התעללות: מדוע מנהלת בבי”ס חרדי הוציאה תיק אישי של ילדה לרחוב?

הוועדה לזכויות הילד קיימה היום (שלישי) דיון בנושא ‘הפיקוח והבקרה על מוסדות החינוך במגזר החרדי’.

יו”ר הוועדה, ח”כ יפעת שאשא ביטון: “בתחושה האישית שלי, המוסדות החרדים מתנהלים כמדינה בפני עצמה, כאיזו שהיא אוטונומיה שהפיקוח של משרד החינוך מתקשה באמת להיכנס פנימה לפקח על הנעשה.

“היו פניות שהגיעו לשולחני על אלימות והיה לנו קשה להיכנס ולטפל בהן. בתי הספר קובעים מי יכנס בשעריהן ומי לא, אין שום אוטונומיה למשרד החינוך, הכל מתנהל בתוך הבית. גם בהיבט הפיזי ילדים לומדים בתת תנאים, כמו גם המקרה שהתפרסם על קריית שמואל. המטרה היא שמשרד החינוך יכנס למוסדות האלה ויעשה סדר. אנחנו מבקשים גם מהמסגרות לשתף פעולה, כולנו כאן לטובת הילדים ששם”.

ח”כ אורי מקלב: “אני מניח ובטוח שאת באה ממקום טוב ואת נזעקת לאור דברים שהניחו לפניך. אך אני לא חושב שאלה העובדות, אמרת דברים שיפוטים. לומר שבמוסדות החינוך אין פיקוח, שלא שומרים על שלום הילד, על הזכויות שלו. הלכת מאוד רחוק בעניין. לומר שיש אלימות ולא מקבלים את הטיפול הנכון, אלה ממש לא העובדות.

“הלכת על כותרות, אם הייתם מציגים עובדות מילא. אני חושב שלהפך, ההורים לא טיפשים, עולה להם הרבה יותר יקר החינוך הזה, חלק מהמוסדות סובלים מניכור ומתנאים פיזיים הרבה יותר קשים, עם כל זה הם ההורים רוצים לשלוח כי הם יודעים שהסביבה החינוכית והחברתית הרבה יותר טובה ממוסדות אחרים”.

ח”כ משה גפני: “אני מסכים עם העיקרון שקשה לטפל בילדים חרדים, אבל מהיבט אחר – קריית שמואל זו אחת הדוגמאות, 17 שנה שילדים מגיעים שם לבי”ס ונפצעים כמעט כל יום והמערכת עומדת. החינוך העצמאי שם תחת ביקורת מלאה של משרד החינוך”.

ח”כ שאשא ביטון: “לא נאמר שבבתי הספר האלה פוגעים בילדים, אני אומרת שבמקומות בהם יש פגיעה, מאוד קשה להיכנס פנימה ולטפל. בכלל בחברה ובמערכת החינוך קשה לטפל ובחברה החרדית קשה שבעתיים. הגיעו אלי גם מקרים של פניה של הורים לרשום את הילדים שלהם כאשר בית הספר מחליט שהם לא יהיו בשעריו כי הטלפון של ההורים הוא לא כשר, או שההורה גרוש וזה לא מתאים.

“ההתייחסות מצד בית הספר שפניתי אליו היא שיש להם את הזכות להתנהל כפי שהם רוצים. לא אמרתי שזו נחלת הכלל, אבל במקרים האלה קשה לנו לטפל”.

איציק זהבי, מנהל המחוז החרדי, משרד החינוך: “כל מקרה שמובא לפתח משרד החינוך נבדק ונבחן, אנחנו מנסים לתת את התשובות והמענים הטובים ביותר. ישנם פערים ואתגרים שמלווים אותנו עשרות שנים, בנושא בינוי, יחס מתאים והולם, בתקציבים מותאמים ויש גם הרבה אתגרים עם הציבור, על מנהיגיו והמנהיגים הרוחניים”.

“במקרה של קריית שמואל יש ויכוח פנימי בתוך העיר בין שתי קהילות. ראש העיר והצוות היו אמורים להציע פתרונות, ניסינו גם אנחנו להציע פתרונות, בשורה התחתונה הפתרונות לא הגיעו לקצה. בחלק מהרשויות מתן מענה לאוכלוסייה החרדית נמצא בשוליי סדר העדיפויות”.

אב לתלמיד בבי”ס בקריית שמואל: “ביום שהעברתי את הסרטון שהתפרסם הייתי בבית הספר, הרמתי את הילדות שלי על הידיים כי אחרת הן היו נדחקות לקיר מרוב דוחק. אי אפשר יותר, לא משנה חרדים או חילונים, אלה ילדים שהולכים כל יום להישרדות בבית הספר. יש פתרונות, רק צריך ליישם”.

