ויכוח: מתי גמ”ח יחשב בנק? האוצר: מיליארד וחצי. גמ”חים: 4.5 מיליארד

מתוך כוונה לסיים את העבודה על ‘חוק הגמ”חים’, ולהעלותו להצבעה ואישור במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית לפני סוף המושב, ממשיכה ועדת הכספים לקיים דיונים בנושא, תוך ניסיון להגיע להסכמות בתמיכת כל הגופים הנוגעים בדבר – החל ממשרדי האוצר, המשפטים, רשות שוק ההון ובנק ישראל וכלה במנהלי הגמ”חים.

בדיון שקיימה היום (שלישי) ועדת הכספים, עלו מספר סוגיות עקרוניות, כאשר הקריטיות ביניהן: השיקולים שינחו את עבודת הרגולטור החדש שאמור לפקח על הגמ”חים עם כניסת החוק לתוקף, הרף התחתון מבחינת היקף נכסים, שממנו יהיה חייב הגמ”ח לקבל רישיון, והרף העליון שממנו והלאה, הפיקוח יעבור לאחריות הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

לאורך כל הדיון, שבו חברי הוועדה והדגישו: “בקידום החוק, עומדת לנגד עיניהם המטרה לבסס את מעמדו של מוסד הגמ”ח ולהבטיח שגמ”חים יוכלו להמשיך לפעול ולמלא את התכלית החברתית שלשמה הם קיימים; סיוע לנזקקים וערבות הדדית”.

יו”ר ועדת הכספים, ח”כ משה גפני אמר עם פתיחת הדיון: “אני רוצה לסיים את העבודה על החוק הזה לפני תום המושב. גם אם נגיע למסקנה שלא ניתן לאשר את החוק שלפחות נדע למה ומה הכשיל את העניין. הגמ”ח במהותו, הוא גוף שנותן הלוואה לנזקקים ללא ריבית. מדובר בתכלית חברתית ראשונה במעלה ועלינו לוודא שהמוסד הזה ימשיך לפעול כפי שנעשה בעם היהודי במשך דורות.

“הגמ”ח איננו מהווה תחרות לבנקים ולא נועד לכך. הגמ”ח נועד להגביר את הערבות ההדדית בין האזרחים ולסייע למי שנקלעו למצוקה או שבבת אחת יש להם הוצאות גדולות”.

יו”ר הוועדה לבחינת נושא הגמ”חים מטעם שר האוצר, יואל בריס, הציג בתחילת הדיון את הצורך והחובה לקבל רישיון למי שעוסקים באשראי מכיוון שבדומה לבנקים, אף שמדובר בגופים שמטרתם שונה, הם מחזיקים בכספים של הציבור בעת שהם לוקחים פיקדונות וגם נותנים אשראי ויש להם מחויבות כלפי מי שהם מחזיקים בכספיהם.

בריס אמר את הדברים, בעקבות הקראת סעיפי החוק בהם מוזכרת חובת הגמ”חים להנגיש את המידע ללקוחות ולעמוד בסטנדרטים של שקיפות החלים על המערכת הבנקאית.

ח”כ יצחק וקנין מש”ס: “חשוב ביותר לשמור על מוסד הגמ”ח. בניגוד לבנקים שמעודדים לקיחת הלוואות ומשווקים הלוואות בשיווק אגרסיבי, כי יש להם אינטרס, הגמ”חים מסייעים למי שפונה אליהם מתוך מצוקה או צורך אמיתי. למה אני לא שומע את קולם של משרדי האוצר והמשפטים ובנק ישראל, בכל הנוגע למנגנון ההלוואות בשוק האפור?! כמה עבריינים עוסקים בכך.

“גם לגבי הבנקים האמירות שלהם הן פרווה. אם היו מקיימים את מה שכתוב פה (-בחוק הגמ”חים) במקרה של פישמן, היינו היום במקום אחר. אבל הם מתעסקים עם הקטנים, כי שם זה נוח”.

ח”כ חיים ילין מיש עתיד: “הגמ”ח זה קהילה שתורמת לתוך הקהילה ולכן רמת הסיכון היא לא אותה רמת סיכון, כי זה בתוך הקהילה ויש גם מושג שאין בעולם הבנקאות והשירותים הפיננסיים הכללי – ‘אמון’. במערכת הגמ”חים יש אמון. בקהילה שתורמת לקהילה הרגולציה צריכה להיות אחרת. זה לא בנק ולא מיני בנק. אבל אלה איזונים עדינים שלא תמיד ניתן לשים בתוך החוק ולכן הפיקוח חייב להיות שונה לחלוטין ולא ניתן להחיל על הגמ”חים את אותו פיקוח שמחילים על המערכת הבנקאית. אולי גם החל”צ (-חברה לתועלת הציבור)  צריך להיות כאן”.

