עשרה בטבת: סיפורם של המדליה הנאצית- ציונית והציור מהגטו

צום עשרה בטבת, שבו החל המצור על ירושלים, נקבע ע”י הרבנות הראשית לישראל בתקופתם של הרבנים הרצוג ועוזיאל בשנת תשי”א, כיום הקדיש הכללי לזכר נרצחי השואה. במכירה שתיערך בבית המכירות CollecTodo באתר בידספריט בערב הצום, רביעי, יימכרו פריטים נדירים ומרתקים מאותה תקופה, אשר שופכים אור על ההתרחשויות באותן שנים ולאחר מכן מזוויות שונות: המפלגה הנאצית, משפט קסטנר, התפילות לשלום היהודים ועוד.

להלן מספר פריטים מעניינים:

מדלייה נדירה שמכונה “נאצי בפלשתינה”: מדליה שהוטבעה לרגל סדרת הכתבות “נאצי נוסע לפלשתינה” שפורסמה בביטאון הנאצי Der Angriff (“ההתקפה”). מדובר במזכרת לשיתוף-פעולה שהתקיים בין המפלגה הנאצית להתאחדות ציוני גרמניה, לטובת מטרתם המשותפת של העלאת יהודי גרמניה לארץ ישראל (ה”העברה”). גרמניה, 1934. במרכז צדה האחד מגן דוד וסביבו כיתוב גרמני “נאצי נוסע לפלשתינה” (Ein Nazi fährt nach Palästina). במרכז צדה השני צלב קרס והכיתוב “וכותב על כך ב’התקפה'” (Und erzählt davon in Angriff).

בראשית תקופת השלטון הנאצי בגרמניה, התנועה הציונית נטתה לשתף פעולה עם הקו שנקט השלטון הנאצי בתחילת דרכו – עידוד עליית יהודי גרמניה לארץ ישראל. באביב 1933 התאחדות ציוני גרמניה החליטה ליצור קשר עם גורמים בקרב המפלגה הנאצית, העשויים לתמוך במטרה הציונית.

קורט טוכלר, משפטן ושופט יהודי גרמני, חבר בהנהלת התאחדות ציוני גרמניה, פנה אל ליאופולד פון מילדנשטיין, ראש המחלקה היהודית ב-SD (שירות הביטחון של המפלגה הנאצית וה-SS), וביקש ממנו לכתוב בעיתונות הנאצית על היישוב היהודי בארץ ישראל. ב-1933 נסעו השניים יחד לארץ ישראל עם נשותיהם, למשך חודש ימים, על-מנת לאפשר לפון מילדנשטיין להתרשם מהמפעל הציוני המשגשג.

עם שובו לגרמניה פרסם פון מילדנשטיין סדרה של תריסר כתבות מצולמות אודות סיורו בארץ ישראל, בביטאון הנאצי Der Angriff (“ההתקפה”), ביטאונו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס. המאמרים נשאו את הכותרת “נאצי נוסע לפלשתינה”. לרגל סדרת הכתבות הוציא גבלס מדליה זו.

פריט מרגש הוא מכתב הצעה להצלת היהודים בזמן השואה: הרב הרצוג שכיהן כרב הראשי בזמן השואה, חיבר תפילה נרגשת להצלת היהודים אותה התפלל יחד עם בעל האמרי אמת, האדמו”ר מגור, בבית הכנסת החורבה בירושלים. “תפילת האזכרה ליום הצום הגדול” – נוסח תפילה מיוחד שחובר על “מאות אלפי ישראל” שנספו בראשית השואה הנוראה – ירושלים, תש”ג.

במכירה הנוכחית יימכר מכתב קורע לב ומעניין, ובו הצעת תכנית ל”קניית” יהודי אירופה מהנאצים ואשר ממוען לרב אייזק הלוי הרצוג, שכיהן כראש ועד הישיבות דאז. המכתב נשלח ע”י ברוך בן צבי, כנראה יהודי שלחם בצבא הבריטי. המכתב מתחיל בהגדרת המצב של יהודי אירופה. המשך המכתב מגולל תוכנית פעולה ל”רכישת” היהודים מאת גרמניה תחת שיושמדו.

מוצע למכירה גם  סמל כובע של קאפו- אסיר שהיה ממונה מטעם הנאצים לפקח על אסירים אחרים עם מגן דוד וכיתובים.

