ליצמן, למה שלא אוכל להיות רה”מ?

הצעת החוק של ח”כ יעקב ליצמן, לפיה ראש ממשלה לא יוכל להתמנות לכזה אם לא יחזיק בתואר אקדמאי או שירות צבאי ‘משמעותי’ נתפסת אולי כקנטרנית, ילדותית כמעט קוריוזית.

אבל היא לא כזו.

יש בהצעה של חבר הכנסת החרדי אמירה סוציולוגית המגיעה ממקום עמוק מאד בתוכו, הצריכה להדאיג קודם כל אותנו, החרדים שמאמינים עדיין בשילוב שבין מדינת ישראל לחברה שומרת מצוות.

שכן, מה שאומר האיש הוא למעשה שאת המדינה שלנו, את החברה שלנו, ינהלו החילוניים לעולם. לנו החרדים אין כל חלק בה. אנחנו, חובשי הכיפות השחורות המכונים קטגורית תדיר קבוצתית ‘החרדים’, לא באמת אחראים על מה שמתרחש במדינה. בצבא. במשטרה. במשפט, בחינוך ובהשכלה הגבוהה.

לנו יש את חלקת האלוקים הקטנה שלנו, המוכרת, ושומה עלינו לטפחה היטיב.

אני ממציא? הנה דברים שאמר ליצמן בראיון ל’מקור ראשון’ כשנשאל על תופעת החרדים באקדמיה: “אצלי בקהילה לא לומדים חד-משמעית”, ובהמשך כשהמראיינים [העיתונאים גרוזמן וקם] לוחצים אותו ודורשים, “מה דעתך על המגמה הזו”? הוא משיב בפירוט, “לא יודע”. לאמור, אין לי כנציג החברה החרדית כל אמירה בתחום כל עוד ‘הקהילה שלי’, כלומר בני ובנות חסידות גור, לא גודשים את האקדמיה.

כשמציעים לו המראיינים, את האפשרות שראש ממשלה חרדי יקום ביום מן הימים הוא משיב בנחרצות: “זה אף פעם לא יקרה”.

האמירות הללו, מצטרפות לסירוב הקונסיסטנטי שלו – וגם של גפני ויתר החברים ביהדות התורה –  להתמנות לשר ובכך ליטול אחריות על האירועים וההכרעות החשובות שמשותפים לכולנו, כמו ההצבעות המדממות על שחרור גלעד שליט, סוגיית ההתנתקות, שאלת שחרור מחבלים וכו’. הן מצטרפות גם להצעה האחרונה שלו, שתפגע אולי בלפיד, אבל תדיר ראשית כל את החרדים נעדרי לימודי הליבה, התארים והשירות ממוקדי ההחלטות.

רק שהגישה ההתבצרותית הזו סביב, הינה לא פחות ממסוכנת עבורינו ומותר לנו אולי לשאול את כבוד סגן השר:

למה ליצמן, למה שחרדי לא יהיה יום אחד ראש ממשלה? מה הבעייה למען השם? כי אין לנו תואר? מדוע אתה מסרב לייצג אותנו בשאלות הקולקטיביות החשובות ביותר בשולחן הממשלה? איך יכול להיות שאין לך מושג על מה שעושים החרדים [למעלה מעשרת אלפים צעירים וצעירות] בשדה האקדמי?

ליאיר לפיד, מועמד ריאלי לראשות הממשלה, ישנה השכלה רחבה גם אם לא פורמלית וגם החוק הילדותי של ליצמן, צריך להודות, לא יחרוג מגבולות האנקדוטה, אבל אם אמירות מן הסוג הזה ימשיכו לרחף ללא תגובה במרחב החרדי, אנו, בסופו של יום נישאר עם נציגים שמשקפים כל כך יפה את הטקסט העצוב: ‘צר עולמו, כעולם נמלה’.