יו”ר הוועדה, ח”כ גפני, הביע תמיכה בהצעה: “החל”צ שלא לוקח ריבית צריך להיות בחוק הזה”.

הגמ”חים יידרשו להגביר נגישות ושקיפות

נציג הייעוץ המשפטי ברשות שוק ההון, ברוך לוברט, הסביר כי בין השאר, בעקבות אישור החוק, הגמ”חים יידרשו לעמוד בדרישות של הגברת נגישות המידע ושקיפות של המידע ללקוחות. “אנחנו רואים חשיבות בכך שהמפקח ייקח בחשבון בעת ביצוע פעולות הפיקוח את הנושא החברתי ואת תכלית קיומם של הגמ”חים, מטרות חברתיות ועזרה הדדית”.

יואל בריס הוסיף בעניין הנגשת המידע: “המטרה היא שמי שבא ואמר שאיבדתי את הפתק ולא יודע כמה כסף יש לי בגמ”ח, או בן לאבא שנפטר ושהפקיד כסף והוא יבוא ויאמר: ‘אני לא יודע כמה ורוצה לדעת כמה אביו הפקיד בשעתו’. לכל אלו ולכל לקוחות הגמ”חים חייבת להיות דרך לקבל את המידע הרלוונטי להם.

“הגמ”חים ישמשו גם אנשים שאין להם גישה לבנק מסיבה כזו או אחרת, גם אם הבנק אינו נגיש להם גם מסיבות הלכתיות וגם מסיבות אחרות ויהיה צורך לאפשר להם לראות בכל עת שיבקשו את מצב הכספים שהם הפקידו בגמ”ח בדומה לנעשה בבנקים”.

מזכיר איחוד הגמ”חים, יוסף שימל: “צריך להיות ברור שבהגברת שקיפות המידע, לא מחייבת להקים אתר אינטרנט ומתן קוד כניסה ללקוחות וכדומה. אנחנו לא בנק. מי שמפקיד כסף בא למזכירות ומקבל דיווח של כל מה שיש לו לזכותו”.

נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, סימה שפיצר: “מי שמקבל פיקדון מהציבור הרחב ונותן הלוואות הוא בנק ויש כאן סיכון יציבותי וגם צורך בעמידה בסטנדרטים מול לקוחות וזה חייב לקבל התייחסות בחוק”.

בעניין סמכויות המפקח ודרך עבודתו, הסביר בריס: “לגמ”חים יש סיכון יציבותי כמו לבנקים ולכן למפקח יהיו סמכויות להורות או למנוע פעולות בהתאם לסיכון ליציבות. אנחנו אמנם הלכנו כברת דרך על-מנת לאזן את החוק, כך שלא ייפגע במוסד הגמ”ח ואכן החוק יהיה שונה בתכלית, כפי הנראה, מהחוק כפי שאושר על ידי הממשלה, אבל עדיין יש להבטיח שיהיה פיקוח.

“המפקח יוכל לברר מה שיעור ההלוואות שהסתיימו ללא הסדר, מה הערבים שמנהל הגמ”ח דורש בעת מתן הלוואה. הכל על-מנת למנוע פגיעה ביכולתו של הגמ”ח לעמוד בהתחייבויותיו”.

יועץ משפטי בגמ”ח המרכזי, עו”ד יובל שלהבת: “אנחנו חוששים שהמפקח יהפוך לסוג של ‘מפלצת’, שלא יהיה עליו פיקוח והוא יוכל, גם אם פועל מתוך כוונות טובות, להרוג את הגמ”חים ולעקר אותם מתוכנם, אם יטיל יותר מדי מגבלות”.

יוסף שימל מאיחוד הגמ”חים הביע חשש “שמא יבוא אדם שלא מכיר את פעילות הגמ”חים ומהותם”.

עו”ד בריס השיב להם: “בכל מקרה יש את הוועדה המייעצת וכמובן זה תלוי בהרכבה. היא תלווה את המפקח והוא לא יוכל להתעלם מהוועדה המייעצת אלא במקרים מסוימים ובהנמקה לומר שהוא חורג מהמלצת הוועדה המייעצת”.

ויכוח: כמה כסף זה גמ”ח קטן?

עוד בסעיפי החוק: המפקח יקיים מרשם של הגמ”חים, מרשם בעלי רישיונות למתן אשראי, מרשם בעלי רישיון למתן שירותי פיקדון או אשראי ללא ריבית.

ויכוח שטרם נפתר נסב על הסכומים שיהוו את הרף התחתון המחייב קבלת רישיון להפעלת גמ”ח והרף העליון שממנו ומעלה הפיקוח על הגמ”ח יעבור לבנק ישראל.

