על הפרופסור לשנאה, ההחרמה של אמנון לוי והדרת הסופרים החרדיים

1.

זה קרה השבוע.

יהודי הניח לתומו תפילין בטרמינל בשדה התעופה בן גוריון.

לפתע, ניגשה אליו אישה מאחד הספסלים הסמוכים וצעקה אליו: “למה אתה עושה את זה כאן? יש כאן בני אדם. זה מקום ציבורי. תלך למקום אחר”.

אחד הנוכחים אמר לה: “מה את רוצה ממנו, הוא רק מניח תפילין”, והיא ענתה: “אנחנו לא רוצים להיות חלק ממך. תלך מכאן”. וכאן החלה לצחוק כמשוגעת ולבזות אותו בצורה מחפירה. ושוב נזכיר, על מה? על זה שהניח תפילין בשדה התעופה בארץ ישראל.

מסתבר שמישהו צילם את ההשתלחות המחפירה הזו, והפיץ את הסרטון בתקשורת. התוצאה הייתה שמאות אלפי אזרחים הגיבו בחריפות נגד אותה אישה והביעו השתוממות וזעם על כך ש”תפילין” הפכו במדינת ישראל למשהו שאסור להניח אותם בפומבי, כמו אחרונת המדינות האנטישמיות.

אך ההפתעה האמיתית באה יומיים לאחר מכן, כאשר התבררה זהותה של האישה שאחראית על ההשתלחות האנטישמית.

מדובר בפרופסור לחינוך ותרבות, מרצה במכללת ספיר ומחברת הספר: “חינוך בחברה רב תרבותית”. הספר שלה מטיף להכרה בתרבות של האחר ובכיבוד אנשים המחזיקים בדעות אחרות, בקיצור, בדיוק ההפך מכפי שנהגה היא עצמה מול יהודי כמוה שכל חטאו היה שהעז להניח תפילין.

2.

והאמת, שלאור מה שכתבנו כאן בשבועות האחרונים זה בכלל לא מפתיע. במדינה בה התקשורת כולה משתפת פעולה נגד “הדתה”, וקובלת על כך שילדי ישראל אומרים “שמע ישראל”, טבעי שהנחת תפילין תזכה לבוז ולהתקפה ברוטאלית.

מה שמטריד אותי הוא משהו אחר: אנשים כמותה מוצבים בכל הוועדות החינוכיות הקיימות במשרד החינוך.

עליכם לדעת, שהגם שמשרד החינוך מנוהל לכאורה על ידי שר דתי (בנט), הרי שכל הפקידות תחתיו אינה כזו. ישנן ועדות המחליטות כל מה שקשור לתכנים ולתקציבים. בוועדות הללו יושבים רוב מוחלט של אנשי שמאל קיצוני, שונאי דת ואוהבי ערבים כדוגמת הפרופסורית שונאת התפילין, ורק מעט דתיים לאומיים שגם הם לא ממש אוהבים חרדים. בכל הועדות הללו אין כמעט חרדי אחד.

איך אני יודע את זה?

3.

עד כה נמנעתי מלכתוב כי מדובר בעניין שיש לי בו נגיעות אישית. אך כעת, לאחר הגילוי הנאות, אני רואה לנכון לשתף את הציבור שסופרים וספרים חרדיים כמעט ואין נכללים בתקציבי “סל תרבות”. מדובר בתקציבים של עשרות מיליונים הניתנים לבתי ספר המעוניינים להזמין הרצאות סופרים וכן ספרים לטובת התלמידים, כשהקרן משתתפת בשישים אחוזים משווי ההרצאה או הספר.

נדמה לי שבתי ספר חרדיים בכלל לא נהנים מתקציב זה, אבל בתי ספר דתיים לאומיים הנמצאים בזרם הממלכתי מקבלים תקציב כמו כולם, רק מה, יש ועדות הקובעות מה הם יכולים לרכוש בתקציב שהם קיבלו.

