נחשף: המשטרה שומרת מעל מיליון טביעות אצבע גם של מי שכבר אינו חשוד

ועדת החוקה חוק ומשפט החלה אתמול (שלישי) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית שמרחיבה את אפשרות השימוש באמצעי זיהוי ביומטריים מסוגים נוספים, בדגש על דגימות קול, איסופם ושמירתם במאגר המידע המשטרתי לצרכי זיהוי וכן לצרכי חקירת עבירות ומניעתן, ובמאגר המידע של השב”ס לצרכי הניהול התקין של המתקנים שבאחריותו.

הצעת החוק מאפשרת בנוסף לשר לביטחון פנים, ללא קיום דיון ציבורי בכנסת, לקבוע אמצעי זיהוי ביומטריים נוספים שניתן יהיה ליטול ולכלול את נתוניהם במאגרים אלה, וכן לאפשר ניהול של מאגר המידע של השב”ס על ידי גורם פרטי.

דגימות קול, המאפשרות זיהוי אדם באופן ייחודי, נאספות כבר היום מאסירים על ידי שירות בתי הסוהר ומשמשות במערכת טלפוניה מתקדמת הנקראת “שחף”, שמטרתה העיקרית היא לשמור על התנהלות תקינה בבתי הסוהר וכן למנוע פשיעה ושימוש לרעה במערכת הטלפונים על ידי אסירים.

בשנת 2013 הוגשה על ידי הקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסירים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן עתירה לבית המשפט העליון כנגד השימוש ב”שחף” שנעשה לטענת העותרים ללא הסמכה חוקית ותוך פגיעה לא מידתית בזכויות חוקתיות של אסירים ואלה העומדים עמם בקשר.

שופטי בית המשפט העליון דרשו מהממשלה להסדיר את השימוש במערכת בחקיקה, ולאחר שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת, הסכימו למחיקת העתירה.

הצעת החוק מרחיבה את יריעת השימושים.

יו”ר הוועדה ח”כ ניסן סלומינסקי: “הנושא היום אינו קל לאחר שעברנו ישיבות ארוכות על חוק הביומטרי. המעטפת סביב האדם הפשוט הולכת ונסגרת ויש שאלה מה יישאר לפרטיות האדם. ברור שאנחנו רוצים שהמשטרה תשתכלל, אבל אסור לפגוע בזכות הפרטיות יתר על המידה. מאחר והמשטרה מנועה מלהשתמש במאגר הביומטרי, עולה החשש שהיא בונה מאגר משל עצמה.

“המאגר הולך לגדול באלמנט נוסף שיהפוך אותו ליותר עוצמתי מהמאגר הביומטרי, שם חלק מפרטי האזרחים אגורים ללא טביעות אצבע. המשטרה מאוד רצתה להתחבר למאגר הביומטרי ובגלל שלא אישרנו אתם בונים לעצמכם מאגר?”

ח”כ אורי מקלב: “אין ספק שהמשטרה הגיעה להישגים יפים בתחום הטכנולוגי ואנחנו שמחים על כל פיתוח, אך אסור לשכוח שבנקודת הקצה נמצא האזרח ויש לשמור על מערכת איזונים נכונה”.

הוא ביקש תשובה: “האם פרטיו של מי שהחשדות נגדו הופרכו נמחקים או לא? יש חשש שברגע שיש טביעות אצבע במקום שבוצע בו שוד ייקחו את הטביעות למאגר להשוות וכולם ייאגרו כחשודים. זה נכון שהמשטרה מחזיקה מעל מיליון טביעות אצבע?

“מערכת שחף הוכנסה לשימוש נרחב ללא חקיקת הכנסת ומישהו נרדם בשמירה. בג”ץ עשה עבודתו ומחייב לחוקק. באותה הזדמנות מנסים לפרוץ את הגבולות למהלך נרחב ובעייתי. המערכת מבקשת סמכויות מרחיקות לכת הרבה מעבר לצורכי הפעלת המערכת הטלפונית הזו”.