ברוך לוברט מרשות שוק ההון, הציג את עמדת הממשלה, לפיה הפטור מחובת רישיון יהיה עד נכסים בהיקף של 300 אלף שקלים, ואילו נציגי הגמ”חים דרשות עד היקף נכסים של 600 אלף שקלים.

יו”ר ועדת הכספים ח”כ גפני, הצטרף לנציגי הגמ”חים ודרש שגמ”ח קטן ייחשב מ-600 אלף שקלים ומעלה.

נציגת בנק ישראל, סימה שפיצר, הביעה תמיכה בדרישה הראשונית של 300 אלף שקלים ואמרה: “הסיכונים הם לא רק של יציבות אלא גם של הלבנת הון, כי הגמ”חים בסוף מנהלים חשבונות בנק ומפקידים כספים בבנקים ויש כאן סיכונים, כמו למשל בעניין פטקה מול האמריקאים. גם אם יש גופים שאנחנו לא נחיל עליהם את הפטקה, האמריקאים יכולים להחליט שהם כן מחילים אותה עליהם”.

בעניין הרף העליון, שממנו סמכות הפיקוח תעבור מהרגולטור המיוחד לגמ”חים לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אמר לוברט שמדובר בגמ”ח שמנהל נכסים של 1.5 מיליארד שקלים ומעלה.

עו”ד בריס ציין כי לא תהיה כל פשרה בעניין. “לא ניסוג מההסכמה הראשונית הזאת. יש אפקט דומינו בשוק ואם גוף של מיליארד וחצי חלילה יקרוס, כי היתה מעילה, כי תקלות מחשבים, כי לווה שקרס, יש לזה השפעה כללית”.

גפני הגיב לדבריו: “נכון להיום אין גמ”ח עם מיליארד שקלים, אך יש כמה בודדים שיש להם היקף גדול ונותנים עזרה רבה. במשך כל השנים לא עברו את הסכומים הללו. אם בחוק נקבע שהוא הופך להיות בנק אזי הוא לא יתאמץ להשיג יותר כסף”.

נציגת המחלקה המשפטית בבנק ישראל, עו”ד אורנה ואגו: “אני מוחה על-כך; אם הגמ”ח הוא תחת הפיקוח של רשות אחרת זה בסדר ושל בנק ישראל לא??! הרי ברור שזו תהיה רגולציה לפי סיכונים. זו לא אותה רגולציה על הבנקים”.

יובל שלהבת: “אנחנו סוברים שלא צריכה להיות מגבלה כלל, להכפיף לרגולציה בנקאית זה טעות, זה סוג אחר של פעילות וסוג אחר של פיקוח נדרש. אפשר שיהיה יותר פיקוח או פיקוח מוגבר אבל לא להוציא לרגולטור אחר.

“יחד עם זאת, מכיוון שכה קריטי למערכת, מוכנים להסכים, אבל להגדיל את הסכום מעל 1.5 מיליארד שקלים. לטעמנו הסכום היה צריך להיות פי שלושה 4.5 מיליארד שקלים. כן מקבלים שרף הפיקוח צריך לגדול בתוך החוק ולא על ידי מעבר לבנק ישראל”.

להגדיל ל-4.5 מיליארד שקלים?  “לא בא בחשבון”

בריס השיב: “הרעיון להגדיל ל- 4.5 מיליארד שקלים לחלוטין לא בא בחשבון. אני אפילו לא חושב שיש לי פנים להעז לבוא לשר האוצר עם הודעה שעלתה הצעה להגדיל ל- 4.5 מיליארד שקלים. המעבר לפיקוח של בנק ישראל זה לא אומר שהגמ”ח הופך להיות בנק אך עובר לפיקוח של המפקחת על הבנקים.

“עברנו משברים במדינת ישראל גם של גופים פיננסיים פנימיים וגם משברים כלל עולמיים וכאן זה כבר עובר לעניין יציבות המערכת. זה יהפוך לגוף ריכוזי בתוך הגמ”חים, יהיה גדול מדי, זה ישפיע על הסיכונים שלו, כי אם יהיו לו 2 מיליארד שקל יידע שהממשלה תהיה חייבת להזרים לו אם יהיו בעיות. רק אומרים תעבור למערכת הפיקוח היציבותית המרכזית במדינת ישראל”.

יו”ר ועדת הכספים המשיך בהתנגדותו וקרא לבריס ולנציגות בנק ישראל, לקבוע שבמקום המעבר לפיקוח על הבנקים, ייקבע שמ-1.5 מיליארד שקל רמת הפיקוח של אותו המפקח על הגמ”חים תעלה דרמטית, אך עדיין הגמ”ח לא יפוקח כאילו הוא בנק. “אל תנהגו בקיבעון מחשבתי”.

בסיכום קרא גפני לנציגי הממשלה ולמנהלי הגמ”חים להיפגש לפני דיון ההמשך ביום רביעי הבא על-מנת להתקדם בחקיקה.