“שלום, ברכותי ותנחומי”, צחק ביבי • גסיסה סטייל טיטאניק?

1.

מה באמת עובר בראש חברי הכנסת החרדיים, כשהם מכניסים את המערכת הפוליטית לתזזית, ימים אחדים לפני שמושב החורף של הכנסת מתפזר? האם הם באמת מוכנים ללכת עם ‘חוק הגיוס עכשיו’ עד הסוף? האם הם קולטים את המשמעות של המהלך?

הנה התרחישים. אף אחד מהם לא מבשר טובות.

האחד – נתניהו מבהיר לנציגים החרדים שהם עלו על עץ גבוה מדי, הרבה יותר מחמישים אמה. שהמשמעות היא הליכה לבחירות. הם יורדים במהירות אל קרקע המציאות ומצפים למושב הקיץ, בתפילה שתרחיש הבלהה ממנו הם רועדים, לא יתממש.

ומהו? לדעתם, וכפי שהם מלחששים במסדרונות הכנסת, שר האוצר משה כחלון מחכה להעביר את התקציב, ורגע אחרי הוא כבר ‘לא פה’.

“העברתי תקציב חברתי, אני לא יכול להרשות לעצמי לשבת בממשלה שמוקפת בעננה של חקירות”, יגיד, ויקום באלגנטיות מכיסאו. בתקווה שהבוחרים יתגמלו אותו בקלפי וישפר את מצבו העגום בסקרים.

דווקא משום שהחרדים אינם יכולים להרשות לעצמם מערכת בחירות בקיץ, כזו שתגור בכפיפה אחת לפני מועד פקיעת חוק הגיוס, הם פועלים באמוק. זה כבר אפילו לא החשש ממפגיני ‘הפלג’, שמנהיגם עלה השבוע בסערה השמימה, מה שיקשה עליהם להמשיך ולפעול בהיעדר יד מכוונת.

עכשיו, מבחינת הנציגים, זהו איום קיומי על עולם התורה.

השני – החרדים הולכים ‘עד הסוף’. גפני כבר הודיע שלא ידון ביום שני בוועדת הכספים על התקציב, והממשלה תחל בהליך התפרקות. יתכן שהחרדים בונים שבמקרה כזה, לאו דווקא יאיר לפיד הוא שיתחזק, שהרי ליברמן הוא שמנע את העברת החוק. ליברמן חזק, תמיד עדיף על לפיד חזק. גם לחרדים, גם לנתניהו.

על ממשלה אותה ירכיב נתניהו יחד עם לפיד, כפי שקרה עם ממשלת האחים בנט-לפיד הם אינם חושבים, באשר אחרי שלפיד התגלה כ’שטינקר’, אין סיכוי שנתניהו יישב עמו תחת קורת גג אחת, אפילו לא בנסיעה אקראית ברכבת הרים.

משה גפני. צילום: Flash90

השלישי – והוא תרחיש האימה עבור החרדים: יאיר לפיד מזנק בבחירות, נשיא המדינה רובי ריבלין, שגם ככה לא מחבב את ראש הממשלה מעניק לו את השרביט להרכיב ממשלה. בליכוד פורצת תסיסה פנימית שבסופה נתניהו מודח, וכל היתר נכנסים לממשלת לפיד. והחרדים? בחוץ.

2.

האם אנשים חכמים כמו יענק’ל ליצמן או מוישה גפני לא מבינים שקיימת אופציה כזו?

שתי תשובות אוכל להציע:

האחת – מבינים גם מבינים, אבל האימה מפני תרגיל של כחלון חזקה יותר.

השניה – גם ליצמן וגם גפני לא ממש שולטים במצב. לליצמן התפתחה בתקופה האחרונה אופוזיציה פנימית עזה, ויש אף מי שמתעקשים כי את הקואליציה הבאה הוא יראה מכיסאות הלשעברים בעוד את כיסאו יירש חסיד גור נלהב אחר… מה שאומר: הוא חייב להביא תוצאות כאן ועכשיו. הוא לא ממש יכול להרשות לעצמו להכניס שיקולים כמו מצבו השברירי של נתניהו או מצבה הרעוע של הקואליציה.

וגפני? טוב, אצלו, אבד לפני כחודשיים הרועה והמנהיג, ומאז הוא וחבריו לסיעת דגל התורה עסוקים בלדלג בין רשב”ם לראב”ד, בניסיון לרצות את בני הבית כאן וגם כאן. ואיה רבינו זצ”ל שהיה דופק על השולחן ומכריע…

3.

