במכירה פומבית: פרוסת ‘לקעח’ ובקבוק משקה שנתן הרבי מליובביץ’ זצ”ל

בבית המכירות צולמנס שבירושלים תתקיים בראשון הקרוב מכירה פומבית מיוחדת עם פריטי יודאיקה, כתבי יד, ספרים, גלויות ועוד מגדולי הרבנים וכן מתחומי הישראלינה ונוספים.

פריט מעניין שיוצע למכירה הוא פרוסת הלקעח שחילק הרבי מליובאוויטש זצ”ל ושנתון בתוך מעטפה חומה, על זה רשם המקבל: “קיבלתי לעקח ערב יו”כ לאחר תפילת מנחה, מכ”ק אדמו”ר שליט”א.”

 בערב יום הכיפורים המנהג הוא ‘לבקש’ מיני מזונות – ‘לעקאח’ – וגם אוכלים ממנו. נהוג בדרך כלל לבקש מאת הגבאים ושמשי בית הכנסת, ועניינו הוא, שבאם נגזר על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה’לעקאח’.

אצל החסידים המנהג לקבל מאת האדמו”ר ופעמים היה שהרבניות חילקו לעקאח. בערב יום הכיפורים נוהג הרבי מליובאוויטש לחלק לעקאח במשך שעות לכל אחד ואחד, כשהוא לבוש בבגדי משי של שבת וחגור אבנט ומברך את כל אחד ואחד בשנה טובה ומתוקה.

 בשנת תשי”א סיפר הרבי מליובאוויטש, בשם אדמו”ר הריי”צ: הבעש”ט היה אומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח היה נוהג לומר: “איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר”,(תרגום: אני נותן לך ‘לעקאח’ ושהקב”ה יתן לך שנה טובה) ואדמו”ר הרש”ב היה מוסיף “אַ זיס יאָר” (תרגום: שנה מתוקה).

 פריט מעניין נוסף הוא שני מכתבים מהאדמו”ר הרבי הריי”צ, והאדמו”ר הזקן, שחולקו כתשורה בחתונתו של הרבי מליובאוויטש עם הרבנית חיה מושקא ע”ה שנערכה בי”ד כסלו תרפ”ט, בעיר וורשה.

 מוצע למכירה גם פריט ייחודי: בקבוק ‘משקה’ שחילק הרבי.

משקה הוא כינוי מקובל למשקה חריף אלכוהולי בקרב חסידי חב”ד. על משקה אומרים החסידים ‘לחיים’ בהתוועדויות. כמו כן, מוצעים למכירה גם דמי חנוכה שחילק הרבי בשנת תשל”ח וכן ריבוע קריסטל, אשר צרבו בתוכו את תמונת הרבי מלובביץ’.

פריט נדיר נוסף הוא כרזה מרגשת בחתימת החפץ חיים, רבי חיים עוזר גרודז’ינסקי, הרבי הריי”צ, ועוד רבנים ש”קוראת אל אחינו בכל אתר ואתר, עת קרב זמן חרותנו קול שוועת אחינו ברוסיא שם דאגה נוראה.. ע”ד הספקת מצה למועד לחג הפסח למאות אלפים משפחות. סיבת הדאגה, הוא העוני הגדול בין אחינו ברוסיא. והשנה נוסף על כן השנה שנת בצורת במדינת רוסיא.

“אחינו, שאלה אשר כל אחד מישראל מחויב להשיב עליה. כולנו כאחד נשא עלינו ח”ו את הכתם השחור הנורא, אשר ייכתב על לב ישראל לדיראון עולם, ח”ו, כי אנחנו כל ישראל היושבים חוץ לארצם, ראינו בצרת אחינו ואחיותינו ולא באנו ח”ו לעזרתם., אחינו.. האם נשב ח”ו בחבוק ידיים? .. החיוב על כל אדם מישראל להפריש נדבתו לשם “מעות חטים ליהודי רוסיא”.

החוב על כל הרבנים ליסד בכל מקום ומקום, “ועד למעות חטים ליהודי רוסיא”.. הסכת ושמע ישראל.. הביאו איש איש את תרומתו בשביל אחינו לפסח, מהרו, חושו, אל תאחרו שעה, כי שעה ליום תחשב”.

על המכתב חתומים גדולי הדור של אז: בשולי הקריאה חתימותיהם בדפוס של מרן החפץ חיים, רבי חיים עוזר גרודז’ינסקי, האדמו”ר רבי יוסף יצחק  שניאורסון, רבי יחזקאל ליבשיץ, רבי אברהם דובר כהנא שפירא, רבי מנחם מענדל ז’ק.