“אירופה חייבת להיות טובה יותר ליהודים” • כינוס רבני אירופה בהולנד

“דווקא כאן באירופה במקום ששנאה חיסלה כל זכר ליהדות, זו הסכנה הגדולה לאירופה, להתרושש מההיסטוריה והתרבות היהודית על ידי הגירה איטית של יהודי אירופה, ונגד הסיכון הזה אנחנו חייבים להיות מאוחדים וממוקדים – להילחם בנחישות נגדה ולגדוע באיבה כל תופעה שכזו.

“אנו בפרלמנט האירופי נילחם על הזכות לחיות כאן ביבשת כיהודי. אנו מכבדים את מצוות הדת ונילחם ללא פשרות על הזכות הזו” – כך אמר אמש נשיא הפרלמנט האירופי, אנטוניו טאיאני למשתתפי ‘ועידת רבני אירופה’ בדינר חגיגי במלאת 60 שנה לועידה המתקיימת באמסטרדם.

בנאום וידיאו ששיגר לבאי הועידה חזר טייאני על מדיניותו והצהרותיו בעבר לבלום כל ניסיון חקיקה נגד מצוות הדת שחיטה כשרה וברית מילה וכל ניסיון קבלת החלטות אנטי ישראליות בפרלמנט האירופי.

“אשמור מכל משמר ובנחישות על סעיף 17 באמנת האיחוד המחייב את המדינות החברות באיחוד האירופי לשמור על הזכויות הדתיות של העם היהודי וחופש דת מוחלט והסמכות לאכיפה”.

סגן נשיא הראשון של הנציבות האירופית, פרנס טימרמנס שהיה אורח הכבוד בדינר אמר: “המצב ולפיו כל יהודי חמישי חווה אלימות אנטישמיות, פיזית או מילולית מחייב אותנו למעשים ולא להצהרות.

“הגיע הזמן לקחת את העניינים בידיים. אירופה חייבת להיות טובה יותר ליהודים. חלק מאיתנו עדיין לא הפנים כי מה שעושה אותנו אירופאים זו הזיקה והמחויבות האבסולוטית לערכים היסודיים של סובלנות כבוד וחירות. אירופה מוסדותיה ואזרחיה חייבים להילחם באנטישמיות כדי להביט אל העתיד לשמור על הקונצנזוס נגד תופעות מבישות אלה ולהיות גאים בזהותנו”.

סגן הנשיא טימרמנס אמר: “לפי נתוני הסוכנות היהודית בעשור אחד איבדנו 600 אלף יהודים באירופה. אירופה ללא יהודים לא תהיה אירופה. אני מבקש מכם להעביר לידינו כל מידע מקהילותיכם בעניין הסתה וורבלית שיטתית במדינות החברות באיחוד האירופי, הנוגע להחלטת הקומיסיון. על פי הסכם ליסבון והחל מדצמבר 2014, יש בידנו הכוח לפתוח בהליכים משפטיים נגד מדינות החברות באיחוד האירופי שאינן עומדות בהחלטה נגד האנטישמיות והגזענות”.

טימרמנס הוסיף, כי הוא מודע לכל יוזמות החקיקה נגד חוקי הדת ובהם שחיטה כשרה וברית מילה ואמר: “לא נסבול חקיקה שכזו שתגביל את זכויותיהם הדתיות של אזרחי אירופה”.

סגן נשיא הנציבות האירופית הביע את תמיכתו בהמשך קיום המסורת היהודית באירופה ללא הפרעה ואמר כי לרבנים ולהנהגה הדתית חלק חשוב במבנה הבסיסי של אירופה. “אומרים עלי שאני יהודי. אכן אני יהודי במובן הרחב של המילה אך למעשה אני קתולי. מה לעשות” – אמר לתשואות הקהל – “לא כל אחד מושלם. אין אירופה ללא הקהילה היהודית”.

בנאום מכונן שנשא נשיא הועידה רב ואב”ד מוסקבה על אתגרי שישים השנים הבאות אמר הגר”פ גולדשמידט: “בתום עשר שנים אחרי שמשרפות אושוויץ נדמו, חלק לא מבוטל של שארית הפליטה החליט שכבר לעולם לא יחיו העצמות היבשות האלה והעתיד מובטח רק עם התבוללות גמורה. עשרות אלפי יהודים ובתוכם גם רב ראשי ידוע התנצרו השתמדו ונעלמו כמעט לעולמים מעם ישראל.

“הקמתה של מדינה יהודית ריבונית כשלוש שנים אחרי השואה ואחרי זה שיקום הקהילות השרופות על ידי רבני ועידת אירופה הפיחה רוח חיים ותקוה בקהילות, ואחד מעיר ושנים ממשפחה שבו בחזרה לכור מחצבתם לתוככי הקהילה היהודית”.

לדברו, “אתגרים חדשים עומדים היום בפני רבני אירופה. היבשת משנה את פניה, הנצרות החילונית נסוגה והאיסלאם הדתי כובש את היבשת. מלחמת התרבות בין אירופה הישנה והחדשה מוצאת את היהודים כמו תמיד באמצע בין הכוחות הטיטאניים הנלחמים על היבשת”.

הגר”פ גולדשמידט הביע מורת רוח ותמיהה שיהודים באירופה נותנים את קולם לימין הקיצוני הדוגל בגזענות ובלחימה בחופש הדת וזאת כשבעים שנה לאחר השואה.

היום השני של הוועידה

יומה השני של הועידה נפתח בשיעור של רבה של אודסה הרב שלמה בקשט ובמושב מיוחד על ‘שובו’ בראשות הגר”י אייברהם אב”ד בביה”ד לונדון ונשיא ‘שובו’ העולמי.

בפני המשתתפים נשא דברים הרב מיכאל גוטרמן יו”ר ‘שובו’ ישראל. יו”ר הקרן הקנדית לחינוך וצדקה במדינות חבר העמים הרב שלמה נח מנדל העניק בסיום הישיבה את ‘יקיר החינוך’ מטעם ‘ועידת רבני אירופה’ ורשת ‘שמע ישראל’ לסגן שר הפנים הרב משולם נהרי.

בשיעור מיוחד שנשא אורח הכבוד גאב”ד ‘דרכי תורה’ הגר”א וויס, הוא הוכיח כי הגנטיקה בעם היהודי שכידוע מאובחן כיום כקיים רק אצל יהודים מועברת רק ע”י האם.

הגר”י וייס נשא ונתן בהלכה בשאלה האם בדיקות ד.נ.א. הם הוכחת יהדות או שנדרשים מסמכים נוספים. בראשות מושב זה ישב המנהל הרבני של הועידה וראש ישיבת ‘תורת חיים’ במוסקבה הגר”מ לבל.

את הנושא הציגו; הרב זאב ליטקע דיין בביה”ד ‘דרכי תורה’ והרב ישראל בירנבוים  חבר בבית דין של הרבנות הראשית לרוסיה. “האתגרים הקשים בפסיקה ההלכתית בימינו עם התפתחות הטכנולוגיה מציבים בפנינו שאלות שהיינו צריכים את הראשונים כדי להכריע. ובכל זאת אין ברירה ופוסקי הדור חייבים להכריע. השאלות הקשות ביותר בתחום הם בירורי היהדות. האם יש מקום לרגש בהלכה!?” אמר הגר”א וייס.

היום (רביעי) תינעל הועידה השלושים.