הושפע מה’ברוכה’ של הרבי מסערט: “גם אצלנו לומדים ר’ שימען שקופ”
1.
“סבי היה הסמל של האדמו”ר מסערט ויז’ניץ זצ”ל”, הוא מפתיע אותי במשפט, שנדמה לי כמקפל בתוכו את כל מהותו של ח”כ בצלאל סמוטריץ’.
אל תטעו בו.
הוא נראה חייכן, חביב וצעיר מכפי גילו, אבל הוא רחוק מלהיות פראייר. את שני התארים שלו במשפטים הוא עשה (“לא סיימתי את העבודה האחרונה של התואר השני. בדיוק נכנסתי לכנסת”), אחרי שהבין ששם בדיוק עוברת הדרך להשפעה על בג”ץ. אם יש דרך כזו (“ברור שיש”, הוא נשמע כל-כך נחרץ ובטוח בעצמו).
אל ‘הבית היהודי’ נכנס רק בבחירות האחרונות של הכנסת ה-20, אבל הוא כבר שוחה במפלגה, בכנסת ובקרב השטח עצמו, כמו ותיק.
מצד אחד, הוא מתוחכם, הוא יודע להיות פוליטיקאי. מצד שני, איזה פוליטיקאי עונה לעיתונאי כפי שהוא ענה לי על השאלה: ‘האם תתמודד על ראשות ‘תקומה’ מול אורי אריאל’?
תתפלאו, אבל תשובתו הייתה נחרצת יותר מנחרצת. “בשום פנים ואופן. גדלתי על ברכיו של אורי, הוא המורה שלי!”
די חריג בנוף הפוליטי של ארצנו, תודו.
2.
ההיסטוריה האישית שלו, זו שבנתה את אישיותו (המורכבת מפאזל מעניין של הערצה לתורה ולומדיה עם נגיעות חסידיות מרתקות, לצד אהבת הארץ והמדינה ועם הרבה ‘ממלכתיות’, מילה אותה הוא הוגה עם הדגשה על הל’. ממל-כתיות) מתחילה למעשה מהסבא – יעקב סמוטריץ’.
ואין כמו כוס קפה של כנסת (בצלאל לא שותה קפה, הוא מקפיד על ‘בריא’), בתיבול האזעקות הבהולות של נציגות הליכוד המתרוצצות כדי לאסוף ח”כים להצבעה, כדי לגולל סיפור מורכב.
תחילתו, בעיר סוצ’אבה (ביידיש, שאץ) שברומניה, שם למד סבו, לדבריו, “יחד עם הרבי מסערט, בחיידר המקומי”. יחד הם עלו ארצה, עוד לפני פרוץ השואה, יחד שירתו בצה”ל. “סבא נפטר לפני 5 שנים”.
אז סבא שלך לבש שטריימל? אני שואלת.
“בחוץ לארץ ברור שכן, אבל כשעלה לארץ נשאר עם מגבעת וחליפה ארוכה”, הוא משיב.
במשך שנים כיהן סבו כמזכיר המועצה הדתית חיפה וכספרא דדיינא של הגאון רבי יעקב רוזנטל זצ”ל. “הורי אמי התגוררו באותו בניין, בקומה מתחת. והרב רוזנטל היה זה ששידך וחיתן את הורי. הוא זה שערך להם חופה וקידושין. במשך שנים היינו נוסעים 3 פעמים בשנה לבקר את הרב”.
ותמיד הייתה שם ברקע גם ההשפעה החסידית. “כילדים היינו הולכים לטיש של סערט ויז’ניץ ומקבלים ‘ברוכה’, אבי היה אומר שהזקן הלבן שלו הוא מהקענפל בעקאלע של המקור ברוך, אביו של האדמו”ר שנפטר לפני כשנה”.
וכך, בעוד סבו נהג ללכת עם הגרטל גם אחרי שכבר החליף את הביגוד החסידי לחליפה, ההורים כבר היו אנשי ציונות וכך גם הוא. ציונות, אבל עם המון חשיבות ללימוד תורה. “הבן שלי לבר המצווה שלו סיים שלוש פעמים את הש”ס משניות. אבי תמיד נוהג לומר שצריך לכבד את הציבור החרדי על המסירות שלהם למען התורה”.
הוא למד במרכז הרב, משם עבר לישיבה בקדומים.
“בישיבות הגבוהות אצלנו זה קודם כל תורה, בניית האישיות, ורק אחר כך ‘תעשה צבא’. רציתי להתגייס לפני החתונה אבל הרב שלי, הרב יצחק בן שחר, אמר לי, תחכה. אז חיכיתי, וצבא עשיתי כשכבר היו לי שלושה ילדים (היום יש לו כבר שישייה, חמישיית בנים ובת אחת קטנה).
סמוטריץ’ קצת מטעה, כשמתבוננים בו במבט ראשוני ושופטים ומקטלגים.
