“חיילים וחרדים אחים”: בירושלים הפגינו נגד תקיפת חיילים חרדים

להרבה אנשים היה מאוד אכפת. הרבה פחות מהם הגיעו להפגין איתנו. כמה עשרות סך הכל. ציפיתי ליותר, חלמתי שיבואו בהמוניהם, אבל כנראה שהמחאה במאה ה-21 עברה למרחב הוירטואלי.

ועם זאת, כשנכנסתי לרכב כדי לחזור הביתה, הרגשתי שלם. כי המהלך הקטן שעשינו היום הוציא מכל כך הרבה אנשים את האמירה הפשוטה שהם מתנערים מהרוע. שאין שום מצב שבו צריך להיות סובלניים כלפי קומץ קיצונים שמכתים את החברה החרדית.

היום נוכחתי שיש אחדות בעם ישראל. שאף אחד, אף אחד, לא רשאי להתנהג באופן מבזה ואלים כלפי חיילי צה”ל.

 רבנים חשובים, חברי מועצה חרדיים, אדמו”רים ואין סוף חיילים חרדיים, כולל מ’, שהגיע היום במיוחד כדי להגיד לי כמה זמן הוא מחכה שמישהו יגיד באופן ברור וחד את האמירה הזו. לא הכל אנחנו שומעים. הרבה דברים נאמרים בלחישות, בחדרי חדרים. תפקידנו לאפשר לקולות הללו להתגבר.

שמעתי היום לא מעט ביקורת שצריך לנהל דיאלוג ולא מלחמה. אני מאוד מסכים עם האמירה הזאת. אבל לא יעלה על הדעת שבזמן שמנהלים דיאלוג מתירים את הרסן לאלימות. זה כמו להגיד שנעשה הסדר עם הפלשתינאים, ובינתיים נהיה סובלניים כלפי טרוריסטים.

לא לא ולא.

החברה החרדית היא מופלאה, והיום נוכחתי לראות שהרוב בה שפוי ומתון. שאפשר לקיים שיח ושיתופי פעולה. צריך רק לעזור לה לא לפחד. כי ‘עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה’.”