10 הערות על תוצאות הסקרים ועל כריזמה
1.
קואליציית הימין הנוכחית מונה 66 חברים (כולל אורלי לוי). אין כאן שינוי משמעותי בנתון הזה, אבל אי אפשר לדעת מה תהיה בחירת ברירת המחדל של ליברמן וכחלון, למשל, במקרה שהתוצאות הן הפוכות והעבודה מקבלת יותר מהליכוד. זה פרמטר חשוב, אבל לא אולטימטיבי.
2.
לראשונה מאז הבחירות, העבודה עוברת את יש עתיד. אלו אותם 10+- מנדטים פריכים של מצביעי שמאל-מרכז שיעניקו את קולם למי שייתן פייט.
ב-2013 זה היה לפיד, ב-2015 זה היה הרצוג. ב-2017 נפתח הקרב מחדש.
השוואה לסקרים שפורסמו לפני שבוע מלמדת שחלק מאותם מנדטים חונים כעת אצל כחלון – מסיבות מעט שונות – ועשויים לחזור שמאלה ברגע האמת.
3.
הסקר של ערוץ 10 מכיל מספר נתונים מוזרים בהשוואה לסקר של אותו סוקר – פרופסור קמיל פוקס – שפורסם באתר וואלה לפני כשבוע.
נתונים שקשה להסביר אותם בבחירה של גבאי. צניחה של הרשימה המשותפת מ-13 ל-8, זינוק של הבית היהודי מ-11 ל-14 ושל הליכוד מ-22 ל-29.
ההסברים האפשריים הם שניים: האחד הוא העובדה שפוקס עבד עבור גבאי במערכת הבחירות הנוכחית. השני הוא עודף מקצועיות. סוקר שמפרסם את הנתונים שהוא רואה ולא עושה בהם מניפולציות, גם כשהם לא תואמים את תמונת המצב כפי שהוא ראה אתמול. בכל מקרה קשה להסתמך, לדעתי, על סקר כזה.
4.
פרשן חדשות 2 עמית סגל ציין, שלאחר שנתיים של קרב נתניהו-לפיד, המאבק הופך לתלת-ראשי. הוא הוסיף דבר מאוד נכון: שבסופו של דבר התרחיש הכי סביר אינו שוויון גבאי-לפיד אלא סחף של הרגע האחרון לטובת אחד מהם – זה שיצליח לשכנע את המצביעים ביכולת שלו לנצח.
5.
13% ו-14% התאמה לראשות הממשלה הם הישג אדיר עבור מועמד שהיה אלמוני עד שלשום, אבל יש לו עוד דרך ארוכה מאוד לעשות, כי עם המספרים האלה לא מנצחים ראש ממשלה ותיק עם 30-40 אחוזי התאמה.
6.
אין שום משמעות ליריבות בין כחלון לגבאי לגבי קואליציה עתידית, כמו שאין משמעות ליריבות בין בנט וליברמן לנתניהו (בשני המקרים היא עמוקה פי 10).
טקטית, לגבאי יהיה הרבה יותר נוח מצב של יריבות, כי זה יסייע לבידול ביניהם. חלק מהמנדטים שלהם חופפים ועדיף לגבאי שכחלון יפנה מעט ימינה, ייצמד חזק יותר לנתניהו וינגוס עוד בליכוד.
7.
שני סקרים שפורסמו לפני שבוע היו רעים לבנט. עכשיו שני סקרים מראים יחד את ההיפך. מוקדם מלהספיד אותו.
8.
הפרסונה הטלוויזיונית של גבאי לא טובה. הוא התראיין היום אצל גאולה אבן ונטה להזיע, להתרגז בקלות, להרים את הקול ולקטוע את המראיינת בחדות.
הפרשן דן מרגלית ניסה היום להבחין בין כריזמה “אמתית” כמו של נתניהו ולפיד לבין כריזמה “עממית” כמו של בנט וגבאי. יש משהו בדבריו, אבל במאבק ראש בראש בין שני סוגי הכריזמות יש יתרון מובהק לראשונה. גבאי בעמדת נחיתות מול שני יריביו העיקריים – נתניהו ולפיד.
9.
בשורה התחתונה, מהפך הוא בסך הכול מעבר של כ-5 מנדטים מימין לשמאל. זהו יעד בר השגה, בפרט בימים של שתי מפלגות פרוקסי חזקות במרכז המפה.
10.
בשורה שאחרי התחתונה: סקרים אינם שווים הרבה. כי אם יש דבר אחד עקבי שהם עושים זה לא לנבא את תוצאות הבחירות, בפרט ממרחק כזה.
אבל סקרים שווים לפעמים זהב, כי כשהם מצטברים, הם מאירים מגמות בדעת הקהל, וגם בגלל שבמקרה כמו שלנו, הם יוצרים מציאות. שני הסקרים של היום הם נכס קמפייני עצום לגבאי, והם עשויים בהחלט להגדיל את העניין הציבורי בו ואת הסחף מלפיד אליו.
תגובות
אין תגובות