עיר על מפת חרדים 10 I מעלות-תרשיחא • “אמרו, רוצים שכונה חרדית. אמרתי: טעיתם, שם הכביש לצפת…”

לשבת מול שלמה בוחבוט, ראש העיר מעלות-תרשיחא, זה כמו לשבת מול חתיכת היסטוריה.

בוחבוט נולד במרוקו ב-1942 ועלה בהיותו כבן 12, במסגרת עליית הנוער. בן 34 היה כשנבחר לתפקיד ראש העיר, ומאז הוא מכהן בתפקידו ברציפות, כמעט 42 שנים. עד ל-96′ כראש המועצה ועם הפיכתה של מעלות לעיר – כראש העיר. את השיא יכבוש כשיגיע לכהונה בת 43 שנים – כמספר השנים בהן כיהן אברהם קרניצי בראשות עיריית רמת גן.

בוחבוט הוא איש מפלגת העבודה, הגם שהיו חריגות: לכנסת ה-11 שובץ במקום החמישי במפלגת ‘יחד’, שזכתה ב-3 מנדטים; לקראת הכנסת ה-17 הצטרף ל’קדימה’, אך פרש ממנה לאחר כשנה. בשנת 1992 רץ ברשימת העבודה לכנסת, אך לאחר קדנציה אחת, ולאחר כניסתו לתוקף של חוק האוסר כהונה בכנסת לצד כהונת ראש עיר, פרש ושב לעבודה בעירייה במשרה מלאה.

אני מנסה לפענח האם הקישור המיידי שלו לגורם לו לקבל פחות תקציבים ממשרדי הממשלה, אבל מבינה עד מהרה משיחות עם גורמים בעירייה כי בוחבוט השכיל לחבור לליכוד דרך סגנו מהליכוד, ליאור לסרי, העושה עבורו את החיבורים הנכונים. את תפקיד הסגנות קיבל לסרי למרות שהליכוד קיבל רק מנדט אחד במועצה.

אבל זה לא רק לסרי. “כששלמה בוחבוט מרים טלפון, אין מי שלא יתייחס אליו בכבוד. כולם יודעים מהו הוותק שלו בתפקיד, יודעים שכיהן בעבר בראש מרכז השלטון המקומי ונענים לו”, מסביר גורם בכיר בעירייה.

במהלך השנים היה מעורב בכמה וכמה שערוריות: האחת מהן אירעה ב-19 בנובמבר 2007, עת רמז יוסי ביילין בנאומו במליאה כי בוחבוט ניסה לסחוט אותו בעת כהונתו כשר משפטים. “אז בא אליי ראש עיריית מעלות – עד היום הוא ראש עיריית מעלות – שלמה בוחבוט, עם חבורה של עורכי דין ואמר: ביילין, אם אתה סוגר את בית המשפט בנהריה, תשכח ממני בפריימריס. אמרתי: תשמע, שלמה בוחבוט – ועכשיו אני אומר את זה בדברי הכנסת, וזה קיים – אם יכול היה להיות לי היסוס, הרי ברגע זה, שאמרת מה שאמרת, אני חותם על הצו [לסגירת בית המשפט בנהריה]. הוא קיים את דברו”.

בשנת 2009, זמן קצר לאחר שנבחר ליו”ר מרכז השלטון המקומי, התפרסם תחקיר ב’שבעה ימים’ של ‘ידיעות אחרונות’, לפיו ניצל את מעמדו כראש העירי כדי להיטיב עם מקורבים.

בוחבוט עצמו לא ממש הבין על מה המהומה. “הכל נעשה כדת וכדין וללא דופי”, טען. “אנשים מחפשים את שלמה בוחבוט. מעלות זה מטר על מטר. מה רוצים, שהילדים שלי יעזבו את העיר? אני גאה בילדים שלי. אנחנו עיר קטנה, כל מי שמחכך, מיד אומרים שהוא מקורב לבוחבוט. גם אם הבן שלי היה פותח דוכן פלאפל בעיר היו אומרים שאני סידרתי לו רישיון. ברוך השם, אין עלי שום ריח פלילי ואני מאחל לכל ראש עיר שכיהן במשך 35 שנה שאלו יהיו הטענות נגדו”.

