“פלוט לא מדבר הרבה, אבל מזרים כל הזמן” • עיר על מפת חרדים 10 I נצרת עלית

אל נצרת עילית הזדמנתי לפני מספר שבועות, במסגרת ביקור של ‘מועצת העיתונות’ בה אני חברה.

נפגשנו עם ראש העיר רונן פלוט, שהציג בפנינו את תוכניותיו, ובהחלט התרשמנו. בין לבין, הוא הניח על עיניו רטייה שחורה, רק כדי להזדהות עם ציבור העיוורים בעירו. “יש לכם שתי דקות”, אמר לכולנו, “אז תאכלו, תעשו מה שאתם רוצים ותחשבו איך בן אדם שאינו רואה עושה את כל זה, זה לא פשוט”.

בלי רטייה, הציג לנו תוכניות מגוונות, עבר שקף אחרי שקף, ונראה כולו חדור בלהט עשייה. כאילו נשבע לעצמו להפוך את נצרת עילית למשהו שונה ממה שהייתה בעבר.

תשומת הלב שלו לפרטים כללה אפילו הזמנת מזון כשר, למרות שמלבדי, לא היו בין הנוכחים מי שהקפידו במיוחד על מהדרין ודומיו.

זמן מה אחר כך הגעתי לנצרת שוב, הפעם עם תא הכתבים בכנסת. “הכל מהדרין”, אמר מיד בהיכנסי.

משנתו סדורה. תוכניות יש לו בשפע, והוא מנצל את קשריו הטובים, אלו שהביא איתו מתפקידו הקודם כמנכ”ל משכן הכנסת, לטובת העיר ואל התפקיד אליו נכנס לפני כשנה.

את הר יונה ג’, השכונה החרדית החדשה המוקמת בעיר, הוא קיבל כנדוניה מוכנה מראש, עם היכנסו לתפקיד, וכיוזמה של קודמו, שמעון גבסו. לשבחו ייאמר, שהרים את הכפפה בזהירות הראויה ובהחלט מכבד את התושבים החרדים, שהופכים בימים אלו לחלק בלתי נפרד מנופה של נצרת עילית, למרות גודלם הקטן יחסית.

“לפני כשבועיים ביקרתי אצל הרב שטיינמן”, סיפר במהלך הסיור בגאווה בלתי מוסתרת. ביקור בהחלט נדיר לראש עיר מצפון הארץ.

“שכונת הר יונה ג’ מונה כיום כמאה משפחות, אבל בנובמבר עומדים להגיע עוד 200 משפחות מחסידות בעלזא ואחר כך 150 משפחות מברסלב. כעת אני בונה שם בית כנסת, כלומר בתי כנסת, מקוואות, בתי ספר, מעונות יום – הכול מתחיל בבנייה.

“נכון יותר ברגע שאתה בונה מבנים – להכין תשתיות. אבל לצערי זרקו לשם אנשים בלי שום תשתית. לא הכשירו את המקום. ולא המשיכו להגיע מסיבה פשוטה: בן אדם רצה להתפלל, לא היה לו איפה. כעת אנחנו בתנופת בנייה במקום, בתי כנסת, מקוואות והכול”, הוא מבטיח.

אם בין לבין, בין תכנון רכבת שתחבר את לב המפרץ וקרית אתא לעירו, לבין פיתוח כבישי גישה רחבים נוספים, הוא גם דואג לשכונה קטנה בעירו, נראה לי ששווה להעניק לו צ’אנס.

•

מה באמת קורה לציבור החרדי בנצרת עילית?

החרדים מתגוררים ברחבי העיר, לא רק בשכונה החדשה, הר יונה. רבה של העיר הוא חסיד חב”ד, הגאון רבי ישעיהו הרצל. יש ליטאים, חסידים, אשכנזים, ספרדים, חב”דניקים. הכל בכל מכל כל.

