5 המשפיעים של השנה: חיים בוזגלו בחר את האישים של תשע”ח

1.

יעקב ליצמן. בן 70. החל את דרכו הציבורית כמנכ”ל בית הספר היסודי בית יעקב חסידי בירושלים. בהמשך יזם קריה חסידית בעיר בית שמש והיה לאחד מהמקורבים לאדמו”ר בעל הלב שמחה מגור זצ”ל. לאחר מספר שנים החל את דרכו בכנסת, כעוזר פרלמנטרי של חברי הכנסת מטעם אגודת ישראל. בעת שח”כ הרב משה זאב פלדמן כיהן כיושב ראש ועדת הכספים, שימש ליצמן כיועצו. שם למעשה הכיר לראשונה את פעילות הוועדה לפני ולפנים.

את כהונתו בכנסת החל בשנת 99′ והפך לאיש החזק באגודת ישראל בפרט וביהדות התורה בכלל.

במשך השנים שימש כיו”ר ועדת הכספים, אולם בבחירות שהתקיימו בשנת 2009, מעט לאחר ההפסד של מאיר פרוש בהתמודדות על ראשות העיר ירושלים, הפסיד את ראשות הוועדה ליריבו/עמיתו חבר הכנסת משה גפני – והוא מונה לסגן שר הבריאות.

בתחילת הקדנציה הנוכחית, בעקבות עתירה שהוגשה לבג”ץ ולאחר היתר מיוחד שקיבל ממועצת גדולי התורה של אגו”י, מונה ליצמן לראשונה זה עשרות שנים באגו”י כשר הבריאות.

צילום: Hadas Parush/Flash90

אולם, בשל חילולי השבת ההמוניים, ויתר ליצמן על תפקידו והתפטר מהממשלה. לאחר שחוקק חוק ‘מסורת ישראל’, שב לתפקידו במשרד הבריאות, אך כסגן עם סמכויות.

נימוקי הבחירה: במהלך הקדנציה הוכיח ליצמן כי למרות התככים הפנימיים בחסידות גור, הוא עדיין נחשב למקורב ביותר אל האדמו”ר, ולצד היותו בעל משרה פוליטית ומעמד חשוב הוא עדיין חסיד ברמח אבריו – כך שעל אף שהוא חושב לפעמים אחרת, מרגע שהאדמו”ר הורה לפעול למען השבת, הוא פועל בכל כוחו ליישם את החלטתו, גם אם לשם כך עליו להפר בריתות עם חברים ותיקים דוגמת שר הפנים דרעי ו/או ח”כ משה גפני.

2. 

יענקי קנייבסקי. בן 28. נכדו חביבו ונאמן ביתו של הגר”ח קנייבסקי, שהפך בשנים האחרונות למוקד כח עוצמתי בבית סבו הגר”ח קניבסקי.

עד לפני שנים מועטות היה יענקי דמות עלומה באופן יחסי, והמוציא ומביא בבית הסב הגדול היה הנכד אריה קנייבסקי, העומד כיום בראש ארגונים להפצת תורת סבו ועוד.

בשנים האחרונות החל הנכד יענקי לתפוס תאוצה בבית הסב, עד שהפך לאיש החזק בבית ברחוב רשב”ם – הבית שהפך, הרבה בזכות מהלכיו של הנכד, למוקד הכוח בציבור ליטאי לאחר פטירת מרן ראש הישיבה הגראי”ל שטיינמן זצ”ל. על רקע האירועים הפוליטיים וחילוקי הדעות בתוככי דגל התורה, יש לכך חשיבות רבה.

יענקי נחשב מקורב מאוד ליושב ראש ש”ס אריה דרעי וליועצו הבלתי רשמי יוסף חיים כלף, והוא האיש שהוביל להידוק הקשרים והתיאום הכמעט מוחלט בין סיעות דגל התורה וש”ס.

עם בנט וגפני. צילום: Yaacov Cohen/Flash90

קנייבסקי הנכד הוא זה שמוביל מאחורי הקלעים את המגעים של דגל התורה מול סיעת שלומי אמונים וש”ס, במחלוקות על הריצה ברשויות המקומיות.

נימוקי הבחירה: שמו של יענקי קנייבסקי הפך שם נרדף לבית סבו הגר”ח. ברצותו יקודמו מהלכים וברצותו – לא. על אף היותו צעיר, הוא נחשב לאחד הכוחות החזקים כיום בתוככי היהדות החרדית, דמות שיש לה השפעה גם על הציבור הליטאי, גם על חלק מהציבור החסידי וגם על חלקים מהציבור הספרדי – ודומה שמעמדו איתן ואין מי שיכול לערער עליו.

  3.

איילת שקד. בת  42.  שרת המשפטים נחשבת לאחת מחברות הממשלה המשפיעות ביותר ומעמדה נחשב לאיתן במיוחד, כאשר לא פעם עולה שמה כמועמדת לראשות מפלגתה – הבית היהודי, או אפילו לשילובה בתפקיד בכיר במפלגת השלטון הליכוד, וכמי שבעתיד תהיה ראשת ממשלת ישראל.