פריט מרתק וייחודי נוסף הוא ציור מקורי בצבעי מים ממחנה ההשמדה טרייזנשטט מ1943: זהו ציור שהוא תיאור ריאליסטי של ביקור רופא בבית החולים בטרזין. הן הרופא והן האחות עונדים טלאים צהובים גלויים. הסצינה צויירה על ידי אדם שחי בגטו היהודי של מחנה הריכוז טרזין – ונראה בו קטע של אחד האולמות הגדולים עם ארכיטקטורת “הערבסקה” האופיינית לבניין עות’מאן בטרזין ששימש במהלך המאה ה -19 למגורי חיילים, שהגנו על פראג במהלך המלחמה האוסטרוהונגרית-פרוסית.

בסוף שנות השלושים הפך בניין זה למרכז הגטו היהודי של מחנה הריכוז. 155,000 יהודים עברו בטרזין במהלך השואה, עם ריכוז גבוה מאוד של אינטלקטואלים, אמנים וידוענים. הם עודדו ואפילו אולצו להמשיך ליצור בגטו אמנות חזותית, מוסיקה וספרות, במחנה הייתה אפילו ליגת כדורגל פעילה. 33,000 יהודים מתו במחנה ורוב האחרים נשלחו למחנות השמדה אחרים. העבודה מוצמדת לדף שחור, מזוגגת וממוסגרת במסגרת מוזהבת.

בנוסף, ישנם גם פריטים מרתקים מפרשת קסטנר שנגדו הועלו טענות ששיתף פעולה עם הנאצים. ושבעקבותיהם נערך משפט דיבה ובו קבע השופט הלוי כי קסטנר “מכר את נשמתו לשטן”. קסטנר נרצח ב-15.3.57 ע”י 3 מתנקשים בתל אביב. הפולמוס בנוגע ליחסיו עם הנאצים נמשך גם היום, 60 שנים לאחר מותו.

 במכירה הנוכחית יוצעו 2 מכתבים בהונגרית ובהם התייחסות לפרסומים בעיתונות נגד קסטנר. באחד המכתבים מעלה הכותב שאלות בעקבות ידיעות בעיתונות שהתפרסמו בשם קסטנר. במכתב השני ישנה בקורת על הפרסומים שהופיעו בעיתונות ההונגרית שבהם נטען כי בעת שהגלו את היהודים, קסטנר היה חבר של הגסטפו. כמו כן, כן ישנה גם הדיפלומה האוניברסיטאית בעריכת דין שנשללה ממנו בשנת 1940 ושהוחזרה ב1946.

פריטים היסטוריים נוספים הקשורים לאנטישמיות הם ליטוגרפיות מקוריות ע”י הצייר פול רנואר על פרשת דרייפוס: זהו אלבום בהוצאה מיוחדת, ממוספרת וחתומה בכתב יד על ידי האמן.  האלבום כולל דיוקנאות וסצנות מהמשפט ומסביבו. דרייפוס ומשפחתו, עורכי הדין, השופטים והעדים,  אלפרד דרייפוס בבית הספר הצבאי ביום ההשפלה 5 בינואר 1895, אמיל זולא, פרדיננד אסתרהאזי ועוד.

יוצע למכירה גם מכתב ששלח מארק שאגאל לטלפיר מפאריס בשנת 1933. במכתב מתייחס שאגאל למכתב שקיבל ממוזיאון תל אביב ובו התבשר שהמוזיאון המתוכנן הולך ומתרחב, ונקבע כי ייוחד לו וליצירתו אגף מיוחד בו. במכתב מביע שאגאל את רגשותיו העזים לארץ ישראל. הוא מוסיף ואומר שאחרי “הוונדליזם שביצע היטלר”, אין לו עוד מה לחפש בפריס והוא שב ללונץ (צרפת) ומודה לטלפיר על הרצינות בה הוא ואחרים מתייחסים לעבודותיו. שאגאל חותם את המכתב בבקשה לתת נשיקה בשמו לאוויר ארץ ישראל.

במכירה הנוכחית ישנם פריטים היסטוריים נוספים נדירים ומרתקים מסוגים שונים. בית המכירות מקיים מכירות פומביות של: יודאיקה, ספרי קודש, כתבי יד, ספרי תורה ,מגילות, הגדות, כלי כסף, חנוכיות, גביעים לקידוש, כתרים, רימונים וטסים לספר תורה וכן חפצים בתחומים של אומנות יהודית וישראלית ובין לאומית. פריטי נייר – מכתבים, צילומים, גרפיקה וכרזות. כמו כן, ישנם גם מדליות, מטבעות ושטרות, סמלים ותגים, תכשיטים וחפצי חן. עבודות מ”בצלאל”, קרמיקה, טקסטילים, שטיחים. צעצועים ומשחקים. ישנה אפשרות להציע פריטים מסוגים אלו.

