בקראון הייטס נלחמים במגיפה החדשה: התמכרות למשככי כאבים

 נושא מרכזי באג’נדה הנשיאותית של הנשיא טראמפ הוא מאבק במגיפה שמפילה חללים בכל רחבי ארצות הברית – מגיפת ההתמכרות למשככי כאבים המורכבים מסמי מרפא ‘אופיואידים’, שמובילה אנשים רבים מידי, בכל הגילאים ומכל הרקעים האתניים, למוות מיותר.

הנתונים המדאיגים של עלייה בשיעורי התמותה כתוצאה מנטילה מופרזת של משככי כאבים שנראים תמימים למראה, הביאה עסקנים בשכונת קראון הייטס להכרה שחובה לצאת למלחמה ללא פשרות.

גם המקרים הטראגיים שאירוע לאחרונה, בהם איבדו צעירים את חייהם כתוצאה מההתמכרות, הובילה להבנה שחובה להתמודד עם הנושא בכל הכלים האפשריים.

המוסד הותיק NCFJE, מיסודו של הרה”ח רבי יעקב יהודה העכט ז”ל, הקים בשעתו מחלקה מיוחדת למאבק בהתמכרויות שונות בכל התחומים. בראש המחלקה עמד שנים רבות רבי מיכאל ברמן ז”ל שהלך לעולמו בחודש כסלו האחרון. כיום, בנו ר’ יעקב ברמן, עסקן צעיר ונמרץ, ממשיך את דרכו ומורשתו, בהנהגתו של הרה”ח רבי שייע העכט.

בחודשים האחרונים, התקיימו מספר אירועים פנימיים לקהילה, אליהם נהרו מאות הורים ומחנכים, אך הפעם הוחלט לקיים אירוע פומבי שיהיה פתוח למגוון הקהלים השונים המרכיבים את קראון הייטס, ושמתמודדים בעצם עם אותה הבעיה, בה נערים ומבוגרים נחשפים לחומרים הללו עד לאשפוז במקרה הטוב או מוות במקרה הגרוע.

אתמול (רביעי) בערב הגיעו מאות תושבים להאזין לשורה של מומחים שהסבירו את התופעה, את הגורמים לה, ואת הדרכים השונות להתמודדות – מפי דוברים מהשורה הראשונה של עולם הרפואה והרפואה המונעת, רשויות החוק והמשפט, ייעוץ ומרכזי גמילה וטיפול.

הדברים היו מיועדים לכולם – ליחידים, למשפחות, לקהילות, בעצם לכל מי שגר וחי בארה”ב ומודע לסטטיסטיקה הנוראה בה מאבדים מידי 7 שעות! עוד מישהו או מישהי שנכונו להם חיים טובים יותר, כתוצאה מנטילת תרופה מיותרת או מנת יתר של החומרים הללו.

הדוברת הראשונה פתחה בנתונים המלמדים כי בעיר ניו יורק, שיעורי התמותה ממגיפת ההתמכרות גדולים יותר משיעורי התמותה כתוצאה מרצח, התאבדות, או תאונות דרכים גם יחד. 80 אחוז ממקרי המוות בניו יורק, מאובחנים כתוצאה משימוש יתר בחומרים מסוכנים, שחלקם הגיעו לידי האנשים מארון התרופות של אמא או סבתא, או מרשם רופא שבסך הכל האזין לתלונת הכאב ונתן מרשם לבית מרקחת.

יעקב ברמן. צילום: איציק רויטמן

גם נערים או מתבגרים מבתים טובים, שלא מועדים להתדרדר למחוזות של שימוש בסמים מסוכנים ח”ו, מתפתים בגלל סביבה חברתית או גורמים אחרים, לקחת משהו שנראה ככדור תרופתי תמים למראה.

הדובר הבא, מבכירי הרופאים המומחים בעיר, נתן לקהל להבין קצת את המשמעות של הדברים: השפעת חומרים אופיאוטים על הגוף משמעותית במיוחד כשמתפתחת התמכרות. כחומר רפואי, חומרים ממשפחת האופיואדים משמשים בעיקר כמשככי כאבים חזקים לאחר ניתוחים, במצבי פציעה חמורה או כאבים כרוניים בלתי נסבלים.