את תחילת דרכה הציבורית עשתה שקד כמנהלת לשכתו של בנימין נתניהו, בעת שכיהן כיו”ר האופוזיציה. במסגרת תפקיד זה גייסה ללשכה את נפתלי בנט, אך לאחר זמן-מה יחסי השניים עם ראש הממשלה נתניהו עלו על שרטון, דבר שהוביל לפרישתם מהלשכה.

לאחר טריקת הדלת הקימה יחד עם שותפה לדרך בנט את תנועת ‘ישראל שלי’ ואף עמדה בראשה. בין היתר הובילה קמפיין כנגד המסתננים מאפריקה לישראל, יחד עם שר הפנים לשעבר אלי ישי, באומרה שהם מהווים סכנה לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה.

בהמשך נבחרה שקד לחברת מרכז הליכוד בסניף קרית ארבע וכן למועצת סניף צפון תל אביב, הודיעה על הקמת מפלגת ‘הישראלים’ יחד עם בנט והרב אביחי רונצקי ז”ל, אך בסופו של דבר הודיעה על כוונתה להתמודד על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת.

צילום: Yonatan Sindel/Flash90

לאחר שבנט כבש את תפקיד יושב ראש המפלגה, זכתה שקד במקום השלישי בבחירות הפנימיות, ובעקבות איחוד הרשימות של הבית היהודי והאיחוד הלאומי הוצבה במקום החמישי ברשימה המשותפת בבחירות לכנסת ה-19. בבחירות לכנסת ה-20 הגיעה שקד בפריימריז של הבית היהודי למקום הראשון מבין חברי הכנסת של המפלגה, ועם הקמת הממשלה מונתה לשרת המשפטים, יושבת ראש ועדת שרים לחקיקה וחברת הקבינט המדיני-ביטחוני.

נימוקי הבחירה: שקד נחשבת לשרה חרוצה שהובילה חוקים ושינויים רבים במשרדה, כפי שלא נעשו שנים רבות. בין היתר הובילה למינוי שופטת חרדית ראשונה בישראל, ועד כה מינתה כ-40 אחוזים משופטי העליון, מהלך שייתן את אותותיו בשנים הקרובות. אולם עיקר הבחירה בה היא בשל העובדה שהיא נחשבת לפורצת דרך וזוכה לפופולאריות רבה גם בקרב רבים שאינם ממצביעי מפלגתה. אפילו גורמים בכירים מאוד בליכוד חוששים על עתידם, ביום שאחרי נתניהו, זאת במידה ושקד תחליט להתמודד על ראשות הממשלה.

 4.

 אורי מקלב. בן 61. נולד וגדל בבני ברק למרדכי ונחמה מקלב ונקרא על שם דודו אורי מקלב, לוחם אצ”ל שנפל במלחמת העצמאות.

ח”כ  מקלב למד בישיבת קול תורה ובישיבת פוניבז’, ולאחר סיום לימודיו הוסמך לרבנות. נישא בסוף שנות ה-70 והתגורר בשכונת קטמון בירושלים. בשנות ה-80 עבר לשכונת רמות, בה הוא מתגורר כיום.

כנציג תנועת דגל התורה בירושלים היה מקורב לבכירי ההנהגה הליטאית מהגרא”מ  שך ועד ההנהגה בימינו. מקלב פעל כעסקן ציבור במסגרת תנועת דגל התורה וב-1993 התמנה כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת יהדות התורה. במהלך עבודתו במועצת ירושלים שימש חבר הנהלת העירייה, מחזיק תיק החינוך, חבר בוועדות לענייני כספים וחינוך, בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה וכנציג המועצה בהנהלת ‘חברת הגיחון’ – תאגיד המים והביוב של ירושלים, ובהנהלת מרכז הקונגרסים הבינלאומי בירושלים.

הוא נחשב נציג ציבור חרוץ, הפועל ללא לאות עבור כל הפונה אליו.

כחלק מהסכם רוטציה, במסגרתו פינה את מקומו בכנסת ה-17 איש אגודת ישראל, יעקב כהן, החל מקלב, בברכת הגר”ש אלישיב זצ”ל, לכהן כחבר כנסת, החל מה-31 ביולי 2008, והיה לנציג השלישי של דגל התורה במסגרת סיעת יהדות התורה בכנסת ה-17, לצדם של אברהם רביץ ומשה גפני.

בבחירות לכנסת ה-18 שובץ כנציג דגל התורה במקום הרביעי ברשימת יהדות התורה ונבחר שוב לכהן כחבר הכנסת. בכנסת זו מונה לסגן יושב ראש הכנסת, תפקיד בו כיהן עד 18 ביולי 2012, וליושב ראש הוועדה לפניות הציבור, תפקיד בו החזיק עד 2011. כן חבר מקלב בוועדות החוץ והביטחון, הפנים והגנת הסביבה, החוקה, חוק ומשפט. מקלב עומד גם בראש השדולה למען ירושלים.