מדלייה נדירה שמכונה “נאצי בפלשתינה”: מדליה שהוטבעה לרגל סדרת הכתבות “נאצי נוסע לפלשתינה” שפורסמה בביטאון הנאצי Der Angriff (“ההתקפה”). מדובר במזכרת לשיתוף-פעולה שהתקיים בין המפלגה הנאצית להתאחדות ציוני גרמניה, לטובת מטרתם המשותפת של העלאת יהודי גרמניה לארץ ישראל (ה”העברה”). גרמניה, 1934. במרכז צדה האחד מגן דוד וסביבו כיתוב גרמני “נאצי נוסע לפלשתינה” (Ein Nazi fährt nach Palästina). במרכז צדה השני צלב קרס והכיתוב “וכותב על כך ב’התקפה'” (Und erzählt davon in Angriff).

בראשית תקופת השלטון הנאצי בגרמניה, התנועה הציונית נטתה לשתף פעולה עם הקו שנקט השלטון הנאצי בתחילת דרכו – עידוד עליית יהודי גרמניה לארץ ישראל. באביב 1933 התאחדות ציוני גרמניה החליטה ליצור קשר עם גורמים בקרב המפלגה הנאצית, העשויים לתמוך במטרה הציונית.

קורט טוכלר, משפטן ושופט יהודי גרמני, חבר בהנהלת התאחדות ציוני גרמניה, פנה אל ליאופולד פון מילדנשטיין, ראש המחלקה היהודית ב-SD (שירות הביטחון של המפלגה הנאצית וה-SS), וביקש ממנו לכתוב בעיתונות הנאצית על היישוב היהודי בארץ ישראל. ב-1933 נסעו השניים יחד לארץ ישראל עם נשותיהם, למשך חודש ימים, על-מנת לאפשר לפון מילדנשטיין להתרשם מהמפעל הציוני המשגשג.

עם שובו לגרמניה פרסם פון מילדנשטיין סדרה של תריסר כתבות מצולמות אודות סיורו בארץ ישראל, בביטאון הנאצי Der Angriff (“ההתקפה”), ביטאונו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס. המאמרים נשאו את הכותרת “נאצי נוסע לפלשתינה”. לרגל סדרת הכתבות הוציא גבלס מדליה זו.

פריט מרגש הוא מכתב הצעה להצלת היהודים בזמן השואה: הרב הרצוג שכיהן כרב הראשי בזמן השואה, חיבר תפילה נרגשת להצלת היהודים אותה התפלל יחד עם בעל האמרי אמת, האדמו”ר מגור, בבית הכנסת החורבה בירושלים. “תפילת האזכרה ליום הצום הגדול” – נוסח תפילה מיוחד שחובר על “מאות אלפי ישראל” שנספו בראשית השואה הנוראה – ירושלים, תש”ג.

במכירה הנוכחית יימכר מכתב קורע לב ומעניין, ובו הצעת תכנית ל”קניית” יהודי אירופה מהנאצים ואשר ממוען לרב אייזק הלוי הרצוג, שכיהן כראש ועד הישיבות דאז. המכתב נשלח ע”י ברוך בן צבי, כנראה יהודי שלחם בצבא הבריטי. המכתב מתחיל בהגדרת המצב של יהודי אירופה. המשך המכתב מגולל תוכנית פעולה ל”רכישת” היהודים מאת גרמניה תחת שיושמדו.

מוצע למכירה גם  סמל כובע של קאפו- אסיר שהיה ממונה מטעם הנאצים לפקח על אסירים אחרים עם מגן דוד וכיתובים.

פריט מרתק וייחודי נוסף הוא ציור מקורי בצבעי מים ממחנה ההשמדה טרייזנשטט מ1943: זהו ציור שהוא תיאור ריאליסטי של ביקור רופא בבית החולים בטרזין. הן הרופא והן האחות עונדים טלאים צהובים גלויים. הסצינה צויירה על ידי אדם שחי בגטו היהודי של מחנה הריכוז טרזין – ונראה בו קטע של אחד האולמות הגדולים עם ארכיטקטורת “הערבסקה” האופיינית לבניין עות’מאן בטרזין ששימש במהלך המאה ה -19 למגורי חיילים, שהגנו על פראג במהלך המלחמה האוסטרוהונגרית-פרוסית.

