הוא בן 85, ומהבוקר בוכה מאושר על שחרורו של שולם רובשקין. מדוע?

חיים ונגר , יהודי בן 85, קיבל ביום חמישי בבוקר שיחת טלפון שריגשה אותו מאוד: שלום מרדכי רובשקין שוחרר מהכלא.

“הוא חילוני ומהבוקר הוא בוכה מאושר. שנים של דמעות נפסקו היום”, מספר לחרדים 10 נכדו, שמוליק.

רק השבוע ישבו השניים והדליקו נרות חנוכה לזכותו של שלום מרדכי – והנה בשורה נפלאה שכזו.

• חיים, מה הקשר שלך עם משפחת רובשקין?

“הקשר שלי הוא קודם כל בכך שסבא שלי ואמא שלי וכל הקרובים שלי יצאו מהעיירה נעוול, וגם הרובשקינים שבארה”ב יצאו מנעוול. העיירה היא 100 ק”מ מויטבסק. מבחינה משפחתית, אברהם אהרון, אבא של שולם שיצא מהכלא, הוא בן דוד שני שלי. אבל אנחנו היינו יחד בסמרקנד כמעט 4 שנים. ואני נסעתי לארה”ב ארבע פעמים אליהם, לאברהם, לרוחה, הם עכשיו כולם בארה”ב”.

• כחלק מהמשפחה הזו אתה בטח מכיר גם את שלום, ששוחרר מהמעצר בעקבות החלטת הנשיא טראמפ. ספר לי עליו.

“כשהייתי פעם אחרונה בארה”ב הוא לא היה עצור, כמובן. הוא איש מאד נחמד, טוב לב, הוא חב”דניק, וזה אומר הכל… הם היו מאד קרובים לרבי מליובאוויטש. אני ראיתי את הרב’ה וזו זכות גדולה, 3 פעמים. הוא היה איש פשוט יוצא דופן. הוא למד ב-3 אוניברסיטאות אבל תמיד, על הברכיים שלו, נח התנ”ך…”

• אתה לא אדם דתי, נכון?

“אני מסורתי. הדלקתי נרות חנוכה כל 8 ימים. יש לי מזוזה על כל כניסה בדירה שלי. נולד לי בן, עשיתי ברית. בלי שום ספק. אני מלנינגרד, עשיתי לו ברית כי יש דברים שאי אפשר לזלזל בהם”.

• סיפרת שהדלקת את נרות החנוכה. קיבלתי תמונה שלך שאתה מדליק את נרות החנוכה ומתפלל על שלום.

“נכון. זה שמוליק הנכד שלי צילם אותי… זה היה כמה ימים לפני, זה היה נס חנוכה. טראמפ פשוט עשה דבר שמגיע לו תודה תודה מארץ עד שמים”.

• איפה תופסת אותך ההודעה ששלום השתחרר?

“היום בבוקר התקשרו אלי מארה”ב, הדודה שלו רוחה. אני בקשר איתה. אני בקשר גם עם אבא שלו, הוא כל שנה הגיע ארצה, כי הבת שלו גרה פה”.

• מה אתה מרגיש בעצם כשמודיעים לך: שלום חיים, בוקר טוב, רצינו לבשר לך ששלום משתחרר מהכלא?

“אני פשוט מרגיש שמחה בלב. מה שהחב”ד, אתה יודע שחב”ד רוצה שכולם ישמחו. ושמחה, פשוט שמחה! העירה אותי ב-8 בבוקר ומסרה לי את ההודעה הנהדרת ואני שמחתי. ממש שמחתי מאד”.

• הבנתי שלך היה כל התקופה הזו קשה עם המעצר של שלום, והתפללת לא פעם אחת שישתחרר.

“נכון. קודם כל כשהדלקתי נרות חנוכה היה שמוליק על ידי, ואני סיפרתי לו שהקרוב שלי יושב בבית כלא. עבור שום דבר! הוא לא עשה כלום! אני דיברתי עם דודה שלו רוחה, היא אמרה לי ברוסית, כי היא לא יודעת עברית, הם גרו בנעוול שהיא עיר רוסית. חיים, אתה מאמין לי? הוא לא אשם בשום דבר! זו עלילה!

“אני כבר מבוגר, בן 85, אז אתה יודע שכל הודעה משמחת נותנת לי כוח נוסף לחיות. הוא ישב בכלא כבר 8 שנים! ונתנו לו 27 שנים! עבור כלום! הרסו לו את המשפחה, אבא שלו אברהם אהרון, יש לו בת בצפת, אז הוא הגיע כל שנה לירושלים לכותל המערבי להתפלל ואנחנו נפגשנו.

“הסבא שלי היה חב”דניק, בלנינגרד, בתנאים קשים. בלי תנאים, הייתי אומר. אני הלכתי איתו לבית כנסת, אז הוא את הטלית הוא ככה קיפל שלא יראו אותו. מפחד השלטונות”.

• מה המילה הראשונה שיצאה לך מהפה כשהודיעו לך?

“אני מאושר! אני מאושר! כי אני מכיר אותו אישית. הייתי אצלם 4 פעמים בארה”ב. מכיר אותו טוב מאד”.

• הספקת כבר לדבר איתו?

“לא, אני מנסה להתקשר אבל תפוס שמה. הם חוגגים. אפילו אתה יודע יש סאטמרים, הם לא כל כך קשורים לחב”ד, אפילו הם שמחים”.

• אז אולי עכשיו, כשהם יקראו שאתה מחפש אותם, הם ייצרו איתך קשר… כשאתה שומע את הבשורה הזו ואתה רוצה לסכם אותה בשתי מילים, איך אתה מסכם?

“זה נס חנוכה. זה ממש נס חנוכה!”