מדי שבוע אני מקבל טלפון ממנהלים בבתי ספר דתיים לאומיים שקובלים על כך שאינם יכולים לרכוש ספרים חרדיים ולא להזמין הרצאות של סופרים חרדיים, כי הוועדה אינה מאשרת.

היודעים אתם, מדוע לא? כי בוועדות הללו יושבים פרופסורים שאולי מוציאים ספרים על “רב תרבותיות”, אבל בחיים הם לא יתנו אישור שתרבות אחרת תגיע לציבור החילוני והציבור הדתי הלאומי שמעוניין מאד בספרים החרדיים.

לכן בתי הספר הדתיים לאומיים נאלצים לרכוש ספרים חילוניים ל”מצעד הספרים” של משרד החינוך, כי הוועדות אינן מאשרות את הספרים שהם מזמינים, כי אם מה שהפרופסורים מעוניינים שיגיע לתלמידים.

4.

ומה שהכי כואב, זה לחשוב מה היה קורה אם במקום איש שמניח תפילין היה שם ערבי שכורע על ברכיו בחודש הרמדאן.

תהיו בטוחים שהפרופסורית הנכבדה הזו הייתה מתפעמת ויוצאת מגדרה להראות לו עד כמה היא מכבדת אותו ואת תרבותו.

היא הייתה משיגה לו שטיח ודואגת שאיש לא יפריע, ואם חלילה מישהו היה אומר לו “תתפלל במקום אחר”, היא היתה תוקפת אותו בחמת זעם ואף מזמינה משטרה על פגיעה על רקע גזעני או אפילו בודה מליבה שמישהו הרביץ לו.

מדוע אני מעז לכתוב “בודה מליבה”?

מפני שזה בדיוק מה שהיא עשתה כשנוכחה לדעת אילו תגובות חולל המעשה המחפיר שלה בקרב מרבית תושבי ישראל, ששפכו עליה דליים של נאצות וקריאות לפטר אותה.

היא “התנצלה” שלא שלטה ברוחה, אך הסבירה שכל זה קרה כי מניח התפילין אמר לה: “חבל שהיטלר לא הרג את ההורים שלך בשואה”.

זהו שקר דוחה מאין כמותו גם מפני שהאירוע צולם והיא לא אמרה מילה אחת לא על היטלר ולא על הוריה, רק צחקה וביזתה ודרשה במפגיע לא להניח תפילין במקום ציבורי.

והוכחה העוד יותר טובה היא: “אם אכן כך אמרו לך מדוע את מתנצלת? היה עלייך לומר, אנשים שאומרים דברים כאלה אין להם זכות להתפלל”, או דברים מעין אלה. העובדה שלא אמרה שום דבר מהדברים הללו לא בשעת מעשה ולא כהסבר להתפרצותה האנטישמית, מעידה כאלף עדים שהוסיפה חטא על פשע, ולא זו בלבד שביזתה יהודי שהניח תפילין אלא גם שיקרה והעלילה עליו עלילות שווא.

וכשחופרים עוד טיפה על הגברת מגלים שבעלה הוא יורם פרי. ומי הוא יורם פרי אם לא הנשיא לשעבר של “הקרן לישראל חדשה” המכונה בפי כל “הקרן להשמדת ישראל”?

ומה עושה הקרן להשמדת ישראל אם לא לפעול בכל הכוח נגד כל סממן דתי יהודי ואפילו ישראלי? ואיך היא עושה זאת אם לא על ידי הפצת שקרים ועלילות באמצעות הגופים שהיא מממנת, כמו “שוברים שתיקה” עדאללה, ארגוני הרפורמים ועוד?

5.

ואם על הפצת שקרים ושנאה עסקינן אי אפשר שלא להתייחס לעוד משהו שקרה השבוע.

