בלי גמגומים, בלי התנצלויות: אסור להביע ‘הבנה’ לעמדת האויבים שלנו

משהו טוב קורה לנו בעת האחרונה. בעבר, אחרי פרצי אלימות כפי שהיו עכשיו ברצועת עזה, שנסתיימו בנפגעים רבים לצד השני, היינו שומעים הרבה התנצלויות וגמגומים מפי הדוברים הישראלים. הללו סברו כי בדרך הזאת ירככו את הביקורת העולמית ויצטיירו כיָפים יותר.

עכשיו לא נשמעו אותן התנצלויות והבעות צער.

הרושם המתקבל הוא כי כל הדוברים הישראלים דיברו בביטחון ובתקיפות, והציגו עמדה חד-משמעית כי יש צד אחד ויחיד שהוא הנבל בעימות הזה, והוא היחיד האשם במותם של אנשיו. ולמרבה הפלא, מתברר שדווקא עמדה ברורה ונחושה זו היא המצליחה לבלום את גל הביקורת ולשכנע קהלים גדולים בצדקת עמדתנו.

הנחישות משכנעת

במקורותינו נאמר: “מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי”. לפעמים ראוי ללמוד מן האויב כיצד להתנהל.

שמעתם פעם את הערבים מתנצלים על משהו? מכים על חטא? מצהירים שאולי יש צדק גם בטענת הצד השני? בחיים לא. בכל הצהרותיהם הפומביות הם תמיד נחרצים, נחושים, תקיפים, וטוענים שכל הצדק איתם.

כשאנחנו שומעים את סגנון הדיבור הזה (במיוחד כשעושים זאת נציגי הערבים בתוך כנסת ישראל), אנחנו מתפוצצים. מעזות המצח, מהשקרים, מעיוות ההיסטוריה לטובת הנרטיב שלהם, מאי-הנכונות להכיר שיש גם צד שני למטבע. אבל מבחינתם הם פועלים נכון, וכך הם מצליחים לצבור נקודות בדעת הקהל העולמית.

שלא כמותם, איננו צריכים לשקר או לעוות את המציאות. עלינו לומר רק את האמת, אבל לומר אותה במלוא הביטחון והנחישות, בלי שום גמגומים ובלי להביע ‘הבנה’ לעמדת האויב.

אנחנו צריכים להתייצב בתקיפות מאחורי הצדק שלנו, כי איננו מהאו”ם ולא על המאדים. זו ארצנו ונחלת אבותינו. לא כובשים אנחנו, אלא הבעלים החוקיים שחזרו לאדמתם. אנו נלחמים מול אויב מפלצתי ואכזר.

ברגע שאנחנו אומרים את הדברים הברורים והפשוטים האלה, אנחנו גם מצליחים לשכנע.

זילות חיי אדם

כדאי לזכור עוד נקודה. שוו בנפשכם דיון בקבינט הישראלי על פעולה צבאית כלשהי. אנשי המקצוע קובעים כי מחיר הפעולה יהיה חמישים הרוגים (ה’ ישמור). אתם רואים ראש ממשלה, שר ביטחון או חבר קבינט שמאשר פעולה כזאת? לא רק חמישים, אפילו לא חמישה.

לעומת זה, הנהגת חמאס החליטה לצאת להסתערות המונים על הגבול, כשהיה ברור לגמרי שיהיה לזה מחיר דמים כבד. הם כבר ראו בסבבים הקודמים את נחישותה של ישראל, ואת הירי המדויק בכל מי שניסה לפרוץ את הגבול. ובכל-זאת יצאו למסע האלימות, בידיעה שמחירו יהיה עשרות הרוגים. ובשביל מה? – בתקווה לצבור כמה נקודות עלובות בדעת הקהל.

דיי בכך להמחיש את זילות חיי אדם בעיניהם. אין להם שום בעיה לאלץ נשים וילדים להתייצב באזורי הלחימה. להפך, הם אף מעוניינים במותם, כדי שיוכלו להאשים את ישראל.

זה האויב המתועב שניצב נגדנו, והוא ותומכיו הם המטיפים לנו מוסר! אבל אנחנו ננצח, כי האמת איתנו וכי ה’ ניצב לימיננו.