עו”ד גבריאלה פיסמן ממשרד המשפטים: “הרעיון הוא להבטיח שגם הליך הנטילה וגם ניהול הנתונים במאגרים המשטרתיים ייעשו תוך הקפדה על זכויות הפרט והזכות לפרטיות. לגבי חשודים יש הוראות מחיקה מהמאגר של ה-DNA ככל שהחשדות נגדם יופרכו, המאגר המשטרתי חסוי ואין אליו גישה. מספר האנשים הכלולים במאגר עולה על מיליון.

“כרגע אין הוראות מחיקה ביחס לטביעות אצבע. אנחנו לא רואים מידת פגיעה רבה יותר בהצעה ביחס לקיים היום. יש כוונה של משרד המשפטים להרחיב את המחיקה גם ביחס לטביעות אצבע”.

רפ”ק נטע לב טוב ראש המעבדה לראיה דיגיטלית במשטרה: “מדובר בביומטריה חדשה של זיהוי קול, שכמו שאר הביומטריות נעשה בה כבר שימוש מסחרי ויש שימוש פורנזי לצרכי אכיפה. היום אנחנו עושים בדיקה אחד לאחד- דגימת קול של חשוד ידוע מול דגימת קול של חשוד לא ידוע ומוציאים דוח לבימ”ש ברמות ודאות סטטיסטית, אבל יש לכך שימושים נרחבים. מאחר שאין לנו מאגר קיים לא ידוע מה רמת הדיוק הסטטיסטית. המערכת שלנו עברה תיקוף כך שאנחנו יודעים על מה ניתן להסתמך. מדובר בטכנולוגיה מתפתחת”.

יו”ר הוועדה חה”כ סלומינסקי הביע תמיהה: “ייתכן מצב שהזיהוי הקולי תואם ב-10% ותבקשו אותו? איך ייתכן שאתם לא יודעים איזו רמת ודאות נותן הזיהוי הקולי ומבקשים להשתמש בו? מה אחוזי הזיהוי? את המחקרים אל תעשו על חשודים או אסירים”.

רועי פרידמן מ”מ הממונה על היישומים הביומטריים: “המדיניות שגיבשנו מתווה את שביל הזהב למימוש היישומים הביומטריים. אין לי כאן נתונים קשיחים על נתוני הדיוק של המערכות, אך מבחינת המדרג ברור שהדנ”א הוא המדויק ביותר ולאחריו טביעות אצבע וזיהוי פנים ורק לאחר שלושת אלו- זיהוי קולי”.

עופר מלכה ראש מחלקת איסוף מודיעין בשב”ס: “יש עבריינים שלא מפסיקים את פעילותם בכלא ואף מתחדשים בשיטות נוספות. אחד מייעודי המערכת הוא לצמצם את הפשיעה שיוצאת מכותלי הכלא דרך צמצום הטלפוניה. העבירות יכולות להיות כוונות פגיעה באנשי סגל, בפרקליטים, סחיטה באיומים, חיסולים, עבירות מרמה מתוחכמות. סחר בכרטיסי קרבה נעשה בסחיטה כלפי האסירים החלשים ביותר”.

פקד דנה צרנובלסקי ע’ יועמ”ש המשטרה: “היום כשיש חשוד וצריך לבדוק התאמה אחד לאחד- נוציא חוו”ד והשופט יחליט. זו ראיה שלא עומדת בפני עצמה אלא צריכה תמיכות נוספות לשני הכיוונים לאשש או להפריך חשד. כפי שהמחוקק הסכים לדגום דנ”א טביעות אצבע ותמונות ממי שחשוד והגביל אותנו בשימושים כך גם כאן ייעשה האיזון הראוי לפרטיות. אנחנו לא יכולים סתם לקחת הקלטות כמו שטען ח”כ מקלב, אלא רק דברים הקשורים לחקירה”.