“ועל המדינות בו ייאמר” • 3 רבנים דנים: טראמפ ירוויח מהיחס כלפינו?

מה משותף לסדרת האירועים הבאים: תשעה מתוך עשרה אירועים שנזקם הכלכלי היה הגבוה ביותר בארה”ב; ששה מתוך שבעה הוריקנים שאירעו ברחבי ארה”ב; שלושה מתוך ארבעה התפרצויות טורנדו שאירעו בארה”ב; תשעה מתוך עשרה אסונות טבע שהתרחשו בארה”ב; שני אירועי טרור גדולים, אולי הגדולים ביותר, שהתקיימו בארה”ב?

ביל וויליאם קניג, עיתונאי אמריקני, טוען באופן חד-משמעי כי רשימת האירועים הלא מאד נעימים בלשון המעטה, שצוינה – התרחשה כולה בתוך זמן קצר לאחר שהממשל בארה”ב ניסה להציג עמדה אנטי-ישראלית בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

קניג הוא אקדמאי ואיש תקשורת אמריקני, העומד בראש ערוץ החדשות ‘Koenig’s International News’, המשדר בעשרות מדינות ברחבי העולם. כמו כן הוא מסקר את חדשות הבית הלבן שנים ארוכות.

בספר שפרסם לפני מספר שנים – ‘עין לעין’ – ערך העיתונאי מחקר מקיף, בו העלה לדבריו את הטיעון שהוזכר.

“כל עשרות האירועים הקשים אתם התמודדה ארצות הברית, התרחשו בתוך 24 שעות בלבד מאז שהנשיא התורן של המעצמה הגדולה בעולם ניסה להפעיל לחץ או לכפות על ישראל הסדר כלשהו בניגוד לרצונה”, כותב קניג.

קניג שסיקר את נשיאי ארה”ב גורג’ בוש האב, ביל קלינטון, וג’ורג’ בוש הבן, טורח ומעלה עשרות מקרים בספרו בהם נראה כי אכן יש קשר בין עמדתה של ארה”ב לבין האסונות שפקדו אותה.

אם מתפנים פה, מתפנים שם

כך, למשל, הוא מתאר בפרוטרוט את הימים שקדמו לאירועי ה-11 בספטמבר – פיגוע הטרור הגדול בהיסטוריה של ארה”ב, והוא מדווח כי באותם ימים עבד הנשיא בוש עם שר החוץ שלו על תכנית סעודית (בה נטל חלק מרכזי בנדר בן סולטאן – הנסיך הסעודי) לחלוקת ארץ ישראל.

סיומה של הכנת התכנית, קובע קניג על פי שורת מסמכים, אירעה בדיוק ביום העשירי לספטמבר 2001. פחות מ-24 שעות לאחר מכן, התרסקו ארבעה מטוסים בשטח ארה”ב וההיסטוריה של העולם השתנתה.

שנתיים מאוחר יותר, ב-30 באפריל 2003, הציגה ארה”ב את מפת הדרכים של ה’קוורטט’ בהובלת הנשיא בוש הבן, על פיו נקבע יעד ליישוב סופי וכולל של הסכסוך הישראלי פלסטיני.

צילום: מסך youtube

בתאריך המסויים הזה – השלושים באפריל – היא הונחה על שולחנם של ראש הממשלה דאז אריאל שרון, וראש הרשות. פחות מ-24 שעות מאוחר יותר, פקדה סופת טורנדו את דרום מזרח ארצות הברית כשהיא גובה את חייהם של קרוב לארבע מאות אמריקנים, וקרוב לאלף נפצעו. בארה”ב דווח כי משנת 1925 לא פקד את ארה”ב אסון טבע קטלני ברמה כזו.

