מקורבי דרעי הרתיחו את היועץ מנדלבליט: רמזו שיש לו שיקולים ‘זרים’

המחלוקת הזו קורעת מבפנים את מרקם היחסים העדין בין היועץ המשפטי לממשלה, ד”ר אביחי מנדלבליט, לבין שר הפנים, אריה דרעי. אבל ברובד העמוק יותר, מדובר בסוגיה המשקפת את הקרע העמוק מאוד בחברה הישראלית: הדתיים והחרדים מול מי שמכנים עצמם ‘נאורים’, ו’פלורליסטיים’.

לאחרונה ביקש גם ראש הממשלה בנימין נתניהו להצטרף לפלג האחרון, כשהכניס סעיף בחוק הפונדקאות לפיו יוכרו הורים שאינם חיים במתכונת משפחתית מסורתית – כזכאים לתמיכה כלכלית בהליך הפונדקאות. רק לחץ מסיבי מצד המפלגות החרדיות, תוך רצון שלו שלא לפרק את הממשלה הרגע ומיד, הוביל אותו לחזור בו בפעולת זיגזג מהירה.

בשיחה עם גורם משפטי בכיר הפועל בסביבת שר הפנים אריה דרעי, הוא מעלה אפשרות לפיה היועץ המשפטי ממלא את רצונו של ראש הממשלה, ובעצם פועל לקידום ערכי פלורליזם, הנוגדים כמובן את רוח היהדות, ההלכה, ואת ערכי המדינה בהגדרתה כ’יהודית’.

הגורם מדגיש, כי גם בתוך צוות היועץ עצמו יש גם קול שונה, קול המתנגד לעמדת היועץ, קולו של המשנה ליועץ המשפטי, עו”ד רז נזרי, משפטן מבריק חובש כיפה.

 מדובר בעתירה שהגישו שני גברים, אשר דרשו להנפיק לבנם המאומץ תעודת לידה חדשה בה יצוינו שניהם כהורים. השניים פנו למשרד הרווחה, אך סורבו על פי מדיניות הממשלה לפיה לא ניתן לרשום את שני האבות המאמצים בתעודת הלידה, אלא רק אחד מהם לפי בחירתם. בני הזוג הגישו עתירה לבג”ץ נגד שר הפנים ונגד משרד הפנים, וטענו לאפליה ולפגיעה בשוויון ובטובת בנם המאומץ.

שר הפנים אריה דרעי דרש כי העמדה שתוגש לבג”ץ תהיה כי אין לקבל את בקשתם. לטענתו – המגובה בחוות דעת משפטיות מתוך משרד המשפטים ומשרד הפנים – אם המדינה רוצה לשנות את ההחלטה ולאפשר רישום של זוגות כאלה בתעודת הלידה של הילד המאומץ, היא חייבת לתקן את החוק הקובע מפורשות כי זכות האימוץ שמורה ל”אב ואם”.

אלא שהיועץ המשפטי לממשלה הפתיע והחליט להציג עמדה המנוגדת לעמדת השר ולעמדת הממשלה, לפיה יש לאפשר את רישום שני הגברים המאמצים בתעודת הלידה. בנוסף, היועץ סירב לאפשר לדרעי להציג את עמדתו בהליך עם ייצוג חיצוני.

בתגובה, שהוגשה באמצעות עו”ד שוש שמואלי ממחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה, מובאת עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה באימוץ מלא, בו ילד מתנתק ממשפחתו הביולוגית ועובר למשפחה חדשה, יש לרשום בתעודת הלידה את שני האבות המאמצים ולא רק אחד מהם, כפי שנוהג כיום משרד הפנים.

היועץ המשפטי לממשלה קובע בתגובתו, כי הימנעות מרישום שני ההורים במקרה זה לוקה בפגיעה בטובת הילד המאומץ, בשוויון בין זוגות, ובין ילדים מאומצים בתאים משפחתיים אלה, וזאת ללא תכלית ראויה לכך.

בתגובה נמסר כי עמדת שר הפנים שונה היא, וכי לשיטתו אין לרשום שני אבות בתעודת הלידה, בין היתר, משום שתכליתה היא לשקף את המצב העובדתי בעת הלידה. השר אף הוסיף, כי מדובר בנושא הנוגע למבנה המשפחה בישראל.

