החרדים מהלינץ’ בחברון פגשו את המציל והעניקו לו מתנה יקרה • צפו

בסוף השבוע האחרון, שנתיים וחצי אחרי שהציל חמישה צעירים חרדים מניסיון לינץ’ בחברון, הגיעו שניים מהם להעניק לפאיז רית, תושב העיר, מתנה יקרת ערך.

“אתה הצלת אותנו. החזרת אותנו לחיים”, אמרו לו.

“מה שקרה היה צריך להיות”, אמר פאיז. “כולנו אחים, כל בני האדם, ועלינו לחיות במולדת אחת ושיהיה שלום וטוב”.

יורם כהן, כיום עורך בערוץ 20, אשר ליווה את הסיפור לפני כשנתיים בערוץ הראשון, תיעד את מפגש המרגש.

לפני שנתיים וחצי, בימי הסליחות שלפני ראש השנה תשע”ו, הגיעה קבוצת חרדים אמריקנים שביקשה להתפלל במערת המכפלה לחברון. לטענתם, הניווט בנייד הוביל אותם לתוך השטח הפלסטיני בחברון – לשכונת ג’בל ג’והר.

לאחר שזוהו על ידי המקומיים, החלו עשרות פורעים לרגום את המכונית באבנים, הסתערו לעברם וניסו לבצע בהם לינץ’.

הפורעים בזזו את המכונית ולאחר מכן שרפו את הרכב.

הדרמה תועדה במצלמות האבטחה בביתו של פאיז. הם נמלטו מההמון הפורע, חבולים ופצועים, בעזרתו של צעיר פלסטיני והגיעו לביתו של פאיז. אחד מהם בספונטניות נישק את ידו, מבין מיד שהוא המושיע שלהם.

בסוף השבוע האחרון כאמור נפגשו שניים מהצעירים עם פאיז, שלאחר אותו מקרה קיבל איומים על חייו.

צוות התוכנית ‘לפני כולם’ בערוץ 20 ליווה את המפגש המרגש: “מלאך! מלאך!”, קראו לו משה ושלומי.

השניים העניקו לו איגרת ברכה שתורגמה לערבית ואף למדו כמה מילות ברכה בשפה הערבית: “תודה שהצלת את חיינו. האל יברך אותך”.

במפגש נכחו גם נשותיהם של שלומי ומשה, אשר חיכו כל השנים לפגוש את האיש שהציל את חייהם: “בגלל שהצלת אותנו, יכולנו להתחתן. אלה הנשים שלנו”.

“האל יברך אתכם ויביא לכם ילדים”, השיב פאיז.

השלושה שיחזרו את אירועי אותו יום. “הוא כל הזמן אמר לנו סבלנות, סבלנות, יהיה בסדר, אל תדאגו, המשטרה תבוא, הם יוציאו אתכם, הם יצילו אתכם. אנחנו ביקשנו מים, הוא לא רק נתן לנו מים, קודם הוא שתה את המים כדי להראות לנו שאין רעל ושום בעיה ורק אז הוא נתן לנו. להראות שהוא לא רוצה לעשות לנו שום דבר רע. לפי הדת, לפני שהולכים למות אומרים ‘שמע ישראל’, שמים את היד על העיניים. אנחנו אמרנו ‘שמע ישראל’. לא נוכל לשכוח אותו, לעולם לא”.

במסגרת מצוות “הכרת הטוב”, קנו לו הצעירים נברשת מוזהבת בשווי אלפי שקלים. “זאת מתנה עבורך, הארת את חיינו ולכן אנחנו רוצים להאיר את החיים שלך לתמיד עם המנורה הזאת”.

פאיז הנרגש הודה להם.

המפגש הסתיים בחילופי טלפונים. הוא הזמין אותם לביתו, הם הבטיחו שיבואו בעתיד. הם נפרדו לשלום.

סגירת מעגל של מעשה אנושי מרשים במציאות טעונה ומורכבת בין יהודים לערבים בארץ ישראל.