סמוטריץ על המשנה ליועמ”ש: “הוא כלום” • ומה דרשו מקלב ובן צור?

חברי ועדת הלאום של הכנסת, ח”כ אורי מקלב וח”כ יואב בן צור, דרשו היום (שני) להכליל חקיקת משנה בסעיף 10 לחוק העוסק בימי השבתון – והודיעו: “לא נאפשר פגיעה בכבוד השבת”.

הדיון בוועדה המשותפת הופסק להתייעצות סיעתית, לאחר שיהדות התורה וש”ס הודיעו כי הם דורשים לשנות את סעיף ימי המנוחה והשבתון – אחרת ישקלו הצבעתם על החוק.

במהלך הדיון המתוח אמר המשנה ליועמ”ש לממשלה, עו”ד רז נזרי: “יש הרבה מדינות דמוקרטיות בעולם, אבל אין עוד מדינה שהיא גם דמוקרטית וגם יהודית. על המתח הזה של הייחודיות נמצא כל הדיון הזה וכל תפקידנו כמשפטנים.

“אתם הרשות המכוננת ובכובע זה אתם מחוקקים את חוק היסוד הזה ואנחנו כיועמ”שים אומרים ‘סטופ’ על סעיף דרמטי שיוצר אפליה. סעיף 1 לחוק יסוד מדבר על הזכות להגדרה עצמית לעם היהודי. כשטענתם ש’התיישבות יהודית’ משמעה אין ערבים זה אינו נכון. יש הבחנה בין זכויות קולקטיב לאומיות לבין זכויות פרט. זכויות לאומיות יש במדינה הזו ליהודים והיא זכות ייחודית רק לעם היהודי בארץ ישראל.

“לעומת זאת, בפן של זכויות פרט אין ואסור שיהיה הבדל. חייב להיות שוויון. זה גוזר את ההתנגדות התקיפה ל7ב בנוסחו הקודם שאמר שאין שוויון ברמת הפרט כי יכול היה להיות יישוב יהודי, שערבי לא יכול להיכנס אליו. גם בנוסח החדש יש מורכבויות. אין לי מדומטר מדויק וזו לא פיזיקה, זה פר מקרה. בשונה מהסעיפים הקודמים הנוסח הנוכחי לא מאפשר את מה שח”כ סמוטריץ’ רצה, אך הוא גם לא מאשש את חששות האופוזיציה.

“יש פה הצהרה של התיישבות יהודית כערך לאומי. זו הצהרה דומה למה שאמר השופט ברק על ההתיישבות היהודית ויחד עם זאת זה לא מאפשר לצורך העניין להגיד שיהודי שיעבור לצפון יקבל תמריץ וערבי שיעשה זאת לא יקבל. זה לא יאפשר שרק יהודי יוכל לגור באותה התיישבות יהודית, אך זה כן נותן משמעות שלהתיישבות יהודית יש ערך.

“לו אני מחוקק, הייתי מכניס את זכות השוויון אך אנחנו חייבים לפרש את הדברים שכן קיימים לפי זכות השוויון. לסעיף בכל זאת יש משמעות הצהרתית כשמדברים על חוקה ועל חוק יסוד. בבוא העת, כשירצו לקבל החלטות מנהלתיות ולעודד הקמת ערים יהודיות יישענו על הסעיף הזה בהקשר זה, אבל אי אפשר יהיה להקים עיר ולכתוב עליה ‘עיר יהודית’. ניתן יהיה לפרש זאת כדי לתת תמריצים לערים יהודיות, הקמה ופיתוח. אם עושים מבני ציבור של בתי כנסת ולא מסגדים ברור שזה מיועד לציבור היהודי.

“אך עדיין זה לא אומר שיהיה אסור לאזרח ערבי לקנות דירה בעיר החדשה שתוקם. זה כן נותן אפשרות של עידוד ערים שמאוכלסות בהתיישבות יהודית. עיקרון השוויון שמונע בעינינו את האבחנה בין הלאום הערבי ליהודי בפרט יישמר, אך החוק הזה כן נותן משקל לזכויות הקולקטיביות היהודיות”.

בהתייחסו להסתייגות של ח”כ סלומינסקי לבקשת ח”כ עודד פורר: “בשונה מאומות אחרות בלאום היהודי יש שוויון בין הדת לאום. יש זכות דתית במובן הדת היהודית. את “בא”י קם העם היהודי בה עוצבה…” אנחנו לא מפרשים את זה כדין דתי עבר,י אלא במובן שאתה בן דת כזו. לא משנה אם אתה יהודי חילוני רפורמי או קונסרבטיבי”.

