אז מה באמת קורה באלעד? בינתיים כלום I הכל על בוקה ומבולקה

1.

גם אתם שמעתם על הסכם בין ‘דגל’ ו’שלומי אמונים’? התבלבלתם מול גרסאות שונות של אותו ‘הסכם’?

אז בואו נעשה לכם קצת סדר.

כבר אמש הופצו שמועות לפיהן יש הסכם, במסגרתו ויתרה ‘שלומי אמונים’ על העיר אלעד, כשבתמורה יתמכו ש”ס ו’דגל’ במועמד של אגודת ישראל בירושלים – יוסי דייטש.

ומי ירוץ לראשות העיר אלעד? השם עליו דובר היה… יצחק פינדרוס, סגן ראש העיר ירושלים, ופעם-פעם ראש העיר המוצלח של ביתר עלית.

כבר כמעט שבוע ימים שיש מי שמפמפם את שמו – ולא בכדי. אם היו הדברים תלויים רק ברצון של מוישה גפני, יו”ר תנועת ‘דגל התורה’, יתכן שזה היה השם המוביל היום.

איפה הבעיה?

אז ככה: קודם כל, ש”ס עדיין מעוניינת יותר במועמד שהוא לא רק איש ‘דגל’, אלא גם ספרדי. יוסי שטרית, רק לדוגמא, ענה בצורה מושלמת על הדרישות הללו. שנית, ממש לא ברור שפינדרוס שש על ה’מציאה’ לשבת על כס ראש העיר אלעד. אילו הייתם מציעים לו את ביתר, יתכן שזה היה בא לו בטוב. אבל אלעד, עיר שאחד מראשיה כינה אותה “סדום”? למה לו צרות.

פינדרוס עצמו, צריך לומר, ממלא פיו מים. וטוב שכך.

 יוסי שטרית יושב בינתיים על הגדר, שם הוא מונח מאז אותה פגישה מתוקשרת עם הדיין הגר”י סילמן בימי ‘בין הזמנים’. בזמן שהוא ממתין על הגדר, הוא מן הסתם מנסה להפוך במוחו ולהיזכר מה עולל לסלבודקה, שבשל כך הניפו ראשיה מעל ראשו את חרב הווטו.

האם עצם היותו ממוצא מזרחי עומד לו לרועץ? אל תחשבו על הכיוון הזה אפילו, כשמדובר בישיבה שבראשה עומדים גדולי תורה כמו הגר”ד לנדו והגרמ”ה הירש.

ומדוע, בעצם, ‘דגל’ מתעקשת להתחשב בעמדה של סלבודקה, שמונה בסך הכל רק כמה עשרות משפחות בעיר באלעד? ובכן, בדיוק בשל גדולי התורה שהזכרנו, ומעמדם המיוחד ב’מועצת’ הליטאית.

יסיר וטו? הגרמ”ה הירש. צילום: Yaakov Naumi/Flash90

2.

אבל נחזור לספינים.

אלה ממשיכים לזרום, ובקילוח מהיר: “יש הסכם”, בישרו ה’ראשיות’. יש הסכם? אז זהו, שממש לא.

לא ברור מי היה זה שקם בבוקר משנתו והחליט לשלב במשוואה הסבוכה, זו הקורעת את הציבור החרדי – את יעקב גוטרמן, ראש עיריית מודיעין עילית. גורם ב’שלומי אמונים’ טען באוזני כי שרוליק פרוש היה זה שהחליט על כך, על דעת עצמו. או שכן או שלא. מה שברור הוא כי לא מדובר במהלך חכם.

שכן, כל מי שמכיר את מסכת היחסים הסבוכה יודע שחוץ מ’דגל-ראב”ד’ ו’דגל-רשב”ם’ יש, בקטנה, גם את ‘דגל-גוטרמן’. קרי, הוא קשור לרשב”ם (לשם משוייכים הח”כים גפני ומקלב), אבל מנותק לגמרי מגפני, וגם לא שייך לראב”ד (בטח שלא למוציא ומביא שם עד לא מזמן, דוד שפירא).

לכן, במקרה ש’דגל-ראב”ד’ מונח בכיס שלך ואתה תקוע מול ‘דגל-רשב”ם’, אבל רוצה לחתום על הסכם שיכלול גם את גפני (שלא ממש בעדך, נכון לעכשיו), לא נבון לגייס כמתווך את מי שמהווה ‘סדין אדום’ בעיני יו”ר ‘דגל’.

3.

ומה היה הרעיון המבריק של יעקב גוטרמן?

ובכן, רעיון די ישן, כזה שמעולם לא הייתה לו היתכנות במציאות, באשר אילו הייתה, כבר לפני חודשיים היה נפתר הפלונטר של הבחירות המוניציפליות – ובקלות רבה.