סוף סוף, לאחר 35 שנה מאז החל לפעול “כתב לענייני חרדים”, שכל תפקידו בפועל היה להשחיר את פניה של היהדות החרדית, גייס ראש משמרת החינוך והקודש איש החינוך הרב מרדכי בלוי עשרות עיתונאים חרדיים בקמפיין שמטרתו להזהיר חרדים מלהתראיין לתכניות שמטרתן המוצהרת היא “לדווח על היהדות החרדית” אך בפועל עוסקים במקרים נדירים ואיזוטריים מהשולי שוליים של הציבור החרדי.

מסתבר שכל תכנית שעוסקת בחרדים מגבירה את הרייטינג במאות אחוזים מסיבות ברורות. לציבור החרדי יש אופי מרתק והעובדה שהוא מסתגר ואינו מתחבר עם הציבור הכללי מוסיפה עוד נופך של עניין רב.

לו היו התכניות הללו עוסקות בעולם הישיבות, במושגי דעת תורה, במעשי החסד הגדולים של המגזר החרדי, ניתן היה לקבל ואולי אף לשתף פעולה. אך התכניות הללו באופן גורף מציגות את הציבור החרדי באורח נלעג ומבוזה, משתמשות בדמויות שולי שוליים ובמעשים לא טובים כמייצגים את התנהלות הציבור כולו.

כך, מבלי שנדע כל אחד ואחד מאתנו מותקף מדי שבוע במאות אלפי בתים שרואים ושומעים ורואים דברים שאין להם שום קשר עם “הציבור” החרדי. לכל היותר מייצגים מעשים של יחידים.

לו הייתה תכנית שמציגה שבוע אחר שבוע את הציבור הערבי/החילוני כפושעים, כגנבים וכשודדים, וכמסכנים וכדיכאוניים, איזו סערה הייתה קמה?

העובדה שזה ציבור חרדי, משום מה, אפשרה למפיקים לשפוך את דמו של הציבור החרדי, ללעוג לו ולבזותו מדי שבוע.

6.

אם יש משהו חמור יותר לכתוב או לדבר נגד ציבור, זה ללעוג לו לבזות אותו ולהציגו כמגוחך וראוי לגינוי ולבוז.

המפיק הראשי של התכנית טען להגנתו כי הוא “אוהב” את הציבור החרדי ועובדה, אף הגן על זכותו שלא לעמוד בצפירה.

ואני אומר: במטותא ממך “לא מעוקצך ולא מעוקצך”, גם “הרחמים וההבנה” נובעים ממקום מתנשא, איננו זקוקים להגנה של אף אחד, אנחנו ציבור חזק עם המנהיגים הכי חכמים והכי מורמים מעם שיש, אנחנו מתמודדים גם ככה עם קנאה ושנאה שמקורן בעניינים פסיכולוגיים של בני אדם. אבל להשתלח בציבור שלם ולהציגו כמשונה והזוי ומסכן וסובל, זוהי הסתה שקרית ומשניאה.

אף אחד אינו חרדי כי הכריחו אותו. כל אחד יכול לקום ולצאת לקחת אנשים ממורמרים משולי הציבור או נקודות הזקוקות לתיקון ולהציגן כחלון הראווה של הציבור, זהו שקר נורא והסתה שאין כדוגמתה.

לכן בטור זה, אחזק ידיו של ידידי הרב מרדכי בלוי, ובהזדמנות הזו אקרא לכל הקוראים פשוט לא לשתף פעולה עם תקשורת שכל מטרתה היא לפגוע בציבור שלנו.

גם אם הם מבטיחים לכם הרים וגבעות ומשכנעים אתכם שמה שתאמרו יעשה קידוש השם ולהפך ישתיק את כל אלה הטוענים נגדנו, אל תאמינו להם למילה. הם יערכו אתכם ויוציאו חלקי משפטים, ופתאום תראו את עצמכם חלק בלתי נפרד ממטילי הבוץ על הציבור.

• הטור מתפרסם ב’יתד נאמן’