האם בסוף יתפסו את פינדרוס באוזניו וימשכו אותו אל בית הגר”ח

1.

שמעתם על או-טו-טו הסכם באלעד? ובכן, נכון לעכשיו, שני הצדדים מתבצרים בבניין רב-קומות. אפילו בין ישראל לחמאס יש תקשורת יותר מסודרת. אז במצב הזה, איך בדיוק יחתמו, ועל מה?

רוצים בסיכום של שתי מילים את מה שקורה כרגע בזירה של אלעד? בינתיים, שום כלום. במשפט אחד? משחק של מריטת עצבים, לפי נוסח שהיה נהוג בעיר חלם.

קצת קשה לשחק את תפקיד השופט בסיפור הזה. אתה צריך לשמוע כל-כך הרבה צדדים, ממש כחול אשר על שפת הים. מה גם שביממות האחרונות נכנסו למשוואה שחקנים חדשים, כאלו שלא היו על המגרש ב-30 השנים הראשונות של תנועת ‘דגל התורה’.

הגבאים.

הם קיבלו את התיאבון מהקדרה של העיר ביתר עילית, שם נטלו גבאי בתי הכנסת לעצמם כוח עצום שביכולתו להדיח, אחת לחמש שנים, יו”ר סניף מכהן.

‘מי הם בכלל?’ נשמעים קולות. ‘מי שומע לדעתם? הם בסך הכול נבחרו על ידי מתפללי בתי הכנסת כי הם יודעים להניח יפה את המפות על השולחן, לסדר קידושים, ומומחים בלחתוך ‘הערינג’. מומחיות זו היא שתעמוד להם בבואם לקבל החלטות הרות גורל פוליטי?’

בפעם הקודמת ‘חותכי ההערינגים’ הדיחו את יוסי שטרי, לטובת איציק רביץ בראש הסניף של ביתר. הפעם הם הדיחו את רביץ לטובת דודי זלץ.

ויראו אחיהם הגבאים שבבית שמש כי טוב, ומאז החלו מנסים כבר ימים ארוכים לנסח מכתבים, בעד ונגד, להתראיין בכלי התקשורת ולהסביר לעיתונאים מדוע השיטה של ‘דגל התורה’ מתנהלת ממש לא בסדר. כן, הם מתכוונים לכל הסיפורים הידועים על “נכדים שמשפיעים” (סיפורים עתיקים, בימי הגרא”מ שך  היו המשב”קים, בימי הגרי”ש אלישיב היו “בני הבית”, ואצל הגראי”ל שטינמן נולד כבר מושג “הנכד”, שהפך כיום ל”נכדים”. כי יש כבר כמה בכל בית).

 2.

את כל השתלשלות הסיפורים נציג כאן, אחרי ששמענו את כל הצדדים הנוגעים בדבר. יחד עם זאת, לא נצטט איש ספציפי. כלומר: כשאציג את הצד של ‘שלומי אמונים’, אין זה אומר שדובר ‘שלומי אמונים’ הוא זה שהציג בפני את הדברים. מדובר באוסף של שיחות עם גורמים שונים, מכל הצדדים, שיחות שמהן גיבשתי את עמדת אותו צד. השתדלתי לדייק, אבל לא מדובר בציטוטים.

גפני ופרוש. צילום: Flash 90

הבה  ננסה להיות לרגע מעין טריבונה שיפוטית.

הנה קולות הצדדים:

‘שלומי אמונים’: אנחנו ממתינים למסמך מ’דגל התורה’ (דגל-רשב”ם, כמובן). עד לפני כמה ימים ‘דגל’ התנערה מ’סעיף בית שמש’ המופיע בהסכם שנחתם לפני חמש שנים, אבל דרשה מאיתנו לקיים את ‘סעיף אלעד’ – שישראל פרוש יפרוש מתפקידו. ברוך ה’ חל שינוי בעמדתם. הם מבינים שאין להם ברירה אלא לקיים את ההסכם כולו, על כל סעיפיו. כעת אנחנו ממתינים להסכם כתוב – ונחתום עליו.

‘דגל התורה’: קיבלנו ירושה משונה של הסכם עם סעיפים ש’נועלים’ אותנו ל-20 השנים הקרובות. אנחנו ממש לא אוהבים את זה, אבל מבינים שצריך לזרום. להעלות על הכתב? מה יש פה להעלות על הכתב? סיעת ‘שלומי אמונים’ דורשת קיום הסכם עתיק מלפני 5 שנים, אז בסדר – אנחנו מוכנים. לא צריך ניירת חדשה. נקיים את מה שכתוב בהסכם שנחתם אז. העובדה שבבית שמש לא הצלחנו להעמיד מועמד לראשות העיר מטעם ‘דגל’, לא אומר שמשהו ישתנה בסעיף אלעד. בית שמש היא מתנה שהגיעה לנו, בתוספת למתנה באלעד. ויתרנו על מתנה אחת.

