נתניהו מסתובב בטוח בעצמו, אבל המפסיד הגדול: חוק הגיוס

1.

נתחיל מהסוף. תשכחו מכל מה שאמרו לכם על הקדמת הבחירות.

נכון להיום, או במילים אחרות לפי שעה, אין שום תוכנית במגירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפרק את הממשלה.

הוא היה נחוש בדעתו בשבוע שעבר, כאשר פרסמו בקול רעש גדול המלצות המשטרה. עיתונאים רבים טענו כבר כי מדובר ב”רעידת אדמה”, “הנה הנה סופו של נתניהו”. שבוע אחרי, רובם מודים שארוכה הדרך לכתב אישום בעבירות השוחד.

אלא מה? התפתחויות חדשות צצו השבוע: מעצרים בפרשת בזק, שלמה (מומו) פליבר חתם על הסכם עד מדינה. כעת באמת הגיע סופו של נתניהו, טוענים שוב אותם עיתונאים, ומצרפים, בנשימה אחת, הודאה בטעותם בשבוע שעבר. אבל כעת, הם אומרים, כעת זה רציני.

נתניהו, שיודע היטב מה יודע מומו פילבר, בטוח בעצמו גם כעת ש”אין כלום, כי לא היה כלום”.

הנמצאים בסביבתו הקרובה יודעים לספר על בטחון רב, ומשאירים לעיתונאים לחפש את העיגולים השחורים סביב העיניים, את הפנים החיוורות, ואת הדאגה, כביכול.

ברור שהמצב לא נעים. אף אחד לא מתלהב מאווירה כזו. ברור שנתניהו היה מעדיף שהתקשורת תסקר את התקציב נטול הגזירות שהממשלה מעבירה, את יחסי החוץ המצוינים. אבל זה מה יש, ועם המצב החדש הזה הוא מתמודד.

2.

אתמול קיבל נתניהו החלטה להעניק היתר למשחקי הכדורגל בשבת. החרדים שונאים את ההחלטה. השאלה היא האם יעזו לפרק את הממשלה הטובה ביותר שהייתה לציבור החרדי מאז ומעולם.

לכך יש להוסיף נקודה פוליטית חשובה נוספת: בתקופה האחרונה, ועוד יותר בימים האחרונים, התהדקו מחדש היחסים בין נתניהו לבין יו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן.

בעבר היו תקופות יפות רבות בין השניים (ולא רק בתקופה בה כיהן ליברמן כמנכ”ל משרד ראש הממשלה); היו גם שנים (ממשלת נתניהו השלישית) בהן חברו יחד ‘הליכוד’ וליברמן לריצ’רץ’. התוצאה לא הצדיקה את עצמה, ולכן החיבור התפרק.

יתירה מכך: עם הקמת ממשלת נתניהו הרביעית בחר ליברמן שלא להצטרף אליה, וישב במשך כשנה באופוזיציה, תוך שהוא מבקר מבחוץ, בצורה קשה, את ממשלת הימין. בסופו של דבר החליט לקפוץ על העגלה, הוא ונתניהו הצטלמו יחדיו, וליברמן התנצל ואמר: “עברתי ניתוח להארכת הפתיל הקצר שלי…”

מאז ועד היום ידעו השניים ימים יפים יחד. זה לא אומר שהמפלגות יחברו שוב זו לזו לקראת הבחירות הבאות, אבל זה כן אומר שליברמן יעשה הכול כדי להותיר את הממשלה הזו יציבה.

אלא מה? יש בעיה עם חוק הגיוס. איפה הבעיה? אז ככה.

חוק המרכולים לא ממש עשה טוב ליחסי חילונים-חרדים. ציבור גדול במדינה לא אהב את החוק, את ההתערבות של החרדים בפתיחת או סגירת מרכולים בשבת, ולא מדובר רק בציבור שמאלני או שונא דת.

נתניהו קורא היטב מפות ומבין שהעברת חוק גיוס בעיתוי הנוכחי, כשגם כך מצבו התקשורתי שברירי מאי-פעם, לא יבוא לו בטוב. באותה דעה מחזיק גם ליברמן, שלא מצליח להתרומם בסקרים, וכדי לשתות מנדטים ליאיר לפיד (שרבים בעם רואים בו בימים אלו ‘שטינקר’, מה שהישראלי הממוצע אוהב לשנוא) – הוא חייב להיות לעומתי בנושאי דת ומדינה.

‘תקיעת’ חוק הגיוס היא האפשרות הטובה ביותר מבחינתו להשיג מנדטים. לפיכך, הוא כבר הכריז על הקמת ועדה המורכבת מהגורמים המקצועיים במשרד הבטחון. אתם לא באמת סבורים שבמערכת הביטחון מישהו יכין חוק שמורה לגייס את כל בחורי הישיבות לצה”ל. מי כמו צה”ל מבין עד כמה הדבר אינו ישים, לא יעיל לצבא, ולא ממש הגיוני.

לא בטוח שהחרדים ירקדו מול הצעת החוק שיציע משרד הבטחון, אבל מה שכן בטוח הוא שבג”צ יוכל להתחבר לחוק כזה הרבה יותר טוב מאשר לחוק שיהיה יציר כפיה של ‘ממשלת נתניהו’. קרי: החרדים.

3.

את כל זה הסבירו מי שהסבירו לנציגים החרדים הבכירים (סגל א’, כפי שמכנה אותם העיתונאי יעקב ריבלין, ובצדק רב).

איפה הבעיה? שגם אם הם מבינים זאת, יקשה עליהם להסביר זאת לחברי ‘המועצת’, שתתכנס מחר. בטח שלא יצליחו להסביר זאת למי שמלכתחילה אינם מוכנים להבין כלום – הפלג הירושלמי, שכל המהלך יהווה עבורם דלק להפגנות בצמתים.

החרדים, לפיכך, נמצאים בצומת לא פשוט. בבחינת, אוי לי מיצרי, אוי לי מיוצרי.

לפרק ממשלה לא טוב להם, כי במקרה הטוב תוקם מחדש ממשלת נתניהו עם ההרכב הנוכחי, ובמקרה הרע, הו כמה רע, תוקם ממשלת שמאל. מה גם שלפחות נציג אחד מיהדות התורה (אם לא יותר) מועמד ללכת הביתה לקראת הבחירות.

כל מה שנתניהו מבקש מהם בעת הזו הוא: תמתינו למושב הקיץ. אל תדחקו בי להעביר חוק גיוס NOW.

כעת, הכדור בידיים שלהם. ימים יגידו מה תהיה החלטתם.