תלמידת בית ספר חב”ד נפלה מבמת הצגת פורים ותפוצה ב-242,750 ש”ח

תלמידה בבית הספר ‘בית חיה מושקא’ לבנות של חב”ד בקרית שמואל שבחיפה, כיום בת 23, תבעה את הנהלת בית הספר ואת החברה שביטחה את המוסד בביטוח אחריות – לאחר שנפלה מבימת הצגה שהוקמה במוסד החינוכי.

על פי החלטת בית המשפט, התובעת – שבמועד התאונה בשנת 2009, הייתה בת 15 ולמדה בכתה ט’, תפוצה ב-242,750 שקלים והנתבעים ישלמו גם 56,804 שקלים שכר טרחת עו”ד.

לטענת התובעת, היא השתתפה בהצגת פורים, כאשר הבמה עליה הופיעה יחד עם תלמידות נוספות, הייתה במה מאולתרת שהוקמה ממספר שולחנות כתה שהוצמדו אחד לשני – שכוסו ביריעת ‘אל-בד’. לדבריה, התאונה התרחשה כאשר תלמידה נוספת בשם חני, עמדה לפני התובעת וקפצה מן השולחן שלה. היות ועמדה עם רגליים בין שני שולחנות, הרי שקפיצתה של חני גרמה לתזוזה של השולחנות ואחד מהם נפל. הרגל של התובעת, שהייתה על השולחן, עפה באוויר, נפלה ונפגעה.

למרות שהתובעת “חטאה ראייתית בהימנעות מהבאת עדויות זמינות של מי מחברותיה שהיו עדות לתאונה, אולם, בסופו של יום הגישה היא תצהיר מפורט שלה עצמה והותירה רושם אמין”, קבע בפסק הדין השופט יואב פרידמן מבית משפם השלום בחיפה.

“כך למשל לא הפריזה בתיאור המגבלות הגופניות, וכאשר נחקרה למשל על תאונה אחרת שגרמה לפגיעה בקרסול – שלא נובעת מן התאונה שנדונה בתיק –  הודתה שהקרסול מכאיב לה עד היום. זאת למרות שעל פני הדברים, הודאה זו אינה משרתת אותה בתיק זה. מדובר בדוגמה שממחישה האמינות שהותירה העדות”.

לצד זאת, הנתבעים לא הגישו ולו תצהיר אחד, ונמנעו מלהביא ולו עד אחד מטעמם ביחס לנסיבות התאונה, כדי לסתור את גרסת התלמידה.

השופט מתייחס בפסק הדין לבמה המאולתרת וכותב: “שיטה זו של אלתור במה על ידי הצמדת שולחנות ופרישת יריעה עליהם, כאשר התלמידות אמורות להציג על השולחנות – אינה בטיחותית. גם בלעדי אותו אירוע קפיצה של תלמידה (סיכון שניתן לצפייה בסוגו), מדובר בשיטה לא בטיחותית. גם אם כמובן לא ניתן לחזות איזו תלמידה תקפוץ ומתי, כן ניתן לחזות שקפיצה מעין זו תערער או עשויה לערער יציבות שולחן, ושהיא עשויה להתרחש בין אם הוצב כיסא לשם עלייה וירידה ובין אם לאו.

“ממילא, גם באין קפיצה של תלמידה, רוחב שולחנות אינו מהווה תחליף לבמה, וניתן ליפול משולחן כזה מבלי משים, פשוט בתנועה לא טובה. גם יציבות השולחנות הצמודים מוטלת בספק, ובוודאי שאין הם תחליף לבמה, ולא ניתן להשוות מבחינת היציבות. קיים סיכון אינהרנטי מוגבר וניתן לצפייה, של נפילה כתולדת “שיטה” זו שננקטה בביה”ס מהלך השנים. חבל שהשיטה לא הפסיקה – כעולה מן הדיסק שצירפה התובעת – גם לאחר התאונה, מבחינת הפקת לקחים”.

לאחר ניתוח מצבה בעקבות הפגיעה, מסכם השופט: “הרושם הנו שהנכות האורתופדית ממנה היא סובלת אינה מגבילה בפועל תעסוקתה כגננת, אך יש מקום לפיצוי בסכום גלובאלי בגין פחיתת כושר ההשתכרות”.

בסופו של דיון קבע השופט: “סך הנזקים מסתכמים בסכום של 242,750 שקלים. אין מקום כאמור להטיל אשם תורם. יש להוסיף שכ”ט עו”ד בסכום כולל של 56,804 שקלים”.