שלומי אמונים: גם הדיין הגר”י סילמן הבין שבית שמש היא לא סתם מתנה, אלא עוד סעיף חשוב, שיש בו גם הטבה לנו. במצב כיום, מוישה אבוטבול כבר לא מסכים להעניק לנו סגנות. הוא חילק לנו את כל השיריים. אילו ‘דגל’ הייתה מציבה מועמד לראשות העיר, היינו מקבלים את תפקיד הסגנות כבני מלכים.

דגל התורה: נו, אז כבר הסכמנו לתת לשלומי אמונים סגן בבית שמש על חשבוננו. מה עוד הם רוצים? מה יש פה לנסח מחדש? הכל כתוב.

שני הצדדים: תביאו מסמך, נחתום… תביאו אתם מסמך, נחתום… לא צריך מסמך חדש, יש כבר  חתום… צריך מסמך חדש, השתנו דברים.

חכמי חלם, כבר אמרנו?

ומי צודק? ובכן, אפילו הגר”י סילמן, דיין מוערך, בעל ניסיון של שנים, לא ממש יצא מהפלונטר הזה והוא עדיין יושב על המדוכה. אז שאנו נדע?

3.

אז הסכם לא נראה בינתיים באופק, אבל צעדים בהחלט יש. נתחיל מהסוף.

במהלך אחד מהימים הקרובים (יתכן אפילו היום), תשמעו על אחד משני הצעדים הבאים: הסכמה של ‘דגל’ לבוררות (“כבר הלכנו לבוררות, אצל הגר”י סילמן, מסכימים שהוא יעשה בוררות”), צעד שכבר נעשה, בעצם’ אליבא ד’דגל’.

בשלומי אמונים טוענים: הגר”י סילמן לא שימש על תקן בורר, נחליט על בורר מוסכם ונצא לדרך.

בורר או לא בורר? צילום: שניאור שיף

מה יקרה בבוררות שכזו? כל העסק יפתח מחדש. לא יתקבלו שום תוצאות שלא התקבלו עד כה. חלם, כבר אמרנו?

הנה עוד אופציה, ריאלית יותר: קודקודי דגל התורה – קרי מוישה גפני ואורי מקלב – יעלו אל ביתו של הגר”ח קניבסקי, יקבלו את ברכתו עבור מועמד ‘דגל התורה’ באלעד, מועמד שמוסכם גם על ש”ס, תוך קבלת ברכה ל”שלום כולל” בין דגל לש”ס, שלום שיסייע בערים נוספות – ובעיקר, בנושאי אידישקייט, ובראשם חוק הגיוס. קואליציה ‘כבדה’ של דרעי וגפני גם יחד מעוררת כבוד אפילו בלשכת ראש הממשלה. רק היא יכולה להוות משקל נגד לכבוד שרוחשים ללליצמן ולאולטימטומים שהוא מציב בפני נתניהו.

מי יהיה מעומד ‘מאושר’ שכזה באלעד? על המדף מונחים כרגע שנים: יוסי שטרית ויצחק פינדרוס, עם עדיפות לטובת האחרון. אם תשאלו אותו, הוא ישיב לכם, מן הסתם, שאינו מעוניין בתפקיד. אבל, אל תהיו בטוחים שזו המילה האחרונה שלו.

כפי שנחשף בחרדים 10, על יוסי שטרית הטילו הסלבודקאים מאלעד וטו. לא בטוח שב’דגל’ לא יצליחו לפרק את ההתנגדות הזו, אבל כפי שהדברים נראים כרגע פינדרוס עומד להיות המועמד. אף שבש”ס לא יגידו לכם באופן רשמי שהם מסכימים להצעה, תהיו בטוחים שהם יסכימו.

למען השלום והאחדות שתיארנו קודם.

4.

ובינתיים, ברקע, העיר אלעד ‘חוגגת’. פשקווילים צבעוניים מפוזרים לכל עבר, על הרצפה וגם בשיטה של 2018 – בקבוצות הוואטסאפ.

כל צד יכחיש בשבועה שידו במעל. זה לא אנחנו, לא יודעים מי ייצר את הניירת הזו. אבל, מישהו משקיע כסף, והפשקווילים לא נחתו כמן מהשמיים.

הנה דוגמאות:

“אלעד לא תיגרר אחורנית! רק תושב העיר שמכיר את צרכיה ותושביה יוביל את העיר לשגשוג” (פירוש רש”י: ‘אל תצניחו לנו את יוסי שטרית או יצחק פינדרוס, תביאו תושב מהעיר. אין מועמד מתאים מהעיר? זה בדיוק מה שבא לנו שיקרה. שתגידו, שרק שרוליק מתאים להיות מועמד…’ תגובת הצד השני: ‘אילו היינו מביאים שם מהעיר, הייתם מחליפים את התזמורת ומסבירים לכולנו למה הוא לא מתאים. כי שמו הפרטי לא מתחיל בש’ ושם משפחתו לא מתחיל בפ’, וכך הלאה. שהרי כל מועמד שנביא, תגידו משהו כנגדו. הוא מוצנח. אה, לא מוצנח? אז חסר ניסיון. יש לו ניסיון? אז יש לו חסרון אחר, וכך הלאה”).