בסוף שנות השלושים הפך בניין זה למרכז הגטו היהודי של מחנה הריכוז. 155,000 יהודים עברו בטרזין במהלך השואה, עם ריכוז גבוה מאוד של אינטלקטואלים, אמנים וידוענים. הם עודדו ואפילו אולצו להמשיך ליצור בגטו אמנות חזותית, מוסיקה וספרות, במחנה הייתה אפילו ליגת כדורגל פעילה. 33,000 יהודים מתו במחנה ורוב האחרים נשלחו למחנות השמדה אחרים. העבודה מוצמדת לדף שחור, מזוגגת וממוסגרת במסגרת מוזהבת.

בנוסף, ישנם גם פריטים מרתקים מפרשת קסטנר שנגדו הועלו טענות ששיתף פעולה עם הנאצים. ושבעקבותיהם נערך משפט דיבה ובו קבע השופט הלוי כי קסטנר “מכר את נשמתו לשטן”. קסטנר נרצח ב-15.3.57 ע”י 3 מתנקשים בתל אביב. הפולמוס בנוגע ליחסיו עם הנאצים נמשך גם היום, 60 שנים לאחר מותו.

 במכירה הנוכחית יוצעו 2 מכתבים בהונגרית ובהם התייחסות לפרסומים בעיתונות נגד קסטנר. באחד המכתבים מעלה הכותב שאלות בעקבות ידיעות בעיתונות שהתפרסמו בשם קסטנר. במכתב השני ישנה בקורת על הפרסומים שהופיעו בעיתונות ההונגרית שבהם נטען כי בעת שהגלו את היהודים, קסטנר היה חבר של הגסטפו. כמו כן, כן ישנה גם הדיפלומה האוניברסיטאית בעריכת דין שנשללה ממנו בשנת 1940 ושהוחזרה ב1946.

פריטים היסטוריים נוספים הקשורים לאנטישמיות הם ליטוגרפיות מקוריות ע”י הצייר פול רנואר על פרשת דרייפוס: זהו אלבום בהוצאה מיוחדת, ממוספרת וחתומה בכתב יד על ידי האמן.  האלבום כולל דיוקנאות וסצנות מהמשפט ומסביבו. דרייפוס ומשפחתו, עורכי הדין, השופטים והעדים,  אלפרד דרייפוס בבית הספר הצבאי ביום ההשפלה 5 בינואר 1895, אמיל זולא, פרדיננד אסתרהאזי ועוד.

יוצע למכירה גם מכתב ששלח מארק שאגאל לטלפיר מפאריס בשנת 1933. במכתב מתייחס שאגאל למכתב שקיבל ממוזיאון תל אביב ובו התבשר שהמוזיאון המתוכנן הולך ומתרחב, ונקבע כי ייוחד לו וליצירתו אגף מיוחד בו. במכתב מביע שאגאל את רגשותיו העזים לארץ ישראל. הוא מוסיף ואומר שאחרי “הוונדליזם שביצע היטלר”, אין לו עוד מה לחפש בפריס והוא שב ללונץ (צרפת) ומודה לטלפיר על הרצינות בה הוא ואחרים מתייחסים לעבודותיו. שאגאל חותם את המכתב בבקשה לתת נשיקה בשמו לאוויר ארץ ישראל.

במכירה הנוכחית ישנם פריטים היסטוריים נוספים נדירים ומרתקים מסוגים שונים. בית המכירות מקיים מכירות פומביות של: יודאיקה, ספרי קודש, כתבי יד, ספרי תורה ,מגילות, הגדות, כלי כסף, חנוכיות, גביעים לקידוש, כתרים, רימונים וטסים לספר תורה וכן חפצים בתחומים של אומנות יהודית וישראלית ובין לאומית. פריטי נייר – מכתבים, צילומים, גרפיקה וכרזות. כמו כן, ישנם גם מדליות, מטבעות ושטרות, סמלים ותגים, תכשיטים וחפצי חן. עבודות מ”בצלאל”, קרמיקה, טקסטילים, שטיחים. צעצועים ומשחקים. ישנה אפשרות להציע פריטים מסוגים אלו.