בכנסת ה-20, מיוני 2015 החל ח”כ מקלב לכהן כיושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת המשנה לבטיחות בדרכים. כן היה חבר בוועדת הכלכלה, בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדה המיוחדת לזכויות הילד ובוועדות נוספות. במושב החורף של הכנסת ה-20 ניהל ח”כ אורי מקלב את מרבית ישיבות ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לאחר שיו”ר הוועדה הקבוע ח”כ ניסן סלומינסקי השעה את עצמו לאור חשדות כנגדו.

ח”כ מקלב עמד אף בראשות הוועדה המשותפת לוועדות המדע והטכנולוגיה, החוקה והפנים בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע.

פעם אחר פעם נבחר מקלב כשיאן הנוכחות בכנסת לשנת 2017 וכך גם עולה מנתונים שפורסמו במאי 2018 מטעם פרויקט ‘מאה ימים של שקיפות’.

צילום: Yonatan Sindel/Flash90

גם בתוככי ‘דגל’ הוא החל לפעול בצורה בולטת יותר, ובשנה האחרונה מרכז את המתרחש בתחום המוניציפאלי.

נימוקי הבחירה: אם במהלך הקדנציות הקודמות נחשב מקלב ל’שתקן’ וכזה החוסה בצל גלימתו של יו”ר דגל משה גפני, הרי שבמהלך הקדנציה הנוכחית – ובמיוחד בשנה האחרונה – חווה ‘לידה מחדש’, לאחר שהחל להביע את עמדתו בשלל נושאים  שעומדים על הפרק, לעיתים אף מעל לראשו של גפני, והוא נחשב לכוח עולה בתוככי המפלגה הליטאית.

  5.

בצלאל סמוטריץ‘. בן 38.

בשירותו הצבאי שימש כעוזר ראש זירת מרכז בחטיבת המבצעים של המטה הכללי. סיים בהצטיינות תואר ראשון במשפטים בקריה האקדמית אונו והוסמך לעריכת דין. לסמוטריץ’ גם תואר שני במשפט ציבורי ובינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה היה גם מצטיין דיקן.

בשנת 2005, בעת פעולות המחאה נגד תוכנית ההתנתקות, נעצר בידי השב”כ עם ארבעה פעילי ימין נוספים, והוחזק בכלא שקמה במשך שלושה שבועות, ושלושה שבועות במעצר בית, בחשד שחסמו כבישים. בסופו של דבר לא הוגש נגדו כתב אישום.

ב-2006 נמנה עם מייסדי עמותת ‘רגבים’ ושימש כמנהל הפעילות שלה.

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, נבחר על ידי מרכז מפלגת האיחוד הלאומי-תקומה למקום השני, שהוקצה לה בתוך רשימת הבית היהודי, והוא מוקם במקום התשיעי ברשימה המשותפת. בעקבות פטירתו של השר אורי אורבך קודם סמוטריץ’ למקום השמיני ברשימה ונבחר לכנסת. עם בחירתו מונה לסגן היושב ראש ולחבר בוועדת הכספים ובוועדת הפנים והגנת הסביבה.

על שמו של סמוטריץ’ הנמרץ רשומים מספר חוקים משמעותיים, בין היתר חוק החטיבה להתיישבות, חוק ההסדרה, שדה דב, העברת דיוני המאחזים מבג”ץ למחוזי, חוק שהוכיח את עצמו רק לאחרונה עם היישוב כרמים, חוק השקיפות על עמותות השמאל, חוק מניעת כניסה לארץ של פעילי bds, מניעת החזרת גופות מחבלים ועוד.

סמוטריץ’ הנמנה על הזרם החרד”לי בבית היהודי, נחשב למקורב מאוד ליו”ר נפתלי בנט ופועל עמו בשיתוף פעולה, אך עם זאת מתנגד לפריימריז ועוד שיטות הנהוגות בבית היהודי.

צילום: Yonatan Sindel/Flash90

לדעת פרשנים פוליטיים, אם יכריז סמוטריץ’ – הנחשב פעיל מאוד ברשתות החברתיות – על ריצה לראשות האיחוד הלאומי, במסגרתה הוא מכהן עם השר אורי אריאל, הרי שהוא יזכה בתפקיד היו”ר. סמוטריץ’ עצמו מקפיד לפרגן ולהחמיא לאריאל וחולק לו כבוד.

נימוקי הבחירה: חבר הכנסת סמוטריץ’ הפך למותג בעיני רבים. כך, למשל, בשמאל, שם מכירים ביכולותיו, מכתירים את סמוטריץ לא אחת כמי שמוביל ויוזם החלטות לטובת המתנחלים כשהממשלה בראשות בנימין נתניהו מתכופפת ומבצעת את רצונותיו. סמוטריץ הוא אמנם חבר כנסת מהבית היהודי, אך עמדותיו התורניות מעוררות התפעלות לא אחת, והוא נחשב לסמן בולט בכנסת הנוכחית, כמי שמשיג כמעט באופן תמידי את רצונותיו בכל התחומים.