואה ל-2013 • הערים שבהן ריכוזי אוכלוסייה חרדית מדורגות בתחתית
שייע קליין
כ' כסלו התשע"ט / 28.11.2018 18:36

הצרה של משה ליאון: מדירוג המדד הכלכלי חברתי לשנת 2015 שפרסמה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ירושלים איבדה 11 מקומות  – והורדה לאשכול 2, לאחר שב-2013 דורגה באשכול השלישי.

בראש הדירוג (מקום 255) ממוקם היישוב סביון ובתחתיתו (1) המועצה האזורית נווה מדבר.

את רשימת הערים במדד מובילה תל-אביב (מקום 222) ואחריה רמת גן, ראשון לציון פתח תקווה וחיפה.

בתחתית הרשימה נמצאות שלוש הערים שבהן ריכוזי אוכלוסייה חרדית גדולים: ירושלים (50), בני ברק (19) ובית שמש (22).

באשכול הנמוך ביותר (1) נמצאים המועצה האזורית נווה מדבר, היישובים הבדואים בנגב והיישובים החרדיים ביתר עילית ומודיעין עילית.

באשכול הגבוה ביותר (10) נמצאים רק שני יישובים: כפר שמריהו וסביון.

המדד משקלל פרמטרים מתחומים חברתיים וכלכליים שונים.

בתחום הדמוגרפיה נלקחו בחשבון הפרמטרים של גיל ממוצע, אחוז המשפחות בעלות 4 ילדים ומעלה, והיחס בין עובדים לנתמכים (יחס תלות); בתחום ההשכלה נלקחו ממוצע שנות הלימוד של האוכלוסייה הבוגרת ואחוז בעלי התארים האקדמיים ביישוב.

בתחום התעסוקה נלקחו פרמטרים שלאחוז המועסקים, השכר הממוצע, שיעור המשתכרים מתחת לשכר מינימום ושיעור מקבלי קצבת הבטחת הכנסה; בתחום רמת החיים נלקחו פרמטרים כמו רמת המינוע, שיעור ההכנסה החודשית לנפש ומספר שהייה בחו”ל של תושבי היישוב.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות