יותם עובדיה הי”ד נאבק עם המחבל ומנע ממנו לחדור למגרש המשחקים

מאות בני משפחה, חברים ומכרים ליוו ביום שישי בבית־העלמין גבעת שאול בירושלים את יותם עובדיה הי”ד בדרכו האחרונה.

יותם הי”ד הותיר אחריו שני ילדים קטנים – הראל ואיתי, ואת אשתו טל.

גורם ביטחוני סיפר למשפחה השכולה כי יותם הי”ד נאבק עם המחבל ובכך עיכב אותו ומנע ממנו לחדור לבתי המגורים ולמגרש המשחקים הסמוך לאזור הפיגוע.

“לא יודעת מה יהיה איתי עכשיו מבחינת הילדים. לא יודעת איך להמשיך ולהיות חזקה בשביל הילדים. אנחנו היינו בשבילו הכל. הבית היה הממלכה שלו”, סיפרה אלמנתו טל ל’ידיעות אחרונות’. “יותם הוא איש עבודה הגון וצנוע ועניו. הוא אהב אותי ואת הילדים בצורה שבחיים לא ראיתי. כל מה שעשה היה רק בשבילנו. תמיד דאג שיהיה טוב. תמיד שם עצמו אחרון”.

היא הוסיפה כי ביום שבו נרצח, יותם הגיע מהעבודה עם זר פרחים ושוקולדים בשבילה. “הצטלמנו והיה שמח. אחרי שהשכבתי את הילדים לישון הוא הלך להביא את המצרכים מההורים שלו, אך לא הספיק להגיע אליהם”.

זה רגע שאני לא מאחל לאף אחד

סנ”צ אלי עובדיה, מפקד תחנת משטרת בנימין, שהגיע ביום חמישי בערב לזירת הפיגוע ביישוב אדם, גילה כי הפצוע האנוש בפיגוע – ששעתיים מאוחר יותר נפטר מפצעיו – הוא בן דודו האהוב יותם עובדיה.

“תוך כדי שאני מתארגן ליציאה מהבית התחלתי לתת הוראות לכוחות שהגיעו לשטח. ככל שאני מתקרב ליישוב אני מבין שמדובר ברחוב שבו מתגוררים הדודים שלי, אברהם וכרמלה, ההורים של יותם שגר כמה בתים מהם, אבל עדיין לא רציתי להאמין”, סיפר סנ”צ עובדיה לעיתון ‘ידיעות אחרונות’.

כשהגיע לזירה, אחד השכנים אמר לו שיותם הוא הפצוע. “זה שוק. הלם מוחלט. כמעט התפוצצתי מבפנים, והבטן נקרעה לי. מצד אחד אני חייב לשמור על קור רוח ולהמשיך לנהל את הזירה. אבל כבר התחילו הטלפונים של הדודים, זה רגע שאני לא מאחל לאף אחד”, תיאר עובדיה. “אני בזירה וחייב לפעול, ותוך כדי מתפלל על בן דודי האהוב”.

“אף אחד לא מעכל שיותם כבר איננו. התחבקנו ומאז אנחנו בוכים”, סיפר סנ”צ עובדיה. “כמה שחשבתי שאני חסין, כשזה המשפחה שלך הבטן מתהפכת. אתה יודע שאתה בתפקיד ואסור לך לפעול מהרגש, אבל מבפנים זו סערה. רגע קשה”.

נמשך הכתר על הכפר

בעקבות פיגוע הדקירה ביישוב פעלו בסוף השבוע כוחות צה״ל בשיתוף שב”כ ומג”ב בכפר כובר ממנו יצא המחבל.

במסגרת הפעילות הכוחות ביצעו סריקות בכפר, תחקורים והחרמת כספי טרור וחומרי הסתה.

בהתאם להערכת המצב נמשך הכתר על הכפר.

במהלך הפעילות התפתחו הפרות סדר אלימות, במהלכן הושלכו סלעים ובקבוקי תבערה וצבע והובערו צמיגים לעבר הכוחות. הלוחמים הגיבו באמצעים לפיזור הפגנות.