יעקב האהוב, מבטיח לך שנעשה כל שביכולתנו כדי לקיים את השליחות

הבכי שוטף אותנו והוא משלים את שמילים אף פעם לא יוכלו לתאר. הוא מספר את מה שאנחנו רוצים לזעוק, אבל לא יודעים איך.

ביום הזה כולנו בוכים. אנחנו בוכים כמובן את לכתו של יעקב התלמיד החכם, הפילוסוף, המשפטן, איש ההגות, איש ההלכה והמורה הדגול. אבל בראש ובראשונה אנחנו בוכים את לכתו של יעקב וינרוט האדם.

יעקב חווה את הזולת. הוא חווה אותו עד יומו האחרון.

גם בתוך המחלה הארורה שאחזה בו, יעקב לא איבד לרגע אחד את היכולת להעניק. הוא לא נתן למחלה לקחת ממנו את עוז הרוח או לשחוק את תחושת השליחות שבערה בו כל העת.

יעקב היקר והאהוב שלנו, אני מבטיח לך שנעשה כל שביכולתנו כדי לקיים את השליחות שגילמת בהווייתך. אנחנו מקבלים על עצמנו את צוואתך, להמשיך את המפעל האדיר שהקמת.

המשרד ימשיך לתרום וימשיך לפעול בהתאם לחזון שהתווית. המשרד ימשיך ויחבר בין הקצוות בחברה וימשיך לפתוח את שעריו גם בפני אלו שכל הדלתות האחרות נסגרו בפניהם. יעקב אתה כבר חסר לי. תודה על הכל.