תפקידם הוא לעמעם את התחושה, לצמצם את פעילות הגוף ובפועל הם מונעים ממערכת העצבים לקלוט כאב. כך, נוצר מצב בו הגוף אינו חש בכאב והוא מתפנה לתהליך החלמה באופן יעיל.

אך הבעיה מתחילה כאשר נוצר מצב של תלות או התמכרות לחומרים הללו. וכך, במקום שהשימוש יהיה לטווח קצר בלבד, הגוף מסתגל ודורש מינון גבוה יותר, והופך לתלותי. המטופל חש בכאבים וחושב שהוא צריך מנה נוספת מתוך תובנה שגויה כי הבעיה שבגינה הוא חש כאב עדיין לא נפתרה.

השימוש בתרופות, משבש את היכולת של המוח להבין מה קורה, ולקחת החלטה נחוצה והרת גורל שלא לקחת את המנה הנוספת. הרופא הבכיר סיפר שפעם הרופאים היו נותנים משככי כאבים רק במקרים קיצוניים של כאב, אולם חברות התרופות וגורמים נוספים הובילו קמפיין אגרסיבי לאפשר גם לחולים אחרים ולסובלים מכאבים קלים לקבל את משככי הכאבים. מה שהחל אולי מרצון טוב לסייע, הביא כיום למגיפה הלאומית החמורה הזו.

החובה שלנו כחברה – הוא מסכם, היא לבנות חומה, מחסום של ממש, בין המעבר משימוש רפואי במינון נכון לשימוש לא רפואי במינון מסוכן. הדרך המומלצת והמרכזית למנוע שימוש שגוי בתרופות הנרקוטיות הללו (אוקסיקונטין, פרקוסט, מורפיום, פנטניל, ועוד) שמופקים מצמח הפרג (ממנו מופקים גם אופיום והרואין) והפסקה מיידית של השימוש בהם כאשר אין בהם שוב צורך, היא טיפול מונע מרוכז ומפוקח כדי למנוע התפתחות של התמכרות ממשית.

ההתמכרות הופכת לבעיה נפשית, צורך נפשי עמוק לחוות סוג חוויה הקשורה עם התרופה, משום שנטילת החומר מובילה לתחושות אופוריה, תחושות התעלות ואף של הקלה ועונג מסויים. תופעות אלו אינן קשורות להשפעה פיזיולוגית של החומר אלא דווקא לאספקט הנפשי.

זה לא קל, משום שכאשר מפסיקים, הגוף כבר דורש עוד. וכיון שהמוח לא מתפקד כראוי הוא לא נותן את ההוראה לעצור כי זה עלול להזיק. הנזק הוא ישיר ומיידי וחשוב להבין זאת, מטעים הרופא בפני הקהל הגודש את המקום: החומר הנמצא בתרופות הללו, מסוגל להוביל ישירות להפסקת הנשימה, להפסקת פעילות הלב וממילא למוות ל”ע. הנוער הצעיר, בגילאי העשרה, לא מפותח דיו להבין את הקלות הבלתי נסבלת של התוצאה מהשימוש, וחובה על המבוגרים בסביבתם להסביר להם את המידע הזה במילים הכי פשוטות וברורות. אסור עוד לטמון את הראש בחול.

משתתפים בכנס. צילום: איציק רויטמן

מצגות שהוקרנו על המסכים באולם, במהלך הערב, הציגו נתונים מעוררי דאגה של ממש: בשנת 2015, יותר מ-33 אלף אמריקאים מתו כתוצאה משימוש במשככי כאבים רבי עוצמה. פי ארבעה מאשר בשנת 1999.