“50000 תושבי אלעד אינם כלי משחק על מפת האינטרסים של המפלגות” (פירוש רש”י: ‘התושבים כ-ו-ל-ם רוצים את שרוליק פרוש, כל הסיבה שרוצים להזיז אותו, זה רק בגלל שהוא לא מתאים לאינטרסים של דרעי או גפני’. תשובת הצד שכנגד: ‘האמנם? וכי בהסכם שאתם חתמתם עליו לפני 5 שנים, זה שדוד שפירא, האיש ‘שלכם’ חתום עליו, לא כתוב ששרוליק יזוז ממקומו בעוד 5 שנים? גם אז נחתם הסעיף הזה בגלל ‘אינטרסים’?)

העיר אלעד. כלי משחק? צילום: FLASH90

גם הצד השני אינו טומן ידו בצלחת.

 “פרוש: הסכמים צריך לכבד? רק כשנוח לי…יצחק פינדרוס היה ראש עיר מעולה ואהוב שקידם ופיתח את ביתר עילית. כ”ק האדמו”ר מבאיאן ביקש להשאירו, מרן הגרי”ש אלישיב תמך בו. אבל אצל פרוש יש דבר אחד שיותר חשוב מהכל: הסכם! אז הוא גרר את ביתר למערכת בחירות מפלגת ומדממת. ובאלעד?  פרוש, הסכמים חייבים לכבד. תמיד!” (תשובת הצד שכנגד: ‘אנחנו בעד קיום ההסכם, אבל קיום על כל סעיפיו, כולל ‘סעיף בית שמש’…’) כל יתר קורות ההתפלפלות הרי הם כתובים בטורים קודמים.

הנה עוד אחד: “פרוש: הסכמים צריך לכבד? רק כשנח לי… אורי לופיאנסקי היה ראש עיר אהוב על כולם. הוא היה החרדי היחיד שהצליח לנצח בירושלים ולזכות גם בתמיכה דתית וחילונית. אבל אצל פרוש יש דבר אחד שיותר חשוב מהכל: הסכם! אז הוא גרר את החרדים בירושלים להפסד צורב וידוע מראש. ובאלעד? פרוש, הסכמים חייבים לכבד. תמיד!”

יש עוד, אבל לא נלאה אתכם בעוד קטעים מאוסף הרפש הזה.

5.

נחזור שוב אל השאלה המסקרנת: אז מדוע, בעצם, לא חותכים את הסאגה ועורכים טקס הכרזה בבית הגר”ח קנייבסקי, בהשתתפות חברי ‘המועצת’ של ‘דגל’ או לפחות בהשתתפות ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין (בטור קודם הסברנו מדוע חשוב לראש הישיבה שלא לקבל החלטות הסותרות את אלו של הגר”ח קנייבסקי?

“סתם שלעפעריות”, כפי שהגדיר זאת בפנינו גורם המעורה בנעשה מאחורי הקלעים. “עניין של שעות, מקסימום ימים, אבל זה יקרה”.

אז בינתיים, תהיו קשובים לכל הספינים שנועדו לתזז את המערכת ולהלחיץ (“פרוש נפגש עם הרב מאזוז”, “נפגש? זה תואם מזמן”, “יחד תתמוך בפרוש”…”פרוש לא יעז לרוץ מול אמירה מפורשת של הגר”ח)”.

תזכרו כל הזמן את העובדה שגדולי ישראל המנהיגים כיום את ‘דגל התורה’ אינם משתפים פעולה (לגודל הנס) עם המחנות עצמם, שאולי היו מעוניינים בפילוג, וגם עושים את כל הקולות הנדרשים כדי לצייר אווירת פילוג.

תזכרו שבבית הגר”ח נמצא הרבה חתנו הגאון רבי שרגא שטינמן, נשיא מוסדות ‘ארחות תורה’, ומי שבאופן טבעי הייתם רוצים לשייך ל’מחנה דוד שפירא’, קרי ‘דגל-ראבד’; תזכרו שבבית הגרי”ג אדלשטיין נמצא בנו הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין, מראשי ישיבת ‘ארחות תורה’, ומי שחשוב לו, בכל ליבו ונשמתו, שלא יווצר כל שמץ של רושם על החלטות סותרות בין שני גדולי התורה.

הגר”ח קנייבסקי. צילום:. דוד זר

ותזכרו תמיד, שלמרות כל הסכסוכים המתוארים בטורים המתפרסמים ב’חרדים 10′, הם מתארים את התככים בין המחנות הפוליטיים. לעולם לא יהיה סכסוך אמיתי בין גדולי ישראל עצמם.

ואשרינו שכך.