העצור מהחתונה יקבל פיצוי 10,000 ש”ח כי השוטר שיקר

שוטר מימ”ר ש”י שמסר מידע שיקרי לשופטת בעת בקשת מעצר של חשוד שהשתתף ב’חתונת השנאה’ יפצה אותו ב-10,000 שקלים. כך פסק בית משפט השלום בירושלים.

לפי פסק הדין, אמירתו השקרית של השוטר – “מניסיון בתיקים קודמים ישנו קושי לאתר את החשוד ולגרום לו להתייצב לחקירה, הוא לא התייצב לחקירות קודמות” – גרמה לכך שהחשוד נעצר שלא לצורך.

בימ”ש קבע כי התנהלות השוטר היתה תוך “התרשלות והפרת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי החשוד”.

הדיון בגינו נפסק כי השוטר התרשל התקיים שלושה שבועות לאחר ‘חתונת השנאה’, אז ביקשה המשטרה לעצור מספר ממשתתפי האירוע.

בבקשות המעצר שהתנהלו במעמד צד אחד בפני שופטת בית משפט השלום בירושלים, ג’ויה סקפה שפירא, נכחו רק השוטר המבקש מימ”ר ש”י והשופטת עצמה – ללא נציגות של החשודים או סניגור מטעמם.

בפרוטוקול הדיון, כמו גם ביותר מעשרה דיונים בעניינם של חשודים נוספים, נכתב כי השוטר ענה לשאלת השופטת מדוע יש צורך בצו מעצר עבור החשודים: “מניסיון בתיקים קודמים ישנו קושי לאתר את החשוד ולגרום לו להתייצב לחקירה. הוא לא התייצב לחקירות קודמות” – עובדה שאינה נכונה לגבי מרבית החשודים.

בעקבות זאת החליט אחד מחשודים, נווה טל, לתבוע את מדינת ישראל בגין מעצר השווא שנכפה עליו, שנגרם כתוצאה ממסירת המידע השקרי.

בתביעתו, שהוגשה באמצעות עו”ד מנשה יאדו מארגון חוננו, טען טל כי המידע שנמסר לגביו היה שיקרי, וכי צו המעצר היה חלק ממספר צווים זהים שהשופטת אישרה באותו היום, בלי לבדוק את נכונות הדברים.

שופט בית משפט השלום בירושלים אופיר יחזקאל קיבל את התביעה וקבע כי השוטר התרשל “התרשלות והפרת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי החשוד”.

בפסק הדין נזף השופט בשוטר על שלא ראה לנכון לאמת את טענותיו לפני בקשת המעצר.

לבסוף פסק כי המשטרה אשמה במסירת המידע השגוי בעקבותיו נעצר טל מעצר שווא, וכי עליה לפצות את טל בסכום של 10,000 ₪, וכן בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין.

בבית המשפט ניסה השוטר לגלגל את האחריות על השופטת, וטען כי כלל לא אמר את הדברים ומדובר בטעות טכנית או טעות הקלדה, וכן כי דיבר באופן כללי על קבוצת החשודים, ולא על טל ספציפית, טענה שכאמור נדחתה על ידי בימ”ש שקבע כי השוטר הוא שהתרשל ולא מסר עובדות נכונות.

על התנהלות השופטת בדיון הוגשה תלונה גם לנציב תלונות השופטים, אשר מצא את תלונת התובע כלפי השופטת מוצדקת, ונזף בה על יצירת הרושם כי בית המשפט היווה חותמת גומי לבקשת המשטרה לאשר צווי מעצר באופן ‘סיטונאי’.

עו”ד מנשה יאדו מארגון חוננו, שייצג הן בתביעה והן בתלונה כנגד השופטת: “שופטת ושוטר נמצאים באולם הדיונים בהעדר החשוד, ללא סנגור מטעמו, ועושים יד אחת ומוציאים 12 צווי מעצר כנגד אזרחים, צווים שרובם ככולם לא חוקיים.

“לאחר שהתנהלותם נחשפת השוטר זורק את האשמה על השופטת, והשופטת מטילה אותה על השוטר. לאחר מאבק שניהלנו נציב תלונות השופטים קובע ואומר לשופטת את אשמה, ובימ”ש בתביעה אזרחית כנגד השוטר קובע כי לשוטר יש אחריות.

“מדובר באירוע חמור מאד, אירוע שמציף בעיה חמורה וכללית של שקרים בהליכי מעצר שנידונים במעמד צד אחד ללא ביקורת”.