האב שיחזר: מהרגע ששמע ‘פיגוע’ ועד שראה את הגופה

מאות בני משפחה וחברים הגיעו אמש (ראשון) לבית העלמין בראש העין כדי ללוות את קים יחזקאל-לבנגרונד הי”ד שנרצחה בפיגוע אכזרי במפעל באיזור התעשיה ברקן.

אביה של קים, ששמע על הפיגוע במהלך נסיעה ברכבו, שיתף את אילה חסון ב-103fm ברגעי הזוועה, כשהבין שהתרחש פיגוע במקום עבודתה של בתו: 

“אני נוהג לשמור על הילדים שלי ולעזור להם ככל שאני יכול, לצערי הגעתי מאוחר לזירה. לא יכולתי לדעת שזה יקרה.

בתי הגדולה התקשרה אליי לומר לי שהיה פיגוע ושאחותה לא עונה לה לטלפון. ניסיתי גם אני, כשראיתי שהיא לא עונה הסתובבתי עם רכבי לכיוונה. ידעתי שכביש חמש ושש עמוסים מאוד ולכן נסעתי דרך קלקיליה.

מכיוון שיש לי רכב גדול עקבתי אחרי ג’יפ צבאי שעקף את התנועה, בדרך שמעתי ברדיו שפצוע אחד נמצא בבלינסון. שלחתי את חברי שרוכב על אופנוע לבית החולים לבדוק אם מדובר בבתי והוא הודיע לי שזו לא היא. אז הבנתי שמשהו לא טוב קרה.

כשהגעתי לכניסה למפעל ראיתי את הרכב הצבאי נכנס אליו. כשניסיתי להיכנס האחראית על ש.ג החלה לשאול אותי שאלות ואסרה עליי לי להיכנס. אמרתי לה ‘בסדר’, האצתי את הרכב ונכנסתי בכל זאת.

אני מכיר את המפעל כי יצא לי לבקר את בתי בו. החניתי את הרכב וצעדתי לכיוון הכניסה, לצערי לא הייתה אפשרות להיכנס אך למזלי הגיע מנהל המפעל והצטרפתי אליו, שוטרים רצו אחריי ונהיה בלאגן עד שזיהיתי את הבת שלי שוכבת על הרצפה. השוטרים רצו לעצור אותי עד שאמרתי להם שאני כבר ראיתי את מה שהייתי צריך לראות. אז הבינו שאני אביה.

התקשרתי לבתי השנייה וסיפרתי לה שקים כבר לא בין החיים ונהגתי חזרה לבדי כל הדרך הביתה.

אין לי מושג מדוע הרוצח אזק אותה. כנראה שלא מגיע לו לחיות. היא הייתה ילדה וצנומה קטנה ולא היה צריך לאזוק אותה. כנראה זה היה מתוך אכזריות. הסתכלתי עליה וראיתי שהיא כבר לא נושמת. אני לא פרמדיק ולא יכולתי לעזור. רק הסתכלתי”.

על המפעל בו עבדה בתו סיפר: “בתי אהבה את המפעל. היא נהגה כל בוקר להקדים כדי לשים את הילד בגן ולאסוף אותו מוקדם יותר בסוף היום. באותו יום היא הספיקה להיפרד ממנו. אסע היום להלוויה של זיו. הוא היה עם בתי בדקות האחרונות של חייה. ראוי שאכבד את לכתו.

נאמר לי שהמחבל לא היה שבוע במקום עבודתו וכשחזר לעבודתו ביצע את הרצח. מעולם לא הפריע לנו לעבוד עם פלסטינים. חשבנו שאפשר לחיות איתם בדו קיום, כנראה שאי אפשר. אני יודע שבשטחים מרוויחים אלף-אלפיים שקלים בחודש, נתנו להם הזדמנות להתפרנס ולהרוויח בכבוד והם יורקים בצלחת שהם אוכלים בה. לא מגיע להם. אולי לא צריך לתת להם להתפרנס בכבוד, הם לא מעריכים את זה”.