הנשיא: “יש לי חולשה לחרדים. זכות המדינה להחזיק לומדי תורה”

בירושלים נפתח הבוקר (רביעי) הכנס השנתי של ‘המכון החרדי למחקרי מדיניות’, במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, שרים, חברי כנסת, דמויות כלכליות בכירות, אנשי אקדמיה ועוד.  בין הנושאים בהם מתמקד הכנס: דיור, כלכלת בית ותעסוקת נשים, ופילנתרופיה בקהילה החרדית.

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, התייחס בנאומו לשילובו של המגזר החרדי בחברה הישראלית ואמר כי החברה בישראל נדרשת לייצר שיח משמעותי עם החרדים.

“אודה ואתוודה, יש לי חולשה לעולם החרדי”, אמר הנשיא. “אני ירושלמי מה שנקרא – צ’אלמר. כך גם חלק גדול מהשבט הריבליני, גם החסידים שבינינו וגם תלמידי הגר”א שבנו – ובמיוחד אני, שאני ריבלין משני הצדדים. מצד אבא אני ריבלין מתנגד, ומצד אמא אני ריבלין חסיד.

ריבלין התייחס בהלצה למחלוקות ההיסטוריות של החסידים והליטאים. “מי ששואל את עצמו למה יום אחד אני אומר כך ויום אחד אחרת, ידע שזה נובע מהסכסוך הפנימי שלי בין חסיד ל’מתנגד’. פעם אמר לי ידיד ירושלמי חד לשון שעלי נאמר הפסוק שנאמר ברבקה: “שני גויים בבטנך”.

בדבריו הבהיר הנשיא כי על המדינה להכיר בלומדי תורה – אך על הציבור החרדי להעמיק השתלבותו בחברה הישראלית.

“בעיני זכותה של המדינה להחזיק את לומדי התורה היא חלק מכוחה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי – יחד עם זה, ברור שצריך להביט קדימה לתכנן מדיניות. כשמרכז המחקר של המכון הנוכחי פרסם ששליש מילדי הגנים בארץ לומדים בגנים חרדים, הוא מבין שהצבור החרדי הוא לא מיעוט. ושאנחנו ארבע קבוצות, חילוניים, חרדים, דתיים לאומיים, וערבים שהולכים ומשתווים זה לזה בגודלם. האחריות מוטלת לא רק על כתפי קבוצה אחת, או קבוצה אחרת, אלא על כתפי כולנו.

“צריך לדעת, בישראל כלכלה זה לא רק שאלה של צמיחה. זו שאלה של יכולת לשרוד. מי שיתעלם מהמציאות ולא יערך נכונה לשנויים הנדרשים ולחיבור הנכון עם החברה החרדית יגביר את העוני והדלות ואת תשלומי הרווחה ויביא לגדול אוכלוסיות שיחושו מודרות. את המחיר – נשלם בעתיד כולנו. כלכלית וביטחונית. החברה הישראלית זקוקה לשיח משמעותי, אמיץ וכן, עם החברה החרדית ועם עצמה”, אמר.

אלי פלאי, יו”ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, הודה לנשיא על השתתפותו בכנס – והוסיף: “ישנה טעות בסיסית שחוזרת על עצמה בכל המחקרים על החברה החרדית. כל החוקרים שבאים מחוץ לציבור החרדי מנסים לקבוע לה מודלים להתנהלות מחודשת, לקבוע לה איך לנהוג וכיצד להשתלב בחברה הישראלית.

“החברה החרדית לא זקוקה לעצות או לאנשים שייתנו לה מודלים להתנהלות. לחברה החרדית חלק חשוב בחברה הישראלית. היא משאב משמעותי של העם היהודי, ומטרתנו כמכון לראות איך ניתן להשתמש בהון האנושי של החברה בכללותה והחברה החרדית בפרט”.

פלאי הוסיף וסיפר: “המכון מתמחה במחקרי מחקריו שמתמחה במחקר ללא אג’נדה, כדי שנוכל להשתמש בהון האנושי הזה לטובת שגשוג של החברה בכללותה והחברה החרדית בפרט. המכון בנה תשתית שמבוססת על חוקרים ואנשי ציבור מתחום העשיה הציבורית עתירי נסיון, שנוכל לייצר מדיניות שמבינה לעומק את היכולות לתרום לחברה.

“אחד האתגרים הבולטים של העוסקים במחקר היא מיהו חרדי על השאלה הזו אין תשובה ברורה. לא אחת בדקו בנתוני הלמ”ס באיזה סינון משתמשים כדי לקבל נתונים כאלו. עם השנים היו הטיות מחקריות שונות כאשר לא היה ברור מהי ההגדרה האופטימלית. הצוות שלנו עוסק עם חוקרים אחרים בשאלה איך מגדרים חרדים, וההצעה שלי היא לא הגדרת חרדי אבל מאפיין חשוב שיקבע מה המכנה המשותף לבין חרדי בישראל או בחו”ל שם יוצאים לשוק העבודה ויש עוד הבדלים.

“התפיסה שלי היא ההגדרה שהתורה היא הערך המרכזי בחיים. לאור התפיסה הזו החרדי מחנך את ילדיו, ולא משנה מה יעשו בעתיד, בשנות הבחרות הם ילמדו רק תורה. ליבת הקיום של החברה החרדית היא שלימוד תורה והמשך קיום התורה והעברתה מדור לדור היא הזהות החרדית. על בסיס ההנחה הזו ניתן לחשוב על הצעות כיצד לקדם תכניות שונות שנועדו להשתמש במשאב האנושי הזה”.

פלאי הדגיש: “כל תכנון שלא לוקח בחשבון את מהותה של הזהות החרדית לא יוכל לתת כלים שיאפשרו השתלבות ושגשוג”.