“כאילו היה אחרון המתמחים” 

 במכתב ששיגר הבוקר (שני) שר הפנים ליועץ המשפטי הוא פותח בעמדה די קרבית: “ראשית, אין לי אלא להביע את צערי העמוק על כך שטיוטת התגובה לבית המשפט הועברה אלי ואל אנשי משרדי רק אמש, בליל צום תשעה באב. היות שרק עתה נודע לי שאינך מקבל את עמדתי, ושאינך מאשר את בקשתי לייצג את עצמי בהליך זה באמצעות ייצוג חיצוני, הריני להעלות אותה על הכתב ולבקש שתביאה בפני בית המשפט ככתבה וכלשונה”.

הגורם המשפטי במשרד הפנים  עמו שוחחתי מספר כי אמש נאלץ, בעיצומו של הצום, “וכמובן רק אחרי חצות היום”, לנהל חילופי מיילים מול גורמים בלשכת היועץ, כאשר חלק מהתכתובת הייתה חריפה למדי.

צילום: Yonatan Sindel/Flash90

הגורם המשפטי הסביר לאנשי היועץ כי השר היה בהלם כששמע שהיועץ מסרב למלא את מבוקשו – להעניק לו את האפשרות להציג את עמדתו בפני בג”ץ. “יפה מצידם שנתנו לשר אפשרות לשלוח את טיוטת מכתבו, כאילו היה אחרון המתמחים במחלקת הבג”צים, במקום לאפשר לו להציג את עמדתו ואת טיעוניו מול השופטים, כמקובל בשיטה האדברסרית הנוהגת במדינת ישראל”.

הגורם המשפטי הסביר, כי בשל הצום, נדחה טיפול השר בנושא עד למוצאי הצום, וכי היום בבוקר יודיע על הכרעתו ועל צעדיו.

הגורמים המשפטיים בלשכת היועץ די הופתעו מתקיפות המיילים ששוגרו אליהם, טענו כי אינם מקובלים, והסבירו כי אין זה משנה כמה דעות יהיו סביב היועץ, בסוף דעתו היא שקובעת – כי ואת דעתו קבע לאחר ששמע את כל אנשי הצוות שלו, את דעת המשנים לו ואת דעת שר הפנים. אותם גורמים הביעו תקווה כי לא התכוונו לרמוז להם על שיקולים ‘זרים’ אצל היועץ, והבהירו שלא הייתה כל כוונה להמעיט חלילה בכבודו של שר הפנים.

הגורם המשפטי בסביבת דרעי עמד על דעתו חזור והבהר, לפיה אין זו דמוקרטיה להשתיק את קולו של השר הממונה על ההליך הנידון.

הבוקר, כאמור, שיגר דרעי מכתב מפורט בן 7 עמודים ובו הציג את עמדתו. נכון לשלב זה מסכים היועץ המשפטי להציג את המכתב בפני שופטי בג”ץ, אבל בסביבת השר “מודים לו על טוב ליבו”,  ומסרבים לקבל את ההצעה.

מי שהתגייס לסייע להם הוא ח”כ בצלאל סמוטריץ’, משפטן בעל תואר שני בהשכלתו, אשר נחרד לשמוע שמטילים וטו על אפשרות לפיה יציג השר באופן עצמאי את עמדתו.

וכך כתב דרעי במכתבו:

“גדר המחלוקת – כבר בפתח הדברים אבקש לחתום את גדר הדיון, לומר את האמת ביחס לעתירה הזו ולמטרתה ולהסביר את התנגדותי לעמדת כבודו – הן ברמת המסגרת של הדברים והן ברמת התוכן שלהם. אין מדובר במחלוקת הנוגעת לשוויון או לזכויות פרט, כפי שמבקשים העותרים להציג בעתירתם. רישום שני בני הזוג המאמצים בתעודת הלידה במקרה דנן אינו משרת שום תכלית מעשית, והדבר אף עולה מטיוטת עמדתך כפי שהועברה לעיוני, אלא נועד לקדם את התכלית הכללית של העותרים ודומיהם –  לקדם את ההכרה הרשמית של מדינת ישראל בזוגות שאינם גבר ואשה.

“בכל הכבוד, וכפי שכתבתי לך במכתבי הקודם בעניין, מדובר בשאלה ערכית הנתונה במחלוקת ציבורית בחברה הישראלית, וההכרעה בה צריכה להיעשות במגרש הדמוקרטי, בממשלה ובכנסת, ובשום אופן לא באמצעות שימוש בהליכים משפטיים כמסלולים עוקפי דמוקרטיה”.

