“קיפוח?” I במוקד הדיון של הח”כים: היריבות בין מד”א ל’איחוד הצלה’

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום.

הצעת החוק הממשלתית נועדה לקבוע הסדר שיקנה למשטרה סמכות לקבל את מיקומו של מתקשר למוקד החירום של המשטרה אוטומטית עם קבלת השיחה במוקד.

כיום נדרשת פנייה טלפונית של המשטרה למוקד החירום של חברת הסלולר. לפי הצעת החוק, המידע יוצג למוקדן המשטרה עם לחיצה שלו על כפתור ייעודי.

לבקשת הוועדה הוספו להצעת החוק מוקדי החירום של מד”א ושל הרשות הארצית לכבאות והצלה. כמו כן, לבקשת המשרד לביטחון הפנים הוספה גישה לזיהוי המיקום דרך ספקיות האינטרנט במקרים בהם הפניה למוקד החירום נעשית שלא באמצעות שיחה טלפונית, אלא למשל באמצעות ווטסאפ.

כמו כן מוצע כי נתוני האיכון יישמרו במאגר ייעודי נפרד. מידע שלא נצפה על-ידי מוקדן המשטרה יימחק לאחר 14 יום. מידע שלא נצפה על ידי המוקדן בכב”א ובמד”א יימחק לאחר 3 שעות.

עם זאת בהצעת החוק לא הוגבלה האפשרות של הגופים שיקבלו את המידע להשתמש במידע שנצפה אותו ניתן יהיה לעבד ולהצליב עם מידע אחר.

יו”ר הוועדה ח”כ ניסן סלומינסקי: “נעשו מאמצים גדולים להגיע להבנות. יש הבדל בין אדם המתקשר מיוזמתו למשטרה לדווח על משהו ומדווח על מיקום לבין מי שאינו מדווח על מיקומו ואינו יודע שמיקומו מהווה גורם כלשהו. יש פה פריצה לפרטיות, אך קיימנו דיון ארוך כדי לוודא שהנתונים לא עוברים הלאה”.

רפ”ק דנה צ’רנובלסקי עוזרת יועמ”ש משטרה: “מרגע שהנתונים נצפו דינם כדין כל מידע אחר שהתקבל באירוע. כללי המחיקה נגזרים מסוג האירוע ומהמשך הטיפול בתיק. אם זה תיק חקירה יראה את הנתון החוקר ואחר כך התובע וכך הלאה. זה לא מידע פרוץ אלא הטיפול בו הוא ככל מידע אחר בתיק”.

לקראת סיום הדיון התפתח ויכוח נוקב בנוגע להוספת מד”א בלבד כמוקד חירום רפואי ולא את ארגון איחוד הצלה:

היו”ר ביקש לוודא: “למה מוסיפים את מד”א ולא את איחוד והצלה. האם בדקתם שמד”א מסוגל לפעול בנפרד כאמבולנס וכמוקד חירום לאומי? שמעתי תלונות על קיפוח ומניעת אינפורמציה”.

לאחר שקיבל את תשובת משרד הבריאות כי מד”א הוא ארגון החירום הלאומי על פי חוק והוא פועל ארצית, פנה לח”כ מקלב: “לפי מה שאתה אומר כל הדיון בחוק מיותר, היית רוצה שכל ארגוני ההצלה יהיו רשאים לקבל את האיכון. כל הדיון שקיימנו היה שאנחנו לא רוצים שהפרטיות תיפגע והאינפורמציה תהיה בידיים לא מתאימות שאינן במסגרת החוק. איך כל המחמאות לאיחוד והצלה קשורות לחוק?

“אי אפשר לכלול את כל הגופים דרך החוק. אפשרות אחת היא לא לאשר את החוק. אפשרות שנייה היא לא לכלול את מד”א ואפשרות שלישית היא לכלול את מד”א ולהקים ועדה מטעם חוקה שתשב עם משרדי הבט”פ, המשפטים והבריאות ועם שני הגופים ותנסה לגבש הסכמות. החוק הזה לא יכול להיות קרש קפיצה למישהו. נאשר את החוק עם מד”א ואגיש רביזיה שתאפשר לכלול את איחוד הצלה אם יהיו הסכמות”.