בשנת 1963, בדיווח ב’דבר’ צויין כי הישובים תרשיחא ומעלות “הם מן הנחשלים ביותר על מפת המדינה”. באותה עת ישבו בה כ-520 משפחות יהודיות בלבד, רובן מיוצאי צפון-אפריקה. ב-1965 הוקם במקום מרכז מסחרי ראשון. שנת 1974 נצרבה על דפי ההיסטוריה של המקום בדם, כאשר מחבלים השתלטו על בית ספר ורצחו 22 תלמידים, זוג מתושבי המקום ובנם הפעוט, וחייל צה”ל הי”ד.

חמש שנים לאחר מכן, בשנת 1979, חדרה חוליה של שלושה מחבלים דרך הגבול הלבנוני הסמוך מאד למעלות כשהם חודרים לבית הבראה ביישוב. חיילי צה”ל ששהו במקום הצליחו להרוג את המחבלים ומנעו אסון. רק בשנת 1995 זכתה מעלות-תרשיחא למעמד של עיר, לאחר שבשנות ה-90 הכפילה אוכלוסייתה את עצמה, בעיקר בעולים מחבר המדינות.

קרבתה של מעלות תרשיחא לגבול הפכה אותה ליישוב עימות, הסובל בכל מלחמה בצפון. בשנת 2006 הופגזה העיר בלמעלה מ-600 טילי קטיושה, אחת מהן הובילה למותם של שלושה נערים הי”ד.

•

במהלך השנים נעשו ניסיונות לפתוח מקומות תעסוקה בעיר, אך הניסיונות הללו כשלו ברובם – מה שהוביל להגירה שלילית. בין המפעלים שנפתחו במקום היו ‘גנור’ (גיבור מעלות), מ.ג.ט, טלרד, תע”ש ועוד.

וכמו תמיד, מה שמעניין אותי הוא מה קורה מבחינת התושבים הדתיים והחרדיים בעיר. מתברר, שהם ממש לא רבים. ש”ס מונה בעיר מנדט אחד בלבד, ולדברי ראש העיר זוכה נציגה שלמה סויסה ליחס של כבוד. שר הפנים אריה דרעי ביקר בעיר כמה פעמים מאז החל לכהן כתפקיד.

לא מזמן חתם בוחבוט על הסכם גג. “הסכם גג אומר שאני מקבל את כל התשתיות לשכונה. אני בונה היום את שכונת אורנים, עם 700 יחידות דיור, אני מבטיח לאנשים שתוך שנה וחצי-שנתיים יהיה להם בית ספר יסודי, גני ילדים, שני מעונות יום, אולם ספורט, מרכז מסחרי, גני משחקים”, הוא מסביר – ומוסיף, שלשם כך זקוק לעזרה ממשלתית כמובן.

לאחרונה ניהל מאבק מול שר הבריאות יעקב ליצמן. הרקע לעימות: 600 אלף תושבי הגליל המערבי הסובלים שאין עבורם מיון לרפואה דחופה בבית החולים בנהריה. “לא מעשי לנסוע עד חיפה”, מסבירים גורמים בעירייה.

בוחבוט סיפר בכנס מחאה שאורגן על משפחות שילדיהן נפטרו בשל מצבו הקשה של בית החולים, והבטיח כי יביאו את המאבק “לירושלים ולתל אביב”, וכי “ליצמן לא יכול להמשיך לכהן כשר הבריאות”.

כשעשיתי את דרכי חזור, מצאתי שארכה לי שעה ורבע – שעות די עמוסות של אחר הצהריים – הדרך לחיפה, מה שהסביר עד כמה צודקים התושבים.

בסביבתו מדברים די בלחש על הסכסוך שפרץ בין השניים, ויודעים לספר על פגישה ביניהם, לה ציפו חודשים ארוכים.

• אתה רוצה שיגיעו חרדים לגור במעלות-תרחישא? – אני שואלת את בוחבוט, שנשמע להוט להביא לעיר צעירים, וכואב את עזיבת בני הדור השני.

