התקשורת הסתקרנה: מדוע קברו בבית הקברות בוורשה חלקי ס”ת

היום (רביעי) כ”ג ניסן, יום ההנצחה למרד גטו ורשה בפולין, נערך בבית הקברות אוקופובה-גנשא שבוורשה טקס קבורת ספרי תורה. בטקס נקברו חלקים של עשרות ספרי תורה: רובם רק עמודות בודדות, וחלקים אפילו ספרים שלמים.

הגווילים נטמנו בתוך שני כדי חרס שהוכנו במיוחד בשביל האירוע. היריעות נקברו בסמוך לעצמות מגטו ורשה שהתגלו במהלך חפירות ברחוב יאנה פבוולה, והובאו לקבורה בבית הקברות לפני 12 וחצי שנים.

הטקס נערך בשעה 15:00, כאשר לוש שעות קודם לכן נערך הטקס המרכזי למרד גטו ורשה ליד אנדרטת רפפורט בכניסה למוזיאון היהודי, בהשתתפות נשיאת פולין ביאטה שידלו, הרב הראשי לפולין הרב מרדכי שודריך, ומאות רבות של משתתפים.

בטקס קבורת הגווילים נשאו דברים הרב מרדכי ודריך, הרב הראשי לפולין וחבר הועדה המתמדת של ‘ועידת רבני אירופה’, אננה היפצינסקה – נשיאת הקהילה היהודית בוורשה, והרב משה בלום, ראש כולל ‘נוז’יק’ ורב בקהילה היהודית בוורשה, שאירגן את הטקס כולו.

בטקס השתתפו רבים מבני מהקהילה היהודית המקומית בוורשה ונציגי ארגונים יהודים. כמו כן השתתפו נציגים מקהילות יהודיות בפולין, לשק פישבסקי – נשיא איגוד הקהילות היהודיות בפולין, נציג הסיים הפולני, נציג מחוז מזוביצקי, נציג משגרירות גרמניה בפולין, נציג שגרירות אוסטריה בפולין ועוד.

בטקס השתתפו גם: הרב יהושע אליס, רב במשרד הרב הראשי לפולין ורבה של קטוביץ’, הרב מתי פבלק ראש קרן לאודר ומנהל בית הספר היהודי בוורשה, והרב שלום בר סטמבלר שליח חב”ד לוורשה.

התקשורת הפולנית גילתה עניין רב באירוע: אתמול פורסמה כתבה ב”גזטה ויבורצ’ה”, אחת העיתונים הנפוצים ביותר בפולין. את האירוע סיקרו שלושת ערוצי הטלוויזיה המרכזיים בפולין, וכתבים מכ-30 כלי תקשורת.

“זהו כנראה הטקס הראשון מסוגו שנערך בוורשה לאחר השואה. אנו יודעים שבשנת 1936 נערך טקס קבורת ספרי תורה בוורשה בכלי חרס, לאחר שהספרים שנשרפו בדליקה שפרצה”, אומר הרב מיכאל שודריך.

מהיכן היריעות?

הרב שודריך לחרדים 10: ״בית הכנסת נוזי’ק היווה את המרכז והסמל של יהודת וורשה בפרט, ושל יהדות פולין בכלל, מאז 1945. לאורך 70 השנים האחרונות, כל פולני שרוח חיובית בלבבו ומצא גווילים וחתיכות של ספרי תורה, ורצה להחזירם למקורם – לעם היהודי, פשוט נתן אותם לבית הכנסת. הגווילים הצטברו והצטברו, עד שהחלטנו לקבור אותם כראוי.

“רק לפני כחצי שנה, השומר קרא לי להגיע לכניסה, ופולנייה מבוגרת שאלה אותי אם אני הרב, עניתי שכן. היא מסרה לי שקית של קרעי ספר תורה. היא אמרה שהיא חיה באיזור לובלין, והיא נעלמה. מקרים רבים כאלו קרו עם השנים.

“איננו יודעים מהיכן הגיעו ספרי התורה, מן הסתם כולם מאירופה, רובם מפולין וחלקם ממדינות אחרות שהתגלגלו איכשהו לפולין. חלקם שרופים, כולם קרועים, על חלקם יש טפטופים (אולי של דם). יש כמה גווילים שמהווים כשליש או אפילו חצי ספר תורה, אבל ברובם מדובר ביריעות בודדות ואפילו חתיכות קטנות של יריעות״.