לראשונה מאז שנות השישים, חלה ירידה רצופה של שנתיים בתוחלת החיים של כלל הציבור בארצות הברית. בשנת 2017 הוערך הנזק הכלכלי כתוצאה ממצב החירום בבריאות הציבור במונחים של אובדן חיים, אובדן פריון עבודה, הוצאות בריאות וטיפולים, עיסוק משפטי וכיו”ב, ב-504 מיליארד דולר.

יועצת מיוחדת בתחום, ממליצה לקהל הרחב לאמץ נוהג משפחתי, לשבת לארוחות ערב מידי יום או לפחות שלוש פעמים בשבוע – מה שקיים לרוב במשפחות יהודיות, במיוחד בימי שבת וחג, להתנתק ממכשירים אלקטרוניים ומטלפונים, ופשוט לשוחח ולדבר, הורים עם ילדים. לפתח קשר בריא, ולראות שיש לילדים תחומי ענין סיפוק והנאה, שימנעו מראש את הצורך שלהם לקבל סיפוק והנאה מחומרים מסוכנים אלו.

החוסן הנפשי, והתמיכה הבסיסית הביתית והמשפחתית יעזרו בעתיד, כך שגם אם ייחשפו אליהם במקום כזה או אחר יהיה להם את הידע והתבונה לעצור ולא לגעת, או במקרה של מעידה חד פעמית, להיות כנים ולשתף מבוגר מוסמך, שיכול לנווט אותם לעזרה מצילת חיים.

היא הסבירה, שיש כיום גם תרופות נוגדניות, שחוסמות את הצורך להמשיך להשתמש ללא צורך במשככי הכאבים. אבל צריך מודעות לדבר, של ההורים ושל הילדים.

דוברת נוספת, שעומדת בראש המחלקה העירונית למרכזי גמילה מהתמכרות, סקרה את הכלים העומדים לרשות הציבור בנושא. היא פירטה על 1600 תוכניות שונות עבור מי שנמצא בקבוצות הסיכון הללו, וסיפרה על 100.000 איש שמטופלים בכל יום! בעשרות המרכזים המפוזרים בכל חלקי העיר.

גם נציגי של רשויות החוק, האכיפה ובתי המשפט, הסבירו כל אחד בתורם שהגישה לנושא משתנית ובמקום הפחד המשתק ממעצר, מאסר, כלא וכו’ שגורם לאנשים להחביא את השימוש המסוכן גם מהקרובים להם ביותר, ישנה פתיחות ברשויות הללו לטפל בנושא כבעיה נפשית המצריכה טיפול תרופתי מונע, ללא פתיחת תיק פלילי או שהייה במתקני מעצר. השוטרים מודרכים לקחת את מי שנחשף לחומרים הללו למרכזי הסיוע במקום לתחנת המשטרה.

מו כן שמעו הנוכחים את הסיפור האישי הכואב של שרה בנג’מין שאיבדה את בנה בן ה-25 בנסיבות שכאלו, ומר ג’יי מקארת’י ששירת בחיל האוויר האמריקאי, ושהה במכוני גמילה עד שהצליח לצאת מהמעגל המסוכן של התמכרויות, ומתנדב כיום במרכזי הסיוע העירוניים.

הרב שייע העכט. צילום: איציק רויטמן

אישי ציבור ונציגי השלטון, נשאו דברי ברכה והבטיחו לתת סיוע ותמיכה כולל תקציב נדרש על מנת להיות שותפים מלאים במאבק הזה לחיים. בין השאר השתתפו: הסנטור שמייצג את רובע ברוקלין ג’סי המילטון, חברת בית הנבחרים של מדינת ניו יורק מאיזור קראון הייטס דיאנה ריצ’רדסון, חברת העירייה  לורי קומבו, ג’פרי דייוויס מארגון ‘לעצור את האלימות’.

את האירוע חתם העסקן הוותיק העומד בראש הארגון NCFJE הרב שייע העכט, שהודה לכל הגורמים והארגונים שנטלו חלק באירוע, והתאגדו על מנת לסייע במאבק ההכרחי להצלת חיים ומניעת מקרי מוות מיותרים מעתה ואילך.