“חרדים כן, אבל לא קיצוניים”.

• מה זה קיצונים? תגדיר.

“קיצונים זה אלו שעושים הפגנות…”

• טוב, זה מיעוט, אתה מדבר על רחוב שנים של מפגינים…

“הייתה פה ישיבת מועצה, כשהגעתי ראיתי בפתח איזה עשרה חרדים. ‘כן, בבקשה, מה אתם רוצים?’ שאלתי. אמרו שרוצים להקים שכונה חרדית במעלות. אמרתי להם: חבר’ה, טעיתם, פתחתי להם את הדלת, הראיתי להם מהחלון את הכביש שעולה לכיוון צפת, אמרתי טעיתם, זה לא כאן, זה שם למעלה…”

• בחיפה החרדים נחמדים, בקרית אתא הם נחמדים.

“גם כאן יש לנו חבר’ה עשר. כל הש”סניקים, יש לנו קבוצה של כשישים חבר’ה שהגיעו מאלעד, משפחות נהדרות, כולם חזרו בתשובה…”

• אז כאלו כן היית רוצה…

“אנשים נהדרים! אבל הם עובדים! אני רוצה, אצלי, את יודעת, מה אמר לי מישהו פה? אמר לי שאני עושה צרות לחרדים. ולמה? הוא אומר, שהכוללים מצטמקים. כי אנחנו עושים השתלמויות שהחבר’ה הולכים לעבוד! אני אומר, אין בעיה, תלמדו בערב, יש לנו מפעל פה שיש לו כולל צמוד עם עשרים חבר’ה, והבעלים משלם להם כל חודש 4000 שקל”.

• בלילה הם לומדים?

“לא, כל היום”.

• אז אין לך בעיה שילמדו כל היום.

“מה אכפת לי, אבל שילכו לעבוד”.

• אם האשה תעבוד, זה גם בסדר לך?

“תגידי, איך חרדי יכול לחיות עם 1700-2000 שקל. איך?”

• אם אשתו עובדת…

“אז גם הוא עובד. היום אנשים עובדים…”

• לעשות לך סיורים בבתים של חרדים, תראה איך הם חיים?

הוא מחייך. “תשמעי, אני רוצה להגיד לך דבר אחד: חשוב שיבואו חרדים, ישתלבו בחיי הקהילה, אנחנו נותנים להם תרבות תורנית, לקחנו בחור שעובד אצלנו בתרבות תורנית, אצלי כל בתי הספר כולם, מאז ומתמיד, מקבלים אותו דבר. לא חיכיתי לאיך קראו לו? חוק הררי?”

• חוק נהרי…

“הקמנו בית ספר לחרדים, תלמוד תורה, חבר’ה פנטסטים. הם מקבלים ממני הכל. מידי פעם בפעם אני עושה ישיבות עם מנהלי בתי הספר מגיעים גם החרדים. לומדים מתמטיקה, לומדים אנגלית, אנחנו הולכים להקים להם בית ספר לבנות…”

• בית יעקב חינוך עצמאי? ש”ס?

“אני לא יודע. חרדי. לקחנו מתכנן שיתכנן בית ספר לבנות, ליד הבית ספר של הבנים, אנחנו נותנים להם הכול”.

את הביקור בעיר, יחד עם תא הכתבים בכנסת, סיימנו באגם מונפורט. לא תאמינו, אבל למעלות, הממוקמת יותר מ-20 ק”מ מהים יש אגם גדול, ולצידו פעילויות לקיץ. “בחופש יש פה מאות חרדים”, מספרת מנכ”לית המקום. בינתיים, הם משפצים, ואת התוכנית הסופית יכולנו לראות במצגת מרשימה שהוצגה בפנינו. המקום פתוח בשבת, חשוב לציין. הכול יפה ומרשים, אגב, אבל קחו בחשבון שהתחממות קלה בגבול הצפון או בגבול הצפון-מזרחי, וכל העסק התיירותי פה משתתק. זה מה שקרה לכל אזור העימות במלחמות לבנון השונות.

בינתיים, שקט, ובהחלט מעניין פה.