ובינתיים, יום שני האחרון בכנסת נדמה היה לי כמו הימים האחרונים על הטיטאניק.

כולם משחקים עסקים כרגיל, אבל מתחת לפני השטח העניינים רוחשים ולא באופן המלבב.

בחדר ישיבות הסיעה של ‘יש עתיד’ ירה יאיר לפיד חיצים. “ראש הממשלה חייב לנו תשובות. למה אישרת לגרמנים במקום צוללות מתקדמות למצרים, בלי להביא את זה לקבינט בלי ששר הבטחון ידע, בלי שהרמטכ”ל וצה”ל ידעו. מי ביקש ממך, ולמה ביקשו?”

“אני רוצה לחזור לבסיס של תיק אלף. ראש הממשלה קיבל מליון שקל ולחץ לקדם את חוק מילצ’ן, ואני לא קיבלתי אגורה שחוקה אחת מימי ובלמתי את חוק מילצ’ן וזוהי כל האמת כולה…”

שלא תחשבו לרגע שמשה כחלון לא שומע את הקולות, שהם לא מציקים לו. שהוא לא היה מת לשבור כלים הרגע ומיד, להיישיר מבט אל מערכת אכיפת החוק ולעיני עם ישראל ובוחריו הפוטנציאליים – ולומר: הנה, הייתי גבר, פירקתי.

אבל כחלון לא יכול להרשות לעצמו את זה כל עוד מצבו בסקרים עגום, מצב שוק הדיור בכי רע, ואת התקציב הוא טרם העביר.

יש קונספירציה שטוענת בתוקף שרגע אחרי שיעביר את התקציב “החברתי”, כפי שהוא שב ומתגאה, הוא ירוץ לקושש קולות תוך פירוק הממשלה. החרדים חוששים מכך.

האם נתניהו עיוור לאפשרות הזו? כלל וכלל לא.

לקראתה, הצעד היחיד שיש לו לעשות הוא…לפרק בעצמו את הממשלה.

למה הוא לא עושה זאת? כי בחירות הן כמו חמין, אתה יודע מה אתה מניח בסיר, אתה ממש לא יודע מה תקבל מכל הבליל הזה ביום המחרת. וגם כי לנתניהו עדיף כחלון מחוזק בבחירות, מלפיד רווי מנדטים.

4.

כך נשמעו הקולות על ה’טיטאניק’ ביום שני האחרון.

“אריה הוא בהרבה מאוד מובנים הדבק שלנו בקואליציה”, החמיא שר התיירות יריב לוין לדרעי, בחדר ישיבות סיעת ש”ס, שם ערכו לו מסיבת יום הולדת. “אני רוצה לאחל לכם ולנו שנזכה לשבת פה גם בשנה הבאה, ביום ההולדת שלך, ולחגוג עוד בכנסת הזו, אין סיבה שזה לא יקרה”.

אבל מאחורי הקלעים, אם תשאלו את הח”כים מיהדות התורה, הם יספרו לכם שלוין לא ממש עושה להם חיים קלים. וכך הם נשמעו היום, בהקלטה שבוצעה בחדר בו ישבו, ללא ידיעתם: “יריב (לוין) עושה תעמולה נגד”, אמר ח”כ אורי מקלב, כשהוא כעוס על לוין.

״יריב לוין שולח לי הודעה: מה זה? השתגעתם? אמרתי לו… עם כאלה חברים לא צריך שונאים”, המשיך מקלב. ותהיו בטוחים שהם מתואמים עם החברים בש”ס.

“משהו קרה לו בקדנציה הזו. הוא השתנה ביחסיו לחרדים”, הם שבים ומתלחשים במסדרונות הכנסת.

״רגע מה יריב לוין רוצה?״ – תהה גפני. ומקלב השיב שיריב מפחד ש”אנחנו מפוררים את הליכוד”.

“מה הוא רוצה שנעשה? הוא עשה אתנו את ההסכם הקואליציוני, מה הוא רוצה שנעשה?״

אז הבטן מלאה, אבל בחגיגות יום הולדת מחייכים עסקים כרגיל. “שלושה מושבניקים יש אצלנו”, התגאה דרעי. “זה הזמן להתמזג עם הליכוד”, צחק יריב לוין, צחקו גם כל הנוכחים.