לפני מספר שבועות התרחש אירוע שהעיב על ההרמוניה השוררת בין הקהילות השונות. היה זה כאשר משפחה מחסידי חב”ד הגיעה עם משאית ההובלה כדי לפרוק את תכולתה בדירה ששכרה בשכונה החרדית. אלא שאל מול מסכי מחשב שהורדו, נתקל המוביל בצעקות ובהפגנה ספונטנית. המפגינים סברו שמדובר במסכי טלוויזיה, בעוד היו אלה מסכי מחשב לצורך עבודת אבי המשפחה. מי לא עורב בסיפור הזה, בניסיון להשיב את השלום למקום. אפילו ראש העיר, ששהה בחו”ל, התערב מיד בחזרתו ארצה.

“נפגשתי עם נציגי השכונה בהר יונה ג'”, הוא מספר.

הם לא השלימו כבר? – אני שואלת אותו.

“כן, הם הבינו שזו הייתה טעות, לא היה צריך לעשות את זה, מה עוד שחבל שזה קרה דווקא כשלא הייתי בארץ, אז הסגנים שלי טיפלו בעניין הזה. זה טופל ונגמר”, הוא אומר.

כשנחשפה הפרשה בחרדים 10, התקשרו אלי תושבים מהעיר. בפי כולם היו דברים זהים: זה ממש לא משקף, זה לא המצב פה בנצרת עילית, גם לא בהר יונה, זה היה מקרה חריג.

את מיכאל איפרגן פגשתי לראשונה כשביקרתי עם מועצת העיתונות בעיר. התבוננתי בשולחן הערוך בכל טוב ולא שיערתי לרגע שקיימת אופציה בשבילי לטעום דבר-מה. כשרות מהדרין בלב נצרת עילית? אבל אז ראיתי את מיכאל, חב”דניק (מיד מזהים), והבנתי שהוא אחראי איכשהו על העסק. ניגשתי, שאלתי, ועד מהרה התברר לי שכל הטעים הזה שמונח על השולחן מעשה ידיה להתפאר של רעייתו מיכל.

כששאלתי אותו איך קוראים רשמית לקייטרינג, הוא צוחק. ‘מיכל איפרגן’, נו, כולם מכירים פה, זה השם, הוא אומר.

אני מבקשת ממנו לבצע סקירה זריזה על הנתונים ה’חרדיים’ בעיר, והוא יורה את המספרים בלי להסס. “בעיר עצמה יש קרוב ל-200 משפחות של חסידי חב”ד, יש כ-5 גרעינים תורניים שזה עוד כ-200 משפחות, ועוד קהילה קטנה שקרויה ‘והשיב’, שיש בה משפחות ספרדיות ואשכנזיות, כ-20 במספר. לכל אלו תוסיפי עוד משפחות מסורתיות, יהודים מבוגרים מ’פעם'”.

• בעירייה יש נציג ש”ס? דגל? אגו”י?

הוא שוב צוחק. “בקושי הצלחנו להביא מנדט. שבוע וחצי לפני הבחירות החלטנו לאלתר רשימה, הבאנו מועמדים במהירות הבזק, והצלחנו להכניס נציג – חב”דניק בשם איציק פינטו. זו מפלגה שמייצגת את המעט חרדים שיש בנצרות עילית, את הדתיים, הדתיים הלאומיים ואת חב”ד”.

• עם מנדט אחד, מה מצליחים להשיג מראש העיר?

“יותר טוב מכולם אנחנו מקבלים”.

• כמו שנתן לכם ראש העיר הקודם, שמעון גבסו?

“פי עשר! פלוט לא מדבר הרבה, אבל מזרים כל הזמן. תראי את הר יונה, כל יום את רואה שם טרקטורים, מנופים, כמויות של דברים הוא מביא. שלוש שנים לא הצליחו להגיע להסדר על גנים, מאז שפלוט נבחר כבר יש מבנים לגני ילדים. לא מעניין אותו מי לוקח את הקרדיט, הוא רואה מול העיניים את הבחירות הבאות”.

