הרב דוד הריסון: “עברו עלי ימים קשים מאוד. נעשה לי עוול נוראי”

אחרי שנה שלמה במעצר בית, בעקבות כתב אישום חמור שייחס לו מעשים חמורים במיוחד בתלמידת אולפנה לפני כשבע שנים, קיבל ביום חמישי האחרון הרב דוד הריסון הודעה מפתיעה: פרקליטות מחוז ירושלים, שהגישה את כתב האישום, הודיעה לבית המשפט כי בעקבות “התפתחות ראייתית” – הראיות לא מבססות הרשעה,  ולכן היא חוזרת בה לחלוטין מכתב האישום.

בראיון בלעדי שהעניק לישראל היום – מגיב הריסון על הזיכוי: “ביום חמישי אחר הצהריים קיבלתי את הטלפון מעורכת הדין, שאמרה שהפרקליטות חוזרת בה בדקה ה-‭91‬ מכתב האישום. אני מבין שזה משהו חריג ביותר, אבל ציפיתי וחיכיתי לו. ידענו אני, בני משפחתי וחבריי, שאני נקי לחלוטין. אני שמח שעכשיו כולם יודעים זאת”.

בשיחה עם יהודה שלזינגר הוא מעדיף למעט בהתייחסות אל התלמידה – אך מציין: “מדובר בתלמידה שלא לימדתי באופן ישיר, מעולם לא החלפתי איתה מילה. לצערי, התיק התגלגל מהר להפצה תקשורתית עצומה. התחושה שלי היתה שאחרי פרסום כל כך גורף והחלטי החוקרים לא היו מסוגלים לרדת מהעץ שעליו הם טיפסו, למרות התיק הרעוע”.

הריסון מפנה אצבע מאשימה כלפי המשטרה: “לחוקרים היתה מוטיבציה גבוהה להגיע להישגים בגלל שהם ראו בזה תיק תקשורתי: רב באולפנה שמתעלל בתלמידה קטינה. החוקרים קבעו את עמדתם אחרי עדות המתלוננת. כל מה שחיזק אותם הם לקחו וכל מה שהוכיח נגד הם השליכו הצידה”.

לדבריו, “היה ברור שיש פה אפילו חוסר היתכנות: איך ניתן לבצע עשרות עבירות במרכז בית ספר, במהלך יום הלימודים, תחת עיניהן של מורות ומאות תלמידות ואף אחת לא שומעת ולא רואה? לא לפני? לא אחרי? המשטרה התעלמה מכך”.

לרב הריסון יש מסר גם לפרקליטות, שבהודעתה האחרונה כתבה ש”אין סיכויים מבוססים להרשעה”. לדבריו, “זה עושה רושם כאילו קרה משהו ואי אפשר להוכיח, זו זריית חול, כדאי היה שיאמצו מילים כמו ‘טעינו’ ו’סליחה’. נעשה לי עוול נוראי. אני נקי מכל רבב”.

היום היה אמור להתחיל הדיון בבית המשפט בעניינו. “עברו עלי ימים קשים מאד, הייתי עצור 34 ימים ובהמשך במעצר בית”, סיפר הריסון לישראל היום. “לשמחתי קיבלתי חיזוקים מאשתי שעמדה לצידי, מידידים רבים וכל מי שמכיר אותי. כולם חיזקו ואמרו שהם לא מאמינים לסיפור הזה בכלל”.

הריסון היה עורך חופות, מדריך משלחות נוער לפולין, והיה לפני משרה חדשה בניהול בחינוך. הכל נעצר. “הכל ירד מסדר היום עד שאתחיל לאסוף את השברים. זו גם סיטואציה כלכלית קשה שבה אין הכנסות ויש הוצאות. לשמחתי ידידים ובני משפחה עזרו לנו כדי שנוכל לעמוד במציאות המורכבת הזאת”, הוא אומר.

האם הוא כועס?

“כעס זו לא המילה הנכונה, עברתי את הימים עם אמונה גדולה ותפילה שזכאותי תצא חד-משמעית. יש לי כאב על המציאות שקיימת, שאנשים יכולים למצוא את עצמם בקלות רבה בהליך פלילי קשה ביותר, כשהם חפים מפשע”.