אלוף ישראל בטניס, דודי סלע, ביקש לא לשחק ביום כיפור. לכן המשחק החשוב שלו בטורניר הטניס בסין הוקדם ליום שישי.
אבל אז, כשהוא במצב טוב מול היריב האוקראיני ברבע הגמר, סלע שם לב שהמשחק מתארך והשמש שוקעת – וביקש לפרוש בכבוד, כי יום כיפור מתחיל.
הוא הפסיד במשחק כמובן, והפסיד גם עשרות אלפי דולרים שהיה עשוי להרוויח, אבל הוא ניצח בגדול בזירה אחרת לגמרי.
פעם רדפו את היהדות. בשואה, בגירוש ספרד ולמעשה כמעט בכל מקום – אסרו עלינו לבטא את זהותנו. הכול נעשה בסתר, במסירות נפש, מחשש להיתפס על ידי אנשי אינקוויזיציה או סוכני ק.ג.ב.
הזמנים השתנו, ברוך השם, אבל האתגר עדיין מורכב. היום הכול מותר ופתוח.
נתן שרנסקי אמר לי פעם בריאיון שבכלא הסובייטי היה לו "קל" יותר לשמור על הזהות מאשר בחוץ, ב-2017, כשהטוב והרע לא ניצבים זה מול זה, ונראה ששום דבר לא באמת מחייב.
כך שהיום הגבורה הרוחנית היא אחרת לגמרי. היא נובעת מתוכנו בלבד, בוויתורים האישיים שלנו.
אין צורך להתחבא, אף אחד לא רודף אותך, אף אחד לא מכריח אותך לומר באמצע משחק מוצלח בסין: "אני פורש, כי יום כיפור מגיע".
העוצמה היהודית לא מתבטאת היום מול איזה קלגס או פריץ, היא נעשית נטו מתוך בחירה חופשית.
ודודי סלע בחר.
• מתוך דף הפייסבוק של סיון רהב מאיר
