הראב”ד: “מי שאוכל מה’בראקל’ אינו יכול להיות משגיח כשרות”

סערת עוף ה’בראקל’: במכתב מיוחד, המתפרס על פני שלושה עמודים, שהתפרסם הערב (חמישי) מתייחס ראב”ד ‘העדה החרדית’ הגר״מ שטרנבוך לעיקרי הנימוקים ההלכתיים והמציאותיים לאסור את העוף, המצוי בחודשים האחרונים במוקד מחלוקת עזה חוצת יבשות..

במכתבו קובע הראב”ד כי העופות הפטם הנאכלים כיום כשרים לחלוטין ולעומת זאת עוף ה’בראקל’ אסור באכילה.

המכתב המיוחד מתפרסם לאחר שבצהרים התקיים – כפי שדווח בחרדים 10 – מפגש מיוחד בו השתתפו רבה של בני ברק, הגרמי”ל לנדא, העומד בראש מערכת השחיטה של כשרות ‘לנדא’, וראב”ד ‘העדה’, במהלכו דנו על העוף המיובא מאירופה. הפגישה בין שני הרבנים התקיימה בבית הגר”מ שטרנבוך.

את מכתבו פותח הגר”מ שטרנבוך בדיון על עופות הפטם הנאכלים בכל תפוצות ישראל למעלה מחמישים שנה – מאחר ולאחרונה החלו להישמע טענות מצד גורמים הקשורים לייבוא עוף ה’בראקל’, כי הם אסורים לאכילה מבשל חשש להכלאות המתבצעות עם עופות טמאים.

הראב”ד דוחה את דבריהם בנחרצות, וכותב: “ראשית דבר, כיון שנהגו כל בית ישראל – ובכללם גם גדולי וצדיקי עולם – לאכול את העופות המקובלים אצלנו, זה לכשעצמו כבר מספיק בכדי להכשיר את העופות, וחס ושלום מלפקפק על כל עם ישראל ועל גדולים וצדיקים במשך הרבה שנים ולומר שכולם נכשלו באכילת עוף טמא, ודבר זה עדיף גם ממסורת, ועל כן אין לנו להיכנס במשא ומתן האם העופות כשרים או לא, אלא אם באנו לדון אין לנו אלא לדון מדוע הם כשרים, אך המציאות בוודאי ברורה שכלל ישראל כולו בכל מקומות מושבותיהם בראשות גדולי וצדיקי עולם לא נכשלו באכילת עופות טמאים”.

לאחר דיון על עופות הפטם במהלכו הוא דוחה את טענות המרערים על כשרות עופות הפטם, עובר הראב”ד לדון על עוף ה’בראקל’ המיובא מבלגיה, וקובע כי אין כל תוקף לעדויות של אנשים הטוענים ששחטו עוף דומה לו בישראל: “ביררתי אצל אחד מהשוחטים שהעידו ששחט עוף זה, ואמר לי שלא זה היה העוף שהיה מצוי בכל המדינה, אלא כאשר [בקשו] ממנו לשוחטו היה שוחט, ושאלתי האם בדק וחקר עליו אם הוא כשר או ששחט מכל מה שהביאו לפניו בלא דרישה וחקירה, והשיב ששחט בלא שום בדיקה וחקירה, ופשוט שאין זה בגדר מסורת, דמסורת היינו דווקא כשבמדינה שלמה אוכלים אותו בקבלה מאבותיהם, ולא כשיש איזה שוחטים שהזדמן לידם לשחוט עוף כזה”.

הגר”מ ממשיך: “לאחר מכן ביררנו אצל שוחטים אחרים, והוברר שגם מה ששחטו לפעמים, לא היה אלא עוף אחר הדומה לו במראהו החיצוני, והוא הנקרא ‘בלאדי’, וה’בראקל’ במראהו מטעה לחשוב שהוא העוף הבלאדי כיון שהם באמת דומים במראיתם הכללי, אבל באמת ישנם שינויים רבים ביניהם, כפי שנתברר לי מכמה מומחים שינויים רבים בין הבלאדי לבראקל, ולא אוכל להיכנס לכל הפרטים כי רבים הם, אך זה וודאי שהבראקל שונה מהבלאדי”.

בעקבות כל בירור הדברים מכריע הגר”מ שטרנבוך בצורה נחרצת: “לכן הדבר פשוט וברור שאסור לאכול עוף ה’בראקל’, וגם בדק הגרמי”ל לנדא המציאות ומצא שאין שום היתר והכריז עליו לאיסור, ודין העוף כמפורש בדברי חיים (יו”ד ח”ב סי’ מ”ה) שבלא מסורת ברורה דינו כעוף טמא, ואפילו כל גדולי ישראל יתירו הוא באיסורו עומד”.

הראב”ד מוסיף וקובע: “וראוי לתקן שכל שוחט שישחט עוף כזה, הוא נפסל בכך לשחיטה אצלינו, וכל מי שאוכל מעוף זה, אינו יכול להיות משגיח כשרות אצלינו, וראוי לכל אחד לדעת שאם חלילה יתפשט הדבר, יהא עליו לבדוק בשעה שמזמינים אותו לאכול אצל אחרים, [-ובמיוחד בבני ברק] שאין מאכילים אותו מעוף זה”.

את דבריו חותם הגר”מ שטרנבוך בפניה לרבנים ודיינים מהארץ ומחו”ל: “לפני כשבוע שחטו באשדוד כשבעת אלפים עופות מעוף ה’בראקל’, וזה כמה שנים שהם כבר מוכרים את ביצי הבראקל לאכילה ביוקר – וטוענים שזה מהודר, ולכן אני קורא לרבנים ואדמו”רים בארץ ובגולה, להכריז שהעופות והביצים שלנו כשרים ומהודרים, ובית ישראל אינם נכשלים ח”ו בטריפות, ומכח התורה”ק אוסרים לאכול ולהאכיל את העוף החדש, ובזכות זה הקב”ה יגן עלינו ונזכה בקרוב לקבל פני משיח צדקינו”.