גיא אטיאס, נציג בי”ס: “לפני שנה וחצי התחלנו במאבק, סגרנו את בית הספר לתקופה ואז הבטיח לנו נציג משרד החינוך שיושב כאן שיהיו פתרונות ושרק נחזיר את הילדים ללימודים, עד היום אני מחכה לטלפון”.

חלקו השני של הדיון עסק בסוגיה של קבלת ילדים לבתי הספר והקושי לטפל במקרי אלימות במוסדות המגזר.

עו”ד אביבית ברקאי – אהרונוף, ארגון בזכות: “הגיע אלינו מקרה של מוסד מהמוכר הלא רשמי שלא הסכים לקבל ילדה בגלל שהיא עם תסמונת דאון, הגיעו גם מקרים שהמוסדות מקבלים את התקציב עבור תשלום למטפלים לילדים הזקוקים לכך אך הם מחליטים שהם לא רוצים לשלם את מלוא התקציב למטפל וכך הילד לא מקבל את הטיפול הנדרש לו”.

איציק זהבי: “לא מקובל שמוסד לא יקבל ילד או ילדה עם תסמונת דאון, אנחנו מטפלים בכך בצורה חריפה ומסודרת כדי שהמקרים יפתרו. אנחנו מוודאים שלא תהייה התעמרות כלפי הילדים האלה”.

הורה לבנות בבית ספר בישוב חרדי סיפר על התעללות שחוותה בתו: “כשבתי הייתה בכיתה ג’ הודיעה מנהלת בי”ס שהיא חובבת אבחונים ונתנה לנו רשימה של מאבחנות מעיר חרדית אחרת וביקשה שנפנה אליהן כדי לעשות לביתי אבחון רגשי. העלות הייתה גבוהה ומצאנו מאבחנת ביישובינו, שביקשה מחיר זול יותר.

“עשינו אבחון אצלה, תוך זמן קצר זומנתי למנהלת בי”ס והיא אמרה לי בנוכחות נציגי החסידות כי אם לא פניתי לאותן מאבחנות, אני מתבקש להוציא את הילדה באמצע כיתה ג’, ולא לרשום את בתי הקטנה לכיתה א’. ניהלנו מאבק, משהבינה המנהלת בסיוע חברת הכנסת שלא ניתן לזרוק את הילדה, החלה התעללות – הוציאו את התיק האישי של הילדה לרחוב וכל אחד יכל לקרוא בו, הופעל עלינו לחץ מוועד ההורים שאמרו להם שאם הבת תישאר בכיתה לא תיפתח כיתה ד’.

“היא עברה התעללות גם מהילדים, כך רוב הזמן היא בוכה בבית. היא לא הורשתה לצאת לאף פעילות מחוץ לבי”ס. התשובה של המפקחת של משרד החינוך לאורך כל הדרך הייתה כי סטטוס בי”ס מונע מהם להתערב”.

ח”כ שאשא ביטון: “אני מלווה את המקרה הזה ופשוט אין למערכת שיניים מול המוסדות, ליוויתי גם מקרה של ילד שהוכה באכזריות, הוחרם, והכל כשהמחנך שלו מוביל את המעשים. רק לאחר פניות רבות החליט רב הקהילה להוציא את המורה ואחר כך הוצא גם המנהל. רק כשמשרד החינוך יפסיק תקצוב במקרים של הפרות במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה נוכל להחזיר את השליטה”.

ח”כ יעקב אשר: “במקרים פרטניים בהם יש התנהלות לא ראויה ונכונה, צריך לטפל בזה ומי שצריך יעשה זאת. כל דבר צריך להיות מטופל אך לשמוע את שני הצדדים, לא תמיד הכל נכון. איך אתם יכולים להגיד שמשרד החינוך רק יכול לתת לנו ביקורת ולא לטפל בבעיות בבית הספר בקריית שמואל? כשיהיה לו כוח לטפל בזה יהיה לו כוח לטפל גם במקרים של קבלת תלמידים”.

יו”ר הוועדה סיכמה את הדיון: “אני מבקשת ממשרד החינוך תוך חודש סטטוס לגבי פתרון לבית הספר בגבעת שמאול. אני מבקשת שיטופל גם הנושא של תקצוב ייעודי בו מוסד מקבל תקציב לטיפול ממוקד בילד, צריך שהכסף יגיע ליעדו. משרד החינוך ינגיש מידע לגבי כותבת למקרים בהן נעשית פגיעה בזכויות תלמידים, זה יתרום למצב. אני מבקשת מהמשרד גם נתונים על כל אותן מוסדות שתקציבן הופסק ובגין מה”.