ח”כ בהלול: “הכנסת הפכה לאחוזה פרטית של הבית היהודי ונתניהו”

בעקבות חוק הלאום, שעבר בשבוע שעבר בכנסת, ח”כ זוהיר בהלול הכריז אמש בשידור חי בתכנית ‘פגוש את העיתונות’, כי הוא מתפטר מתפקידו בכנסת – במחאה.

על ההחלטה סיפר בתוכניתה של אילה חסון ב-103fm: “אני מנסה להתאושש כי זה רגע לא קל עבורי. עשייה משותפת במשך שלוש וחצי שנים לא נעלמת מיד ויש לה השלכות. הכנסת הפכה להיות למקום עבודה מאוד רציף עם עבודה סיזיפית”.

• עבודה סיזיפית? לא קצת גורף בשביל העבודה בכנסת? הייתי מתארת עבודת בניין כעבודה סיזיפית.

“אסביר מדוע, כשאתה חווה מפך נפש, כאשר כל החוקים עוברים במחי יד וחוקים עוברים כאילו מדובר בהחלטות מינוריות ולא קריטיות… העבודה הסיזיפית היא מטאפורית לכך שלנפש היה מאוד קשה. סבלתי לא מעט בשלוש השנים בכנסת”.

כשנשאל אם הצטרף למפלגה הנכונה כשבחר במחנה הציוני – השיב: “במהלך עבודתי בכנסת מאוד רציתי לבצר את השייכות הישראלית בקרבי ובקרב הערבים בישראל כי אנחנו ישראלים בנוסף לכך שאנחנו ערבים פלסטינים. לצערי, הכנסת הזו הדירה אותנו עד שנעלם כמעט כל סממן של ישראליות בעניין הזה. גם חוק ההדחה, חוקי הרדיפה נגד השמאל הישראלי, חוק שוברים שתיקה, ההסדרה, ההפקעות. אין סוף לרשימה”.

• אז הכנסת היא המקום להילחם עם המפלגה שלך. במקום להילחם עם המפלגה עזבת. אולי בגלל סיבות אחרות? אולי הבנת שיש כאן הזדמנות פז לצאת מהסיפור הזה. עשית צעד הרואי ויצאת כמו גיבור מהכנסת. 

“לא חיפשתי להיות גיבור, חיפשתי את היושר והמצפון”, סיפר, “ביום בו חוקק החוק הלאום נסעתי לחו”ל ואז בשלה ההחלטה לעזוב את הכנסת. הכנסת שינתה את פניה ללא היכר”.

• אפשר לדבר בסמלים וכותרות והרבה מאוד דברים שמנסים לעשות לא בהכרח מצליחים. לא הכל עובר. אנחנו עדיין מדינה דמוקרטית, אפשר להתבטא, להביע עמדות ואני לא מכירה פטנט אחד. לסגת בתבוסתנות נראה לי בדיוק ההיפך ממה שהדמוקרטיה צריכה.

“הנאום שלך הוא מופרך כי הוא מצייר את המציאות אחרת. זו מדינה דמוקרטית אך היא הופכת לאתנוקרטית. ברגע שעושים מדרג של תושבים והופכים את הערבים באמצעות חוק יסוד לאזרחים סוג ב’ באופן רשמי זו לא מדינה דמוקרטית.

“אחרי שלוש שנים, הבנתי שהכנסת שינתה את פניה ללא היכר. במקום להיות רגלטורית הממשלה הפכה להיום יס-מנית וחותמת גומי. במקום להיות עצמאית היא הפכה להיות אחוזה פרטית של הבית היהודי ושל בנימין נתניהו. זו לא אותה הכנסת ואלו לא אותם הכללים של המשחק הדמוקרטיים ואלו לא אותם שיעורי החובה באזרחות שאנחנו לימדנו את ילדנו. המדינה משתנה טיפין טיפין”.

• מה אתה אומר למי שטוען שאתה לא ישבת במפלגה הנכונה?

“יכול להיות שהבחירה שלי לא הייתה נכונה, אך ההחלטה שלי שיקפה ערך מסוים. אני עד היום מאמין שהחיים המשותפים אמורים להימשך. לא יכול להיות שהכנסת תהיה כל כך מנותקת מרחשי הלב של העם.

“אני מסתובב במדינה לא פחות מכל אחד אחר, נפגש עם ארגוני הקשת בישראל כמוביל עמותה ערבית בעכו ונחשף לבני נוער, לכן אני יודע שלא פגה התקווה. שלחו לי מכתבים לאחר עזבתי. יש במפלגת העבודה הון אנושי. היו לי ויכוחים עמו והתגובה המינורית והמאופקת שלו לעזיבתי רק מצביעה על העובדה שחילוקי הדעות היו עמוקים הרבה יותר”.