בהתייחסו להסתייגות של ח”כ עודד פורר שביקש להוסיף את עידוד ההתיישבות היהודית ב”ארץ ישראל” אמר: “אנחנו מתנגדים להוספת ‘בארץ ישראל’ בין השאר בגלל ההשלכות הבינלאומיות שיש לכך שהובאו בפני הדרג המדיני”.

ח”כ בצלאל סמוטריץ’ התפרץ לדבריו: “מה נפקא מינה? זה אומר כלום ושום דבר. לפרשנות שלו אין שום משמעות. אני המחוקק. הוא לא פרשן מוסמך, הוא כלום. זה לא מה שהקואליציה התכוונה”.

לאחר שחברי ועדה דרשו את התנצלותו על “הכלום”, התנצל מעומק ליבו והמשנה נזרי קיבל התנצלותו.

ח”כ פולקמן: “לסמוטריץ’ אין סמכות לדבר בשם הקואליציה”.

ח”כ רוזין: אז מה המשמעות של הסעיף החדש? הפרשנות ל”דתית” הוא סוג של היתממות.

היועמ”ש לוועדה עו”ד גור בליי: “כאשר מדובר בחוקי יסוד שכולם במעמד נורמטיבי שווה, בימ”ש העליון בבואו לפרש עושה זאת בצורה הרמונית המאזנת ביניהם. אין פה בסיס לאפליה ברמה של פרטים וההתמודדות ברמה היישובית תצטרך להיעשות תוך איזון”.

ח”כ יואב בן צור מש”ס: “בסעיף 10 על מועדי במנוחה נוסיף ל”שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה”, כי “בהם תוקנה זכות ל’יום ימי מנוחה” ואמר כי “אם לא תאושר תוספת זו נשקול את הצבעתנו”.

ח”כ אורי מקלב: “צר לי שלאחר דיונים רבים היום התברר לנו שקיבלנו הרבה סעיפים פוגעניים לאוכלוסיות שונות. לכל המציעים בסוף החוק יטפח על פניכם. אחד הסעיפים הללו הוא 4 ב’ וא’ הפוגעים בשפה הערבית. זה ניסוח מיותר ולא היה צריך לקבלו.

“בנוסף, ברגע שהפכתם את הסעיף שהשפה הערבית תהיה בחוק או על פיו, הפירוש הוא שזה פוגע בסעיף 10 שחייב להיות מנוסח אותו דבר. כלומר, שאפשר יהיה לפגוע בחקיקת עזר. מעבר לכך, אם הזכות למי שאינם יהודים לקיים ימי מנוחה, הזכות צריכה להיות גם למי שהוא יהודי. אם זה לא יתוקן לא נוכל להצביע.

היועמ”ש לוועדה עו”ד בליי הגיב: “יש לבדוק מחדש את “בחוק או על פיו” כי יש פה דיסהרמוניה אך הנוסח הזה קיים כבר היום בפקודת סדרי השלטון בו כתוב על שבת ומועדי ישראל”.

ח”כ רחל עזריה מכולנו שאלה את המשנה ליועמ”ש: “אם אדם יעתור לבג”ץ שלא חילקו את הירושה על פי הדין הדתי – אמרת שלא תהיה עילה. אבל אם הכנסת תחוקק בבוא היום שכל קהילה תחליט לפי דרכה בנוגע לירושה, האם נכון לומר שבתהליך שאנחנו נמצאים בו בשינו בימ”ש, כשאנחנו מוסיפים “דתית” זו תהיה עילה להרחבת הפרשנות שאי אפשר יהיה לפסול זאת בגלל הדת? האם הסעיף של הדין הדתי מכניס את נשות ישראל והעולים מבריה”מ שלא לפי ההלכה למצב בעייתי?”

המשנה ליועמ”ש עו”ד נזרי: “יש חוק עבודה ומנוחה ויכול להיות שנוצרת דיס הרמוניה אבל אי אפשר לתקן זאת בשליפה”.

לשאלת ח”כ עזריה השיב: “הסעיף הזה דתי במובן של לאום, שבן הדת היהודית. אני לא יכול להגיד שאין שום חשש. יכולים להיות שופטים שיתנו פרשנות כזו או אחרת אך זו פרשנות לא נכונה. לא נכון לראות את זה כדין דתי. זה דבר המופיע במגילת העצמאות בסעיף הראשון”.