אבל תחילה הקדמה קצרה:

לפני כחמש שנים הגה דוד שפירא, נכדו ונאמן ביתו של מרן ראש הישיבה הגראי”ל שטיינמן זצ”ל, הסכם מול סיעת ‘שלומי אמונים’. ההסכם צופה עתידות ל-15 השנים הבאות, וזו אולי הצרה הגדולה שלו. אתה לא יכול לחתום על הסכם ארוך-טווח בפוליטיקה הפנים-חרדית, בה כל יומיים הם בבחינת נצח. מה גם שהנך מתחייב בשם גדולי ישראל, כשאינך יודע האם יחיו עד לבחירות הבאות.

כל התחייבות שהעניק שפירא התבססה על כך שסבו יחיה עד מאה ועשרים. בפועל, על אלה אני בוכייה, דברים השתנו. כך שלנייר שנחתם אז, אין הרבה משמעות כיום.

אבל את זה מסרבים ב’שלומי אמונים’ להפנים.

איפה הבעיה הגדולה של ‘דגל’? שגם מוישה גפני, יו”ר התנועה, חתום על מסמך ההסכם (וכי יכול היה אז להרשות לעצמו שלא לחתום? אין מצב). אם גורם פוליטי רם-דרג כגפני חתום, יטענו ב’שלומי אמונים’ – תקיימו,  ולא משנה כמה יסבירו להם כי הנסיבות השתנו.

 הנסיבות השתנו? פרוש וגפני. צילום: Miriam Alster/FLASH90

באותו הסכם שנחתם לפני חמש שנים, התחייבה ‘שלומי אמונים’ להעניק ל’דגל’ שתי מתנות, תמורת הקדנציה שהוענקה לבן יקיר, שרוליק פרוש.

האחת: בקדנציה הבאה, כלומר זו הבאה עלינו לטובה, מועמד ‘דגל’ יהיה זה שירוץ לראשות אלעד. השניה: מועמד ‘דגל’ יזכה לתמיכת ‘שלומי אמונים’ גם בבית שמש. את הקדנציה שלאחר מכן הבטיחה שלומי אמונים לחסידות ויז’ניץ באלעד, שתמכה בה לפני חמש שנים, אבל זה לא ממש קשור לענייננו.

חמש שנים חלפו. זמן הפירעון של שתי המתנות המובטחות ל’דגל’ הגיע. אלא שעד מהרה התברר כי את בית שמש, למרות הגידול הליטאי ולמרות שהסתמן סיכוי מסוים למועמד ליטאי – החמיצו. מהלכים חכמים שביצע ראש העיר משה אבוטבול טרפו את הקלפים.

כעת טוענת ‘דגל’: זה לא באשמתנו. מה אתם רוצים מאיתנו? זו הזדמנות שקיבלנו, אתם הבטחתם לנו. זה שבלתי אפשרי לממש אותה, לא אומר שבגלל זה עלינו לוותר גם על המתנה המובטחת בעיר אלעד.

אבל, כל זה לא ממש מעניין את ‘שלומי אמונים’ – שטוענת: יכולנו במשא ומתן מול אבוטבול להשיג בכוחות עצמנו תפקיד סגן – ובלי ‘טובות’ של דגל. אבל היות וידענו כי לפי ההסכם, ‘דגל’ אמורה לכבוש את העיר, לא ניסינו להידחף כלל ועיקר. כיום, לא בטוח שאבוטבול יעניק לנו תפקיד של סגן, ולכן על ‘דגל’ לדאוג לכך. על זה, אגב, עוד ‘דגל’ מסכימה. לא על זה ניטש הוויכוח.

במאמר מוסגר עליכם לדעת: מאחורי הקלעים דאגו נשמות טובות לדווח און-ליין לנציגי ‘דגל’ בבית שמש עדכונים ש’פוצצו’ להם את העצבים. הודעות כמו ‘גפני לוקח לך את הסגנות/תכנון ובניה ונותן לשלומי אמונים’ שוגרו לנציגים, ואל תשאלו איזה בלגן פנימי הם כמעט חוללו.

4.

אז על מה מוכנה כעת ‘שלומי אמונים’ לסכם, אם יהיה ב’דגל’ מי שיסכים לדרישותיה?

קודם כל סגן בעיר אלעד (לאו דווקא עבור שרוליק פרוש, שאולי לא יצליח נפשית להתמודד עם כהונה תחת ראש עיר שנטל ממנו את המושכות); חוץ מזה סגן בעיר בית שמש, וגם את תפקיד מנכ”ל עיריית באלעד. כל השלל הזה יוענק למי שייבחר על ידי פרוש ושות’.

אבל זה עוד החלק הפשוט, זה שאיתו יכלה ‘דגל’ לחיות. החלק היותר משמעותי הוא זה המתמקד בקדנציה של שנת תשפ”ד – בעוד חמש שנים.

לפי הדרישה, שלומי אמונים תקבל (הקשיבו טוב, שבו על הכיסא לבל תצנחו מהלם ותדהמה) גם את ראשות העיר בית שמש (למרות רוב ליטאי בציבור החרדי) וגם את ראשות העיר אלעד (עיר עם רוב ספרדי). על ביתר מי מדבר, היא כבר רשומה על שם  ‘שלומי אמונים’ בטאבו.