• לדעתך, הוא לוקח בגדול בחירות הבאות?

“אני אפילו לא בטוח שיתקיימו בחירות לראשות העיר. לא בטוח שלא תהיה הסכמה מקיר לקיר, למרות שמוקדם לדעת”.

• מה באשר להר יונה?

“כרגע יש שם 6 בניינים, יש עוד 6 שהם כמעט מוכנים ויתאכלסו במהלך החודשים הבאים. כלומר, יש שם כ-120 משפחות, תגענה עוד כ-120 משפחות, שזה אומר שבבחירות הבאות יש לנו 3 מנדטים בעירייה”.

• זה לא אמור להפחיד את ראש העיר?

“מה פתאום, אנחנו תוספת כוח בשבילו. הנציג שלנו הוא היחיד שנמצא באופוזיציה, מכהן כיו”ר ועדת ביקורת, וזה נעשה בהסכמה עם ראש העיר. שיתוף הפעולה הפורה ביותר שורר בין פלוט לבין איש האופוזיציה פינטו”.

• בקיצור, הרמוניה שוררת בין הפלגים השונים?

“משתדלים”.

• הכול טוב בין החב”דניקים לליטאים?

“תשאלי על הליטאים בינם לבין עצמם, יש פה כ-10 משפחות ‘עצניקיות’, בוגרי ‘חדרה’ וכאלו, ועוד כ-20 משפחות ‘דגל’. פתחו לצד בית הכנסת שהיה קיים, בראשות רב השכונה הרב מאיר יהודה פישר, עוד בית כנסת ‘חניכי הישיבות’ שהבנתי שגם שם עומד להגיע רב’…”

• ויש את חסידות ברסלב.

“בערך 15 משפחות של ברסלב, אבל אמורים להגיע עוד כ-120. לברסלב יהיו שם 5 בניינים, 2 מתוכם בבנייה, ועוד 3 בתוכנית”.

•

בתחילת חודש אלול נערך כנס יסוד לקהילת ברסלב בשכונה. “איני מפחד כמו ראשי ערים אחרות, הבאתי כבר 250 מיליון ש״ח לטובת התפתחות המקום”, נאם פלוט. ״אני מאמין שמגיע לציבור החרדי מקום איכותי בסטנדרט גבוה, ומבטיח אני לעשות ככל שיידרש לרווחת הציבור החרדי הנוהר למקום, ולא אתן לאנשים להגיע אלא על דעת זאת שיש הכנת תשתיות ראויה מבני ציבור בתי כנסת ומקוואות טרם הגעת התושבים”.

מי שהצניח עליו את ה’נדוניה’ הזו היה, כאמור, ראש העיר הקודם, שמעון גבסו, ש’ירק דם’ בשביל שהר יונה תקום, אבל לא זכה לגזור בפועל את הסרטים. לשבחו של פלוט, שמכיר היטב חרדים עוד מתפקידו בכנסת ומהחיכוך עם הפוליטיקאים החרדים, ייאמר שהרים את הכפפה ומטפל בה כמו שצריך.

אז אולי הוא לא באמת מאמין למילים של עצמו – “אני מאמין שזכיתי מן השמים להיות ראש עיר שעירו מאכלסת בהיקפים גדולים את ההתפתחות החרדית בארץ” – כי מי יודע מה בליבו של אדם, אבל בכל מה שקשור לעשייה בפועל, הוא בסדר גמור.

הוא לא חושש מהחרדים כפי שחוששים מהם בערד, זה נכון. אבל זהו רק צידו האחד של המטבע.  אני לא באמת יודעת מה היה עושה אילו הגיעו לעירו קבוצה גדולה של חסידים, שהייתה מתנהלת כפי שחסידי גור מתנהלים בערד. החרדים של הצפון שקטים, משתלבים באוכלוסייה הקיימת, ולא נוטים לעורר מהומות. הלוואי על כל הארץ.