הספר בן מאות העמודים מציג תאריכים נוספים כמו ה-26 באוגוסט 2005, אז חוו מדינות טקסס, לואיזיאנה, מיסיסיפי, אלבמה ופלורידה שלוש סופות הוריקן כבירות. אחת מסופות אלו נקראה בשם ‘קתרינה’ והיא פגעה בחופי ארצות הברית בקרבת העיר ניו-אורלינס. לא פחות מ-1836 אנשים נספו במהלך הסופה, ועוד אלפים נפצעו. התושבים האשימו את הנשיא בוש הבן על אדישותו ביחס לאירוע הטראומטי. לסופה היו השלכות נוספות: הנזקים הכלכלים נאמדו בלמעלה מ-81 מיליארד דולר, כ-230 אלף בתים נהרסו, ומיליון אנשים פונו מתיהם ונאלצו לנדוד לאזורים בטוחים יותר.

ומה התרחש בישראל בימים אלו בדיוק?

קניג מצביע על תכנית ההתנתקות אותה הגה אריאל שרון בעידודו ובברכתו של הממשל האמריקני.

גם במהלך תכנית ההתנתקות הפסידו אנשים את בתיהם שנחרבו ואת כספם, וגם הם נאלצו להתפנות ולנדוד ממקום מושבם.

האירוע הישראלי סבב סביב מספרים של מיליוני שקלים וכמה אלפי בתים ותושבים (8,600 תושבים), אך ארה”ב שילמה על כך מחיר של הרוגים רבים, מאות אלפי בתים, עשרות מליארדי דולרים, ומיליוני נודדים ומתפנים.

אלו דוגמאות ספורות. במהלך הספר, כאמור,  ישנם עשרות דיווחים, תאריכים ותיאור נרחב הקושר בין האירועים בישראל, יחסה של ארה”ב ואירועים מורכבים וקשים שהתחוללו על אדמתה.

ניתן אולי לסכם את הסקירה הקצרה הזו בתהיה אותה מעלה קניג על גבי הכריכה האחורית של ספרו: “האם המאורעות הגדולים הללו הם ‘צירוף מקרים’ בלבד, או שלפנינו סימנים מובהקים כי אלוקים מעורב באופן עמוק עם כל המתרחש בישראל”?

ועל המדינות בו יאמר

הספר של קניג ערר סערה ואף ביקורת עזה.

לא כולם קיבלו את התיאוריה שהציג העיתונאי וטענו לצירופי מקרים ולחוסר מתאם מספק בין האירועים. מאידך, רבים אימצו את הדברים, ביניהם גם אנשי דת נוצרים – כמו כומר שחור מפורסם שכתב: “בהתחלה הייתי סקפטי, אבל הספר לאחר קריאתו די משכנע שאם תדחוף את ישראל להיכנע לאדמה תמורת שלום, תסבול את זעמו של אלוקים… ככומר שבילה חלק ניכר מלימודיו בארץ הקודש אני מרגיש שהספר הזה הוא נדבך נוסף בלימודי”.

אילוסטרציה. צילום: Mendy Hechtman/FLASH90

התיזה המרתקת המועלית בספר, אינה חייבת להיות מוסכמת על הקוראים, גם אלו השומרים מצוות, אך נדמה כי היא בוודאי דורשת התמודדות ומחשבה.

בשנה האחרונה, מאז נבחר נשיאה החדש של ארה”ב דונלד טראמפ, שחולל מהפכה ביחסים שבין ארה”ב לישראל, כמו גם בין ארה”ב לרשות הפלסטינית, רואים בו יהודים רבים ‘שליח טוב’ מאת הקב”ה, ומייחלים להצלחתו ולשגשוג מדינתו.

האם אכן כך הדברים פועלים? האם כעת תפרח ארצות הברית כלכלית מעבר למה שהכירה בזמן שלטונם של הנשיאים הקודמים כמו ברק אובמה וביל קלינטון?