“חזרת לי על זה מאתיים פעם”, כך דרעי. “הוא עקבי בדבר הזה, אני לא מבין למה”.

לתשומת לב כל מי שחולם שאלי ישי ו’יחד’ בדרך לשריון כזה או אחר בליכוד.

5.

גם כחלון הגיע לחגיגה, שופע מחמאות. “כשאריה נכנס, אני כבר הייתי בחוץ, וכשאני נכנסתי הוא היה בחוץ”, פתח, “ואני שמח שנפגשות דרכינו”.

כחלון המשיך: “שנינו נמצאים ביחד, רק אתמול בילינו בקבינט איזה 6 שעות ביחד… ובפורומים נוספים. אריה, הניסיון שלך, החכמה שלך, התבונה שלך, באמת. הגישה של מבוגר אחראי, של מנוסה, זו תרומה יוצאת מהכלל. אני לא יודע איפה הייתי כשהתחלת פה, עם רבין, אבל היום, אני יכול לומר בצורה הכי ברורה שחלק גדול מהמשברים הגדולים, ויש לנו מצב לא נעים לא סימפטי, יש לנו קואליציה שנראית לכאורה הומוגנית, אבל היא ממש לא!

“מי שחושב שליברמן, ישראל ביתנו וש”ס, זה הומוגני… שהחרדים והבית היהודי הומוגני – טועה. אז צריך אנשים שיידעו לפשר ולגשר בבעיות שצצות כל שבוע… אנחנו מפלגות חברתיות, כולנו וש”ס, אז יותר קל לנו. כמעט אין מחלוקות, כי הדרך שלנו דרך חברתית וכשהמטרה היא לעזור לחלשים תמיד יש לי בעלי ברית אצלכם”.

נראה לכם? נו באמת. וכי כולנו בדעה זהה עם ש”ס בכל הנוגע לחוק הגיוס? לחוק יסוד לימוד התורה? תשכחו מזה. אלא מה? כל עוד צועדים יחד בקואליציה משותפת, מחייכים.

כשהעסק יתפרק, יישלפו הסכינים.

6.

אריה דרעי עצמו, ניסה להסביר.

“ראש הממשלה הנחה את כל ראשי הקואליציה לקדם את חוק הגיוס במהירות האפשרית. לצערנו התברר שהמלאכה לא קלה, לא מצד השותפים לקואליציה, אלא מצד מציאת פתרון משפטי כדי שלא נגיע למצב שעוד חודשיים-שלושה שוב יבטל בית המשפט את החוק. לקח זמן עד שהצלחנו למצוא פתרון משפטי, אבל מצאנו.

“היום הנחנו את החוק החדש, נשיאות הכנסת אישרה את זה, אנחנו יודעים שהזמן קצר, אז אנחנו מבקשים ליישם את ההסכם הקואליציוני ולהביא את זה כבר ביום רביעי לקריאה טרומית. זו הצעת חוק פרטית ולא ממשלתית אז יש תהליך ארוך.

“אני משוכנע, למרות שאני שומע קולות כאלו ואחרים, שכשילמדו את ההצעה יבינו שלא שינינו שום דבר. כל מרכיבי הקואליציה מחויבים לחוק שהיה עד שבית המשפט פסל אותו. גם סיעת ישראל ביתנו וגם החילונים נכנסו על דעת החוק הקיים. אז מה שאנחנו הגשנו זה החוק הקיים פחות או יותר ככתבו וכלשונו. אלא מאי? שבית המשפט פסק שהחוק לא שוויוני. אז כדי לעשות את החוק שוויוני אמרנו מה שבן גוריון אמר לפני 70 שנה, שמדינת ישראל מכירה בלימוד התורה כערך, ולכן השוויוניות קיימת. בני הישיבות לומדים תורה, וחלקם משרתים.

“אין כאן שום שינוי מהותי. אני מקווה שכל מרכיבי הקואליציה יתעשתו, ונמשיך להיות שותפים טובים כפי שהיינו עד היום. אין שום סיבה להיכנס בנושא הזה לעימותים”, כך דרעי.

אבל גם הוא יודע ומבין, שזה יהיה ממש לא פשוט.

7.

אבל החגיגה הגדולה התחילה כשנתניהו נכנס.

