מנכ”לית לביה”ד? מקלב: “לא דאגה לנשים. רק רוצים לפגוע בבתי הדין”

ועדת חוקה, חוק ומשפט קיימה היום (רביעי) דיון ראשון בתקנות שיאפשרו לנשים להתמודד על משרת מנכ”ל בתי הדין הרבניים.

התקנות הוגשו לאישור הוועדה, לבקשת השר לשירותי דת דוד אזולאי, לאור החלטת בית המשפט העליון בעתירה שהגישה עו”ד בתיה כהנא דרור.

לפי התקנות החדשות, יתווסף מסלול נוסף לארבעת המסלולים לכשירות להיבחר לרב עיר, כלומר סעיף קטן שעניינו אך ורק כשירות לרב עיר, לצורך כשירות לשמש כמנהל בתי הדין הרבניים, שיחול על נשים וגברים כאחד, ובו ייקבעו תנאי כשירות כגון היות המועמד/ת בעל/ת רישיון לעריכת דין וכן בעל רישיון לשמש כטוענ/ת רבני/ת, ותק מקצועי, עיסוק מקצועי בענייני משפחה, לרבות בבתי הדין וכן בחינות מתאימות לעניין זה.

 ממלאת מקום יו”ר הוועדה ח”כ רויטל סויד מהמחנה הציוני: “התקנות הן תקנות היסטוריות בהיבטי שוויון בין נשים וגברים ואנחנו מקווים להגיע לתקנות מוסכמות, לכן לא נקיים היום הצבעות ונדון כיצד ליצור שוויון ולא לאיין על הדרך את המטרה באמצעות תקנות לא רלוונטיות שאי אפשר לעמוד בהן”.

 היועץ המשפטי לוועדה עו”ד אלעזר שטרן: “היועמ”ש ובימ”ש עליון פירשו את החוק כך שתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים הוא אדמיניסטרטיבי בעיקרו ולא דתי בעיקרו. הדרישה לכשירות דתית לא קיימת בבתי הדין השרעיים או הדרוזיים”. עוד אמר כי לא מצא עוד תפקיד בשירות המדינה הדורש בחינות כתנאי סף להגשת מועמדות ולא ברור למה זה נצרך.

 עו”ד ישראל פת, היועץ המשפטי למשרד לשירותי דת: “החוק אומר דברים חד משמעיים – או דיין או רב עיר. אנחנו מנסים להוריד את רמת הבחינות ביחס לרב עיר. נקודת המוצא היא שזה תפקיד שיש בו אלמנטים דתיים ולא רק מנהליים – קובע סדרי דין, קובע הרכבים”.

 ח”כ מיכאל מלכיאלי מש”ס: “נשיא בית הדין הרבני הוא לא עוד פקיד לנושאי דת אלא סמכות רוחנית וכשעומד מולו מנכ”ל בתי הדין ומנווט תיקים ממקום למקום, אם אין לו את השפה התורנית ההלכתית לדבר יחד עם הנשיא – זה כמו מנכ”ל ושר שרבים ביניהם כל היום. מדובר בפרוצדורה שמאחוריה שאלות הלכתיות”.

ח”כ אורי מקלב: “השאלה אינה אישה או לא אלא איזה כישורים דורשים ממנהל בתי הדין. הבג”ץ התערב ללא תקדים בדרישה שקיימת בחוק וזו זילות במושג רב עיר. אני לא משתכנע שפעילות ארגונים שונים להורדת תנאי הסף היא למען קידום נשים.

“הפעילות לא באה לחזק את בתי הדין ממקום טהור, אלא לפגוע במעמד בתי הדין ובסמכות בתי הדין להוביל פסיקות לפי הדין הדתי. לפי הדרישות שכתובות עכשיו לא חייב להיות אפילו יהודי כמנהל בתי הדין. זו המציאות שאתם מבקשים שנאשר וזה גודל האבסורד”.

 ד”ר עו”ד רפי רכס, עוזר ראשי ליועץ המשפטי לשיפוט הרבני בבתי הדין הרבניים: “השלמנו עם הנוסח הנוכחי שהוא לא מה שרצינו, במטרה ליצור איזון שיפתח את הדלת לנשים וישמור על הרמה. בחינה ממוקדת בוועדה שימנה השר היא המינימום האפשרי. פחות מזה יפגע באיכות העבודה  של מנהל או מנהלת בתי הדין הרבניים. ידע של עו”ד לא מספק כי נדרש ידע הילכתי רחב”.

 עו”ד יעקב פרידברג ממשרד המשפטים: “המחוקק קבע שהחלופה הראשונה היא שיכהן דיין ורק לאחר מכן הוסף רב עיר. שני התפקידים דורשים ידע נרחב וגם אישה צריכה לעמוד בו. הנוהג המובהק ביחס לתפיסת התפקיד היא שהוא בתוך מערכת שיפוט דתית”.

 ח”כ אלעזר שטרן מיש עתיד: “צריך לומר את האמת – הדיון הוא לא על מי יכול להיות אלא על הפסילה של מי לא יכולה להיות. כמי שחפץ ביוקרת בתי הדין, מי שבעיקר בא להידון בפניהם הן נשים ומי שסובל מהם הן נשים. אם נשים יהיו שם הין ייפגעו פחות וזה יתרום למעמד בתי הדין”.

 ח”כ ענת ברקו מהליכוד: “צריך למצוא את הדרך להכניס נשים לתפקידי ניהול, גם אם זה לא מרצה את הממסד הרבני. אחרי המאבק של אליס מילר, היום זה דבר טבעי לשרת כלוחמות ולצד לוחמות. במאה ה-21 אי אפשר להדיר נשים. זה לא מתקבל”.

 עו”ד קרן הורוביץ ממרכז רקמן לקידום מעמד האישה: “התקנות פותחות את התפקיד למספר זעום של נשים. הן מפלות בין נשים לגברים וצר לי לשמוע שמשרד המשפטים עומד מאחורי מצב שאישה תידרש לעשות בחינה שגבר לא”.

 עו”ד בתיה כהנא דרור, מנכ”לית ‘מבוי סתום’ ואחת מהעותרות לבג”ץ: “אנחנו מנסים לעשות שינוי קטן ומשרד המשפטים ממשיך הפלייה רבת שנים שלא תואמת שום מגזר ושום דין. בין אם יש אופי דתי או פרוצדורלי, נשים עומדות בדרישות. יעלה על הדעת לומר שיש אופי דתי אז אישה לא יכולה לכהן? המציאות השתנתה. פסק הדין מנחה שצריך לעשות הכול שנשים יהיו במערכת ולא להכשיל באמצעות תקנות שלא יאפשרו”.

רחל לב מור, טוענת רבנית: “בעתיד לא תהיינה טוענות רבניות כי אין תכנית שמוציאה טוענות רבניות והמבחנים הוכפלו מבחינת כמות החומר כדי להקשות. נשים ילכו למסלול עריכת דין. התוצאה של התנאים כאן היא מניעת כניסת נשים. הדוקטורט שלי נקרא תלמוד ותורה שבע”פ ומתמקד בגירושים. אתם צריכים לפתוח את הדרישה למשפט עברי, לנושאים נוספים”.

על דבריה הגיב עו”ד פת כי ככל שהבעיה היא בתחום המשפט העברי, זה דבר שאפשר לשנות.