ח”כ אורי מקלב: “יש שאלה עד כמה גופים נוספים מעבר למשטרה יכולים לעמוד בקריטריונים שהצבנו למשטרה. בסופו של דבר זו לא תעודת כבוד ויש תכלית בחוק להצלת חיים. אם זו התכלית, אז יש עוד גופים שעסוקים בהצלת חיים ואצלם המיקום הוא חשוב ביותר. בפועל אין מוקד אחד שמעביר את המידע ואם אני בוחר להתקשר למוקד אחר והוא לא יכול לקבל את האיכון של מיקומי זו פגיעה גדולה. ככל שיש גוף המוסמך לתת שירותי הצלה ואנשים סומכים עליו הוא צריך לקבל את האיכון”.

ח”כ ינון אזולאי: “גילוי נאות, אני אחד מאלפי המתנדבים של איחוד הצלה בארץ ובהרבה מקרים מצליחים להגיע עוד לפני מד”א. גם לפי חוזר המנכ”ל, כשהיו צריכים להעביר לנו את המיקום זה לא התקיים. שני הצדדים הפרו את ההסכם. מדובר בכל מקרה על אנשים שומרי חוק שישמרו על המידע והמידע צריך להיות בידי שני הארגונים בעיקר כשהמשרד לביטחון הפנים כבר הכיר במצבי חירום בשני הגופים”.

הוא הציע שיגיש הסתייגות שתובא למליאה רק אם יגיעו להסכמה לגביה.

ח”כ בני בגין: “המגמה צריכה להיות מספר חירום אחד ולא שאדם יצטרך להתלבט למי להתקשר”.

דוד אזולאי ממשרד הבריאות: “מד”א הוא ארגון החירום הלאומי על פי חוק והוא פועל ארצית בשגרה וחירום. הוא אחראי לתכלל אירוע מול כלל הגורמים. יש 140 אירגוני הצלה. כשמסתכלים על האזרח הנזקק ורוצים לוודא שיקבל את השירות המהיר ביותר, זהו יתרון יחסי שלנו על כלל המדינות שיש להן מספר מוקדי חירום ועל האזרח להחליט לאן עליו להתקשר.

“חוזר המנכ”ל האחרון פורסם בדיוק לפני שנה ובו מוסכם שכל מוקד יעביר את הפנייה למוקד החירום הלאומי שהוא מוקד של מד”א והוא מתכלל את ההפניה למי שהכי קרוב לאירוע. יש חלוקה בין האמבולנס לבין ניהול האירוע. גם היום יש 17 ארגונים הפועלים בשיתוף פעולה עם מד”א במוקד החירום. לגבי נפח הפעילויות של איחוד הצלה לא מדובר בנפח פעילות ארצי. יש ארגונים פרטיים עם נפח פעילות גדול יותר”.

עו”ד יואל הדר, יועמ”ש השר לביטחון הפנים: “לא יכול להיות שלא נקדם את החוק בגלל יריבות בין שני הגופים”.

עו”ד אפי טפליץ ממשרד המשפטים: “קבלת נתוני איכון זוהי סמכות שלטונית ולכן הצעת החוק דיברה תחילה רק על המשטרה. אחת ההבחנות המהותיות בין מד”א לגופים אחרים הוא שמד”א מוכר בחוק ויש עליו פיקוח של משרד הבריאות. ברגע שפותחים פתח לגופים פרטיים יש פה מדרון חלקלק בנוגע להעברת סמכויות שלטוניות”.

תמכו בהצעת החוק: היו”ר חה”כ סלומינסקי והח”כים בני בגין, מיכאל מלכיאלי ואורי מקלב