“אני זוכר אותך צעיר, שחרחר, הגעתי ב-96′, היה שר שהיה כאילו אדם ותיק, בעל תבונה, עם עצה טובה, ואני רוצה לומר לכם שום! דבר! לא! השתנה…חוץ מ.. קצת רואים שם אפור ולבן” (חיוכים בקהל).

נתניהו המשיך: “ואני אומר שאריה הוא לא רק חבר, הוא גם עושה דברים חשובים מאד, זה אני אומר לכם, לבטחון ישראל בפורומים שאני לא יכול לפרט. עצתו תמיד שקולה, נבונה ואחראית”.

“זה חבר הכנסת החדש שלנו”, אמר דרעי, והציג בפני ראש הממשלה את חבר הכנסת החדש דני סיידה.

“שלום לך, ברכותי ותנחומי”, צחק ביבי, והצליח להצחיק שוב את כולם. לעיתים נדמה כי לא משנה מה יעבור עליו, כמה יחבטו בו, חוש ההומור שלו יישאר ומצב רוחו ימשיך להיות מרומם. ויהי לפלא.

דרעי: “פעם ראשונה שראיתי את ראש הממשלה היה ב-85′, נסעתי אז עם שמעון פרס שהיה ראש הממשלה, הצטרפתי למשלחת לאו”ם. פעם ראשונה שהוא נאם שם. בקונסוליה בניו-יורק פגשנו אותך… טוב” – החזיר לו – “הצבע היה קצת שונה. השגריר שלנו באו”ם היה נמרץ ביותר. כבר אז שמעון פרס אמר לי: תזכור את הבחור הזה, זה כוכב עולה”.

עברו שנים, הגעתי למשרד הפנים בסיבוב הראשון. “יום אחד חבר הכנסת נתניהו רוצה לפגוש אותי. הוא בא אלי ואומר: תשמע, אני רואה שאתה מנוסה, מכיר, אני חדש, באתי מארה”ב, תן לי קצת טיפים איך נכנסים פה למערכת. לא משנה מה אמרתי לו, הוא תלמיד שעלה על רבו, והיום אנחנו מנסים ללמוד ממנו את מה שהוא שכח…ללקט קצת.

“כמו שאמרתי במוצאי שבת, אני לא מתבייש להגיד את זה, עם ישראל זקוק לראש הממשלה, זקוק לו ליד ההגאים, אנחנו נמצאים בתקופות מאד מאתגרות, לא רוצה לומר קשות… יש לנו מצד אחד סיכויים גדולים, אבל מצד שני גם סיכונים גדולים. אני מציע לעם ישראל לראות איך כל מנהיגי העולם עומדים בתור כדי להיפגש, כדי להתחבר איתנו ביחד, ליהנות מהיתרונות והכישרונות והמעלות שיש למדינת ישראל וכולם מחכים לפתחו.

“אז, חברים, תזכרו שהיום האיש הנכון במקום הנכון, ואני אומר את זה בלי חנופה, זה ראש הממשלה. אז חזק ואמץ, אל תחת!”

8.

כמה זמן יחזיק הדבק? אי אפשר לדעת.

יתכן ששעות אחדות אחרי ששורות אלו יתפרסמו נתניהו יכריז על פירוק ממשלתו. אל תהיו בטוחים שלא. האחראים הישירים לכך יהיו חברי הכנסת החרדים, שלעומד מן הצד נדמה שהם לא ממש פועלים בימים אלו בשום שכל.

הציבור החילוני טרם הצליח להתאושש מחוק המרכולים וממה שהצטייר, לפחות תקשורתית, כהתערבות של החרדים ‘איפה יקנו את הסיגריות בשבת’. לפיד רק קצר רווחים מהמהלך. כיוון שכך, ליברמן לא יכול להרשות לעצמו להישאר מאחור. התוצאה: זינוק  על עגלת האנטי-חרדים, רגע לפני שהוא נמחק בסקרים.

לתוך היורה הרותחת הזו להציב אולטימטום על חוק שגם ככה מדמם בחברה הישראלית, זה כמו להצמיד אקדח לרקתו של אדם הנמצא במצב גסיסה מתקדם.

האם ממשלת נתניהו הרביעית עומדת לקראת חישוב קיצה לאחור? ימים יגידו. בעצם, לא ימים. הפעם הזו אולי אפילו שעות.