איך 5 שופטים עשו משלטון החוק בדיחה

ההתערבות הבוטה של בג”ץ בעניינים השנויים במחלוקת פוליטית, וביטול חוזר ונשנה של החלטות הכנסת – מעוררים ביקורת גוברת והולכת על בית המשפט העליון, ומעודדים יוזמות להגבלת סמכויותיו.

על כך קמה צעקה שכביכול יש כאן ניסיון לפגוע בשלטון החוק.

ההחלטה האחרונה של בג”ץ בנושא השבת מוכיחה עד כמה הביקורת נגדו צודקת. זו לא הייתה החלטה שנתקבלה פה אחד. הייתה דעת רוב ודעת מיעוט.

שבעה שופטים ישבו בדיון, חמישה שאינם שומרי שבת ושניים שומרי שבת. אילו ההחלטה הייתה מקצועית, הייתה התפלגות הדעות צריכה להיות מנותקת מאורח החיים האישי של השופטים.

אך ראו זה פלא – חמשת השופטים שאינם שומרי שבת פסקו נגד השבת, ואילו שני שומרי השבת החזיקו בדעת המיעוט בעד השבת.

מה זה מוכיח? שאין כאן החלטות משפטיות מקצועיות, אלא פרשנות לחוק הנובעת מהשקפת עולם.

ואם כן, כל הדיבורים על ‘שלטון החוק’ הם בדיחה, כי לא מדובר ב’חוק’, אלא בתפיסת עולמם של שופטים מסוימים, שכיום הם בעמדת רוב מוחלט בבית המשפט העליון.

מאבק למען הציבור כולו

בשלטון דמוקרטי, הזירה שבה נאבקים על השקפות עולם היא הפרלמנט ולא בית המשפט. בפרלמנט יש ייצוג לכל חלקי העם ולערכים שהם חפצים בהם. זו בעצם הסיבה ללכת להצביע, כדי שקולך יישמע והדברים החשובים לך יקודמו.

נשמת השיטה הדמוקרטית היא היכולת שניתנת למיעוט להוביל מהלכים. לכן אזרחים מצביעים גם למפלגות קטנות, כי הם יודעים שבמשחק הדמוקרטי של תן וקח פוליטי יוכלו לקדם את התפיסות היקרות ללבם. אבל אם בג”ץ מתערב בבוטות בהחלטות הכנסת, הוא בעצם מסרס את כוחם של נבחרי הציבור ואינו מאפשר לעם להשפיע על-פי רצונו.

אכן, הציבור הדתי הוא מיעוט במדינה, והוא יודע שאין בכוחו להשליט את תפיסתו על כל חיי המדינה, אבל הוא נאבק על ערכי יסוד מסוימים. באותה מידה גם ה’ירוקים’ יודעים שהם מיעוט, ובכל-זאת הם מנסים להיבחר לכנסת כדי לקדם את ערכי איכות הסביבה, על אף עמדת הרוב. כך מתנהלים החיים במשטר דמוקרטי.

ה’ירוקים’ מאמינים בכל לבם שהם נאבקים למען הציבור כולו, שאינו ער לחורבן שעלול להתרחש מהרס הטבע והסביבה.

באותה מידה הציבור הדתי מאמין שהוא נאבק למען הזהות היהודית של המדינה כולה, ולטובת כל אזרחיה, שלא תמיד מבינים את משמעות הרס השבת על חייהם שלהם.

למה לא משרדי ממשלה

הלוא זו תגובת שרשרת. פתיחת עסקים בשבת מפעילה לחץ על בעלי עסקים אחרים לפתוח גם הם את עסקיהם. זה גורר לחץ להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. ולמה שסניפי הדואר ומשרדי הממשלה לא יהיו פתוחים בשבת, באותה טענה – זה יום חופשי שבו לאנשים יש פנאי לעשיית הסידורים האישיים.

אלא שבקצב הזה השבת כבר לא תהיה יום חופשי אלא יום עבודה רגיל…

בכל מקרה, הכנסת היא המקום לניהול הדיון הזה, והיא הזירה המאפשרת לתומכי השבת לקדם את אמונתם ותפיסתם. אסור לבג”ץ ליטול מהם את הזכות הזאת.