ימים אלו של ראש השנה, ימי הדין והרחמים, בהם עוברים לפני הקב”ה  כל באי עולם כבני מרון, ועל המדינות בו נאמר אי זו לחרב, אי זו לשלום, אי זו לשובע ואי זו לרזון – השאלה הזו רלוונטית מתמיד. במהלך התפילה אף מתפללים במפורש ומבקשים ‘אבינו שבשמים תן שלום במלכות’, ומייחלים כי הקב”ה יפר עצת אויבינו.

אז מה היא, בקצרה, דעתה של היהדות ואיך היא פוגשת את מערכת היחסים המורכבת הזו שבין שתי המדינות החשובות בעולם (לפחות מבחינתינו): ארה”ב וישראל?

לקראת ראש השנה ביקש חרדים 10 להביא את דבריהם של שלושה רבנים והוגי דעות חשובים ביחס לשאלה זו.

יש הרואים בכך הוכחה ברורה ויד ההשגחה ויש המבקשים להזכיר כי אנו עדיין בחשכת הגלות והעולם מתנהל בהסתר פנים.

רצף לא הגיוני

ראש תנועת ‘הידברות’, הגאון רבי זמיר כהן, שהציג את הספר באחת מהרצאותיו, הסביר כי מציאותה של המדינה היהודית הינו בדרך נס: “ההשוואה של ישראל לגושים המרכיבים את מדינות ערב מבהירים כי ישראל קיימת בדרך נס. אם רק משווים את ישראל הקטנה מול מצרים שלא לדבר על לוב, אלג’יריה, ערב הסעודית, עיראק, איראן, ירדן, לבנון, אויבי ישראל ברמות בלתי נתפסות, האם זו לא כבשה בין שבעים זאבים? בכל מקום בעולם אין שום קיום למדינה במצב כזה…

“הספר ‘עין בעין’ שחובר על ידי עיתונאי הבית הלבן… אנחנו לא היינו מעזים לעשות השוואות כאלו כמו שעורך העיתונאי הזה, אבל יש כאן אדם לא יהודי, שעורך מחקר ומתוך ההתרשמות שלו, מתוך המעקב שלו אומר כי הרצף הזה אינו הגיוני, יש פה התערבות מלמעלה שהאלוקים שומר על הילדים שלו.

הרב זמיר כהן. צילום: יחצ

“גם זה מה שנקרא: ‘הללו את ה’ כל גויים שבחוהו כי גבר עלינו חסדו’, אנו לא תמיד שמים לב לדברים הללו אך הם שמו לב”.

מרובשקין ועד השגרירות

הרב עידו ובר, ראש כולל ימין משה (על שם רבו המובהק הגה”צ רבי משה ובר זצ”ל) ורב קהילה בירושלים, מקבל לחלוטין את הקורלציה בין האירועים:

“אני בהחלט מקבל את האמירה הזו, תכלית בריאתם של אומות העולם כידוע, היא לשמש את עם ישראל. לא תמיד אנו זוכים לראות זאת, מאחר שאנו בחשכת הגלות, אך לעתיד לבא נוכל לראות ולהבין בחוש כי תכלית בריאת האומות היא עבור עם ישראל. ברור איפוא, שכאשר האומה העוצמתית ביותר כיום, מטיבה עמנו, היא חותרת למעשה לתכלית לשמה היא נבראה ומכאן שהיא מטיבה עם עצמה.

“בזוהר המובא בתניא יש משל נפלא: מלך גדול שכר אשה לא צנועה שתסיט את בנו לדבר עבירה, כדי לבחון עד כמה הוא נאמן לאביו המתנגד כמובן למעשים כאלו.

“האשה עצמה, על פי המשל, נקרעת בין תפקידיה. מחד היא מבינה כי היא נדרשת לעשות את תפקידה, מאידך היא לא רוצה לעשות זאת שהרי יודעת שעל פי הכללים ראוי בן המלך להימנע מכך. הנמשל הוא הסוגיה הנידונית: הקב”ה ‘שכר’ את אומות העולם לסייע לנו, תפקידם הוא למלא אחר מטרה זו שלשמה נבראו. אין זה משנה מה הם רוצים בתוך ליבם.