“יש גבול לאקטביזם השיפוטי”

בשיחה עם הגורם המשפטי בסביבת השר הוא מספר: “במשרד המשפטים בכלל, ובסביבת היועץ בפרט, למודי ניסיון במה שעשינו להם עם חוק המרכולים, כשהגשנו את עמדתנו בנפרד וגם ניצחנו בסופו של דבר”.

לדבריו, “ברור לי שמשפטית דרעי צודק. לכאורה, יש פה שאלה של פגיעה בשוויון. כלומר, מצד אחד החוק טוען שצריך לכתוב את שם האב והאם בתעודת הלידה המעודכנת אחרי האימוץ, מצד שני, מבקשים לכתוב פה שם של…אב ואב. אלא שחוק היסוד שממנו נגזר כל נושא השוויון אינו כולל מה שנקרא ‘שמירת דינים’. כלומר, חוק שנחקק לפני חוק היסוד (1992) גובר על חוק יסוד.

“האם יש כאן פגיעה בזכות? בהחלט שלא. לא בזכות ההורה, ולא בזכויות הילד. כל מה שיש פה זו בקשה להכרה ממלכתית במוסד ה’נישואין’ של אב-אב. בבג”צ דנילוביץ, רק לדוגמה, הייתה פגיעה בזכות כלכלית. פה אין שום פגיעה, חוץ מהצהרתיות. מדובר בהנפקת תעודת לידה של אימוץ, שהיא גם ככה פיקטיבית בשם החיסיון.

צילום: Flash90

“אז לבוא ‘מלמעלה’, דרך עתירה לבג”ץ, כשאין כל פגיעה בזכות, זה לא דמוקרטי. יש גבול לאקטביזם השיפוטי, ויש נושאים ערכיים שהכנסת צריכה להסדיר אותם, לא בית המשפט”.

הגורם המשפטי מספר ש”הבוקר התקיים דיון בבג”ץ לגבי אמהות שביקשו להירשם כזוג נשים. בדיון קודם ניסה השופט לשכנע אותן למחוק את העתירה בהיעדר עילה וכדי שימנעו מהטלת צו להוצאות משפט. והנה היום התהפכה הקערה על פיה. אני מעריך שזה על רקע הצעדות ברחובות והרצון להיות פופוליסטים”.

אני שואלת אותו האם חכם להתקוטט על נושאים מהסוג הזה, שרק מלבים את תבערת השנאה החילונית – והוא משיב: “אין פריבילגיה להפקיר את הזירה. מצד אחד, הרי העיתונות החרדית לא תשבח על כך את השר, שהרי היא לא יכולה לכתוב על נושאים כאלו. כך שבתוך הבית, זה לא מוסיף נקודות. מצד שני, אתה לא יכול להפקיר את זירת הפרהסיה. כשר פנים, דרעי לא יכול לוותר על הערכים האלו. יש פה אמירה ברורה על איך המדינה תופסת את עצמה”.

חוץ מזה, יש פה דיון בנושא האקטביזם השיפוטי, שצריך לשים לו גבולות ברורים. “ועדת שמגר, שהגדירה את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, קבעה שכאשר יש מקרה שבו שר מבקש ייצוג עצמאי, מן הנכון שהיועץ יתיר זאת”.

האם המסקנות של הוועדה נאכפות? לא ממש. “ועדיין, זה האורים והתומים בנושאי סמכויות היועץ”.

“צריך להבין!”, הוא נשמע ממש נחרץ. “היועץ המשפטי הוא עורך הדין של הממשלה. יש לו לקוח, שעמדתו לא בלתי סבירה לחלוטין, והיא אפילו מקובלת על המשנה ליועץ. אז או שאתה כיועץ תגן עליה, או שתאפשר לשר להביע אותה בדיון!”

תגיד, אני שואלת אותו, קראתי את מכתבו של השר דרעי, מכתב בן 7 עמודים הכולל המון טיעונים משפטיים מפולפלים ומקצועיים – השר מבין בכלל את מה שכתוב במכתב?

הוא משיב לי בלי לחשוב פעמיים. “שתדעי, שבלשכת היועץ אומרים שאחד השרים שתענוג לדבר איתו זה דרעי. אין על ההבנה שלו, גם בנושאי משפט סבוכים”.