אז באופן מעשי פלוט בונה מקוואות, מקים בתי כנסת, מוסדות לימוד – גנים, תלמודי תורה, בתי ספר לבנות, ואפילו מסייע בכל הנוגע למקומות עבודה נפרדים לנשים. הוא בולדוזר עשייה, איש שיודע לנצל היטב את קשריו בליכוד, ויתכן שהוא גם צודק כשאומר: “מי שיתמהמה הרי שתוך כמה שנים המקום כבר יהיה צר מלהכיל את האלפים הרבים”.

לא תאמינו, אבל פלוט אפילו הסתבך בתביעה משפטית בעקבות תמיכתו בחרדים. אחד הקבלנים תבע אותו בתביעה אישית על כך שהעירייה מתעקשת על בנייה לחרדים בלבד בהר יונה, עם כל המשתמע מכך: כבישים סגורים בשבת, בניה נמוכה, מרפסות סוכה וכו’.

•

תוך שהם סועדים בכנס היסוד, נשאו בפניהם משפיעים מברסלב דברים חוצבי להבות על המעלה בהקמת מקום מגורים חדש, “המאפשר לכל אברך לרכוש דירה ביישוב הדעת ובפרט במקום שכזה שיש בו את כל המעלות ואפשר לעבוד את הקב״ה בשמחה כל הימים”.

נחמן בנשעיה, חסיד ברסלב המתגורר בברכפלד שבמודיעין עלית, ומכהן כיו״ר המזכירות הארצית של ברסלב, העלה זיכרונות מימי הבראשית של קהילת ברסלב בעיר בה הוא מתגורר – 18 שנים אחורה. “מהנחשונים תמיד נדרש מאמץ גדול יותר, אבל תראו היום איזה מרכז גדול הוקם אצלנו”, סיפר להם.

גם  על הנוף והאוויר המיוחד של נצרת עילית, כל מה שראיתי וחשבתי בעצמי בהיותי שם, דיברו באירוע. נחמיה חשין, עסקן ברסלבי מפורסם, אף הוא ממודיעין עילית, ומי שנמנה על יוזמי קרית ברסלב בהר יונה, נזכר בפסוק: “יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. אז הפסוק הזה הזכיר לו את הר יונה. למה? כי ‘יפה נוף’…כל מי שמגיע לפה מיד מתפעל מהנוף שיש כאן… מהאוויר… והרוחות הנושבות… זה ממש ‘משוש כל הארץ’…. ‘הר ציון’ למה? טוב, זה הרי נמצא פה על ההר, ואם נוריד את האות צ’…כמעט נקבל את המילה ‘יונה’…’ירכתי צפון’ מסתדרים קצת יותר בקלות – השכונה ממוקמת ממש בירכתיים של הצפון.

‘קרית מלך רב’? זו תהיה הקריה המפוארת של חסידי ברסלב…וכמו שאנו אומרים בהלל “אבן מאסו הבונים, היתה לראש פינה” לכאורה זה נראה אבן שמאסו הבונים, שאף אדם לא חפץ להביט לכיוון שלה בכלל, אבל מי שמתבונן מה יהיה בעתיד מבין שלבסוף זה יהיה ‘היתה לראש פינה’, כולם עוד יתלהבו ויפארו את אותה אבן.

״המעמד הזה היום יהיה עוד מעמד היסטורי. אני כבר רואה בעיני רוחי עכשיו את הילדים והאמהות והאברכים שיסתובבו כאן, תהיה כאן קהילה תוססת ומלאה בעז״ה, יהיה פה חבורע’ס לילדים לבחורים לאברכים, והזכות שמורה לראשונים שהם היו היסוד של ביסוס של כזה מקום קדוש ונפלא”.