כאשר התמודד הנשיא הנוכחי בבחירות וזכה ללעג וקלס מצד התקשורת בארה”ב ובישראל, נהגתי לומר לשומעי כי אנו עוד נראה כי בסייעתא דישמיא הוא סוג של שליח כדי לבצע שליחויות טובות לעם ישראל. התגובות היו במקרים רבים מבטלות, או שהועלו טענות כי גם אם יבחר, הרי שכמו רבים לפניו, ‘יתהפך’ שוב כנגד העם היהודי לו הבטיח הרים וגבעות.

“והנה חלפה יותר משנה, ולא מכבר ישבתי עם ידידי הרב שלום רובשקין היקר, ששוחרר על ידי הנשיא הנוכחי לאחר שישב בבית האסורים בשל שנאת חינם לעם היהודי. כולנו גם מכירים את פעלו של הנשיא כלפי סוגיית הגרעין, השגרירות והרשות הפלסטינית.

הרב עידו ובר. צילום: באדיבות המצלם

“כשאומות העולם מטיבים עם העם היהודי אם כן הם מטיבות עם עצמן. אנו רואים זאת גם ביחס לארה”ב שזוכה לפריחה כלכלית ומדינית ושבה לעצמתה – תופעות שנדמה שנשכחו כמעט בתקופת נשיאותו של הנשיא הקודם למשל, ברק אובמה”.

אין עקביות

הרב יהושע פפר, רב ודיין בשכונת רמות בירושלים ועורך ראשי של ‘צריך עיון’, סבור כי אין ספק כי המיטיב לישראל זוכה – אך אין לראות בכך מערכת עקבית של אירוע ותגובה:

“דברי התורה ברורים ש’אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ’ (בראשית כז, כט) – מי שמברך את ישראל זוכה לברכה, ואילו המקלל את ישראל נענש בקללה.

“אנו אומרים מידי יום בפרשה השנייה של קריאת שמע שמי שמקיים את המצוות זוכה ל’מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש’, ומי שאינו מקיים את המצוות יראה את ההיפך. וכך הם דברי הרמב”ן הידועים (שמות יג, טז) בנוגע לקיום מצוות, שאם יקיים את המצוות ‘יצליחנו שכרו’, ואם יעבור עליהן ‘יכריתנו עונשו’.

“דברים אלו נאמרו לעניין קיום מצוות על-ידי ישראל, אך הם נכונים אף בנוגע לאומות העולם, כפי שנאמר בסוף פרשת העקידה ‘וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ’ (בראשית כב, יח). מכאן שאין להתפלא על כך שמי שבקביעות תומך בעם ישראל, ובמדינת ישראל המייצגת את עם ישראל בזירה הפוליטית הבינלאומית (ושבה מתגוררים מחצית מיהודי העולם) – זוכה לברכה. ראוי בהחלט לצפות לכך.

“מהצד השני, היכולת שלנו כיום לראות את השגחתו הפרטית של הקב”ה היא מוגבלת בהגדרה. בזמן הבית והנביאים דבר ה’ היה גלוי בעולם, ואילו בזמן החורבן דבר ה’ מוסתר, אם כי בחסדי שמים אנו זוכים לעתים לניצוצות של גילוי.

“טענות לפיהן בעקבות החלטות של מדיניות והתבטאויות פוליטיות ישנן השלכות ממשיות ומידיות (בעקביות) הן מרחיקות לכת. הן אף מובילות בדרך כלל למפח נפש (או לחוסר כנות), כאשר המציאות בשטח אינה משקפת את התיאוריה.

“לצד האמונה בכללית בהשגחה, עלינו להכיר בכך שאנחנו רחוקים מלהבין את הכל, וכי דרכי ה’ נסתרות הן מאתנו”.