בתי הדין הרבניים: פסיקת הבג”ץ על מזונות ילדים – הפסקת חילול ה’

פסיקת בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים לשוויון בדמי המזונות של הורים גרושים, אינה סותרת את הדין הדתי והמשפט העברי – אלא מבוססת עליו.

למעשה הנחו שבעת שופטי העליון את בתי המשפט למשפחה לפרש את הדין הדתי ככזה שמחיל את חובת המזונות מעל גיל 6 על שני ההורים, בהתחשב בגובה הכנסתם. כך נהגו למעשה מאז ומתמיד בבתי הדין הרבניים.

ראש אבות בתי הדין בירושלים, הרב אליהו אברג’יל, יישם זאת הלכה למעשה בשורה ארוכה של פסקי דין בהם דחה תביעות של נשים מבוססות המשתכרות היטב – להגדלת מזונות, או כאשר קיבל תביעות של גברים חסרי יכולת להפחתת מזונות.

בתשובה לשאלות בנושא זה ולסוגיות שהונחו על שולחנו בבתי הדין, כתב הרב אליהו אברג’יל תשובה הלכתית מקיפה ובסיכומה הוא כותב: “א. חיוב מזונות קטן עד גיל 6 יש אומרים בדעת הרמב”ם שהוא מהתורה ויש אומרים שהוא מרבנן. ב. מעל גיל 6 שנים חיוב האב במזונות בניו ובנותיו הוא מדין צדקה והואיל וגם האישה חייבת במצוות צדקה, הרי אם כן היא חייבת במזונות ילדיה מעל גיל 6 שנים מדין צדקה כמו האב. ג. אשר על כן בימנו כשהנשים עובדות ותופסות מעמדים גדולים בחברה ומשכורתם אינה נופלת משל גברים, ולפעמים אף יותר, הרי שצריך לחייב במזונות את ילדיהם מעל גיל 6 שהרי גם נשים חייבות במצוות צדקה”.

כתב חרדים 10 מציין, כי עד לפסיקה האחרונה של שופטי העליון, טענו בבתי המשפט האזרחיים כי היקף המזונות שהטילו בתי המשפט על הגברים נובע מהדין הדתי.

ד”ר יואב מאז”ה, ראש מכון המחקר למשפחה שוויון ומשפט בקריה האקדמית אונו הגדיר נימוק זה כ”חילול השם”.

לדעתו, פסק הדין האחרון של בית המשפט העליון מבוסס על ההלכה. לדבריו, “עד היום פרשו בתי המשפט את הדין העברי בצורה לא נכונה שהוציאה לשווא את דיבתו, פסק הדין האחרון מתקן עיוות זה ועושה צדק היסטורי עם המשפט העברי”.

בתי הדין הרבניים נהגו לאורך שנים הלכה למעשה לאזן את דמי המזונות כאשר הכנסת הנשים הצדיקה זאת, ולא הותירו אבות בחרפת רעב.

כך פסקו מאז קום המדינה גדולי הדיינים זצ”ל וביניהם הרב עובדיה יוסף, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שאול ישראלי, הרב מרדכי אליהו, הרב שלמה גורן ורבים מדייני בית הדין הרבני הגדול. כך נהגו גם בתי הדין הרבניים האזוריים.

מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, אמר כי עד לאחרונה אחד הגורמים לסרבנות גט היה חיוב אבות במזונות ילדים בשיעור שלא היה מוצדק על פי אמות מידה הלכתיות ואף לא באמות מידה של שוויון מגדרי.

חיובים אלו הוטלו על ידי בתי המשפט האזרחיים בשל פרשנות ויישום שגויים של דיני המזונות על פי ההלכה.

“הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון פותחת למעשה עידן חדש בהקשר זה”, אמר הרב יעקבי. “אני צופה הקלה בהליכי הפירוד בין בני זוג מסוכסכים. הדעה שרווחה בעבר שכדאי לנשים לתבוע מזונות ילדים בבתי המשפט למשפחה מאחר שאלו פוסקים מזונות גבוהים יותר מבתי הדין הרבניים, אינה תקפה עוד”.