אז מה אם יש רוב ליטאי? בית שמש. צילום: Yaakov Lederman/Flash90

האם הגיוני שסיעה עם מנדט אחד בכנסת (גם על זה נטוש ויכוח, יש שיאמרו שהמנדט של שלומי אמונים כולל את חב”ד, שביום פקודה לא ממש מצביעה בקלפי ג’ של יהדות התורה) תזכה בשלושה ראשי ערים? האם הגיוני לדרוש זאת מש”ס? מ’דגל’?

עם השאלה הזו הגעתי לפתחו של גורם ב’שלומי אמונים’, שמתקשה להבין מה אני רוצה. ‘זה הפתרון היחיד להסכם האומלל ש’דגל’ חתמה עליו ואשר אינה יכולה לממש אותו’, אמר. ‘וממש לא אכפת לנו כרגע מדוע. בגלל מוישה אבוטבול, בגלל שהגראי”ל שטינמן הסתלק, לא משנה למה’.

אמור מעתה: מדובר בעוד טיוטה נחמדה וחביבה שהחליפה ידיים. כותרת ראשית? רק אם אתה נמנה על מי שאינם חוששים מהפצת ספינים.

5.

ומה באשר ל’דיל’ – ויתור של ‘שלומי אמונים’ על כל החלום הזה, תמורת תמיכה של ‘דגל’ וש”ס ביוסי דייטש? סביר להניח, שגם זה לא ממש עומד לקרות.

הנה כמה מילים על ירושלים:

סיפרו לכם שחסידות גור תומכת ביוסי דייטש? אז סיפרו.

בפעם הקודמת היה זה יענקל’ ליצמן, הוא ולא אחר, שסיפר במו-פיו למשה ליאון כי חסידות גור תתמוך בו. את סופו העגום של הסיפור תוכלו לשמוע מליאון עצמו. גם חסידות בעלזא לא הודתה עד לרגע האחרון (ואולי גם עד היום), כי תמכה בניר ברקת. ‘הפלג הירושלמי’, כזכור, הכריז שהוא תומך בחיים אפשטיין לראשות העיר. אז הכריז.

לכאורה, כל אלה יעברו לזרועות זאב אלקין ‘על אוטומט’, ואל תקשיבו לקולות הנישאים בפומבי ומבטיחים תמיכה בדייטש. ‘עובדים עליו’, כפי שעבדו על ליאון.

במצב הזה ראשי ‘דגל’ וש”ס אמורים להיות טיפשים (והם לא), כדי להעביר את תמיכתם היקרה מפז לידי דייטש, ולהוביל אותו כל הדרך אל ההפסד. הרבה יותר נבון יהיה לתמוך, אם כבר, באלקין, שממילא נתמך בידי פלגים, כאלו ואחרים, בציבור החרדי.

כך או כך, ההצעה הזו לא עלתה על הפרק, והיא לא תפתור על ההתעקשות של ‘שלומי אמונים’ לקיים הסכם מלפני חמש שנים, ככתבו וכלשונו, כולל סעיף ‘בית שמש’, לצד פתרון כולל של אלעד ובית שמש.

ירושלים, מבחינתם, אינה קשורה בפאזל הזה.

הכרזה תכריע. הגר”ח קנייבסקי. צילום: דוד זר

6.

כפי שכבר נכתב בחרדים 10 בעבר, ההכרעה על איזה דיל תסגור ‘דגל’ עברה מידיו של הדיין הגר”י סילמן לידי גדולי ישראל. הכרזה בבית הגר”ח קנייבסקי תכריע את גורל המערכה באלעד לטובת מועמד של דגל-ש”ס, ולטובת הסכם שלום כולל בין שתי המפלגות.

אז מדוע, בעצם, לא מתכנסים וטורפים את כל הקלפים? כי יש ‘בעיה’ קטנה. אין מועמד. וכידוע לכל ינוקא, בבחירות דמוקרטיות, אם אין מועמד – אין אפשרות לרוץ. על יוסי שטרית יש בינתיים וטו (יתכן שיוסר בימים הקרובים) מצד סלבודקה; פינדרוס (כמו גם איצ’ה רייך מרכסים, ששמו עלה באותו הקשר) לא יתאים למשבצת המזרחית שש”ס חייבת להציג לבוחריה.

ובינתיים, ב’שלומי אמונים’ יש מי שמשתעשעים ברעיון ש”הם לא ימצאו מועמד מתאים ויקראו לשרוליק בתחנונים, עוד יבואו על ארבע”.

“גם אם נצטרך להציב חתולה בראשות העיר אלעד, זה לא יקרה”, עונה, שלא בשמו, כמובן, גורם ב’דגל’.

אז עד שתוכרע המערכה, תמשיכו להשתעשע עם הספינים. את תמונת המצב האמיתית תקראו, כמו תמיד, כאן בחרדים 10.