“נהיינו גרועים מן הגויים”: הגרמ”מ קארפ תוקף את הפילוג הליטאי

הגאון רבי משה מרדכי קארפ, מרבני קרית ספר  ומגדולי הפוסקים בציבור הליטאי, יוצא במסר חריף על מחלוקת הקשה המפלגת את הציבור החרדי, “המביאה לידי איסורים חמורים”, כדבריו.

הגרמ”מ קארפ, תלמידו המובהק של הגרי”ש אלישיב זצ”ל, הוציא לאור בימים אלו את ספרו על הלכות אבלות, כשפתח הקדמתו לספר הוא מציין, כי “מפטירת רבינו הגדול מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל… רבו הדעות ועם ישראל נחלק לכתות כתות, זה אומר בכה וזה אומר בכה ויצרא דמחלוקת עושה מכל דבר פלוגתא”.

“הגענו למצב, כי השאלה הראשונה בענייני שידוכין”, כותב הרב בעצב, “היא ‘למי אתה ואנה תלך'”, ובמילים אחרות האם משתייך אתה ל’פלג’, או ל’דגל התורה’, לעץ או ל-ג’?

“גם היושבים בצד”, טוען הרב, “המבקשים לקיים בעצמם את ‘והמשכיל בעת ההיא ידום’ נחשדים על ידי כל אחד לצד השני”, עד שגם “אי אפשר לחתום לאגודות של צדקה וחסד באומרם למה חתמת עמהם ולמה נראית תמונתך עמהם”.

בדבריו מרמז הפוסק הבכיר, לטענות שהועלו על ידי שני הצדדים על חתימות של רבנים מפורסמים עבור קרנות צדקה שזוהו על ידי כל אחד מן הצדדים כמשתייכות לאחד מהם, וחתימה המגיעה ממקום נקי למטרת עזרה וחסד, הופכת במהירות לכלי ניגוח פוליטי של צדדי המחלוקת.

“נהיינו גרועים מן הגויים אשר ציוו חז”ל מפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל, ואילו אפילו לסייע לאגודות צדקה וחסד חיים בלעונו”, כותב הרב באופן שאינו משתמע לשני פנים.

בהמשך הדברים מתריע הגרמ”מ קארפ על האיסורים החמורים הנוצרים כתוצאה ממחלוקת זו, ועל כך ש”תורת בין אדם לחבירו נשתכחה, באשר כל האיסורים החמורים של בן אדם לחברו נהפכו למצווה… מן הראוי” קובע הרב, “לצווח היה השכם והערב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות כי ‘זאת התורה לא תהא מוחלפת, ולא יעזור שוב דבר דחומר איסור בין אדם לחבירו נשאר בכל חומרתו”.

כתב חרדים 10 שוחח עם אחד מתלמידיו הקרובים של המו”צ, והלה סיפר כי עם פרוץ המחלוקת ביקש הרב להתרחק ככל יכולתו מלהזדהות עם צד כלשהו: “מדובר בגדולי הדור, בשני הצדדים, גדולי ישראל ממש, שהרב זכה להיות בן בית אצלם. הוא כואב את הזלזול שנעשה על ידי אינשי דלא מעלי שרואים בכיבוד תלמידי חכמים משום מעשה או אמירה של פוליטיקה”.

“כיצד ייתכן”, ממשיך התלמיד, “כי משפחות התפרקו ואנשים פשוטים שלא זכו לשמש תלמידי חכמים פוערים את פיהם כנגד תלמידי חכמים עצומים ומלבים את אש המחלוקת? איך יכול להיות שאנשים שלא חפצים להיות מעורבים באש המחלוקת נדרשים על ידי בעלי פלוגתא להיכנס אליה בכוח?”

לדבריו, “הרב ניסה לברוח בכל כוחו מהמחלוקת מתחילתה – אך ברי פלוגתא דורשים מכולם להתערב”.

הגרמ”מ  עצמו מסכם בספרו: ”מעתה החובה עלינו, דהיינו גם הצד שבטוח שהוא האמיתי ושחולקין עליו, לקרא ולפתוח לשלום, ומי לנו גדול ממשה רבינו אשר עליו היה מוטל שלא להחזיק במחלוקת”.