“לפני מספר שבועות הלכתי לנחם את ח”כ ישראל איכלר שישב שבעה על אביו. העוזר שלו הציע: בבניין ליד יושב גם האדמו”ר, בוא תלך לנחם. הלכתי.
“לא יודעים שגם אצלנו בישיבות ההסדר לומדים את אותו ר’ שימען שקופ. פעם היו לומדים הרבה שפת אמת. אבא שלי 25 שנים נתן שיעור שפת אמת בישיבה, היום נכנס לימוד חסידות, הרבה תניא, הרבה בעל שם טוב, ספרי הרב יהודה קוק זצ”ל מלאים בחסידות.
“הוא שב וטען כי בתקופת הגאולה ניתן יהיה להחזיר את עם ישראל בתשובה רק דרך תורת הסוד והחסידות”.
3.
הכול טוב ויפה, אני אומרת לו, אתה באמת קרוב לחרדים גם במעשים וגם במנטליות. אבל – וכאן אני עוברת ל’אבל’ הגדול – אתה לא היית אז בבית היהודי, לא היית חבר בקואליציה, אבל מן הסתם אתה זוכר את התקופה – קדנציית האחים לפיד-בנט. מבחינת הציבור החרדי, מבחינתי כאם לבנים שיושבים ולומדים תורה, נפתלי בנט, יו”ר מפלגתך, נעץ בנו סכין ישר לתוך הלב. אז עם כל הכבוד ל’תקומה’, או אם תרצה קרא לה ‘האיחוד הלאומי’, למה שהציבור החרדי ייתן בה אמון? מי ערב לנו שבקונסטלציה פוליטית כזו או אחרת נפתלי לא ישוב ויחבור ל’אח’ יאיר לפיד?
“החבירה ל’יש עתיד’ הייתה טעות”, הוא פותח בהודאה. “כתבתי מאמרים על זה, יצאתי נגד זה בשצף-קצף”.
• אתה יכול להתחייב כאן ועכשיו שאם ישוב בנט ויחבור ללפיד, אי-פעם בעתיד, אתה תתייצב ותפרוש מהמפלגה? מהקואליציה?
“אני מתפלל כל יום ‘ואל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון’. הקב”ה לא מנסה מי שלא יכול לעמוד בניסיון”, הוא פותח במשפט, שבעיני דומה יותר להתחמקות מתשובה ישירה.
משפט, שמשמעותו היא: בפוליטיקה לעולם אין לדעת, מקווה שאלוקים לא יעמיד אותי בניסיון שלא אוכל לעמוד בו. “אבל אני יכול לומר, אחרי הרבה שיחות של עם אורי (אורי אריאל – ש.ר.), גם אז וגם היום, שהוא לא ראה את עצמו אף פעם כמי שפועל נגד החרדים”.
• לא הצביע בעד חוק הגיוס? הצביע גם הצביע.
“גם החרדים יודעים, שגם הם, בחדרי חדרים, תמכו בחוק הגיוס ההוא. מלבד הסנקציות הפליליות, שנכפו על כולם בשל ההיבט המשפטי. לחרדים לא היה אומץ להודות בזה, הם ידעו מצוין שהיעדים הם פיקציה. לאריאל אטיאס, מי שעמד אז מצד החרדים בוועדת שקד, היו הרבה שיחות עם איילת שקד, אז נציגת הבית היהודי בוועדה שבראשותה.
“מאחורי הקלעים היה תיאום מלא, לי יש פתק בכתב יד של ח”כ חרדי, פתק אותו שלח לאיילת ואשר ממנו ניתן להבין בפירוש שהוא תומך בחוק!”
לא, הוא לא שולף את הפתק, כמו הרבה סודות שהוא מעדיף לשמור אצלו (וביניהם, המו”מ עם אלי ישי, יו”ר ‘יחד’, מו”מ בו היה מעורב ואשר לא הבשיל לכדי חבירה ל’תקומה’. הפרטים שמורים במערכת, לבקשתו… – ש.ר.).
“היה תיאום מלא, סיכמו איך ייחשבו את היעדים, החל מ-2018, הדבר היחיד שגם הבית היהודי התנגד לו היו הסקנציות הפליליות. לא חושב שאורי לרגע אחד פעל נגד החרדים”.
“ובכלל”, הוא עובר לנושא עליו שוחחתי בעבר לא פעם עם ראשי ‘הבית היהודי’, ובראשם איילת שקד, ושמעתי מהם גרסה זהה: “מי שאשם בהרכב הקואליציה ההיא, קואליציית נתניהו השלישית, הוא… אריה דרעי וש”ס”.
הפצצה הוטלה, והוא מרחיב.
“נפתלי בנט פנה בשעתו לדרעי. הוא הציע לו לעשות בלוק חרדי-דתי שימנע מראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב קואליציה בלעדיהם. הכול הרי התחיל מזה שביבי לא רצה קואליציה בה חבר בנט, מסיבות אישיות השמורות עמו, לכן היה טעם בהקמת גוש. אבל דרעי חזר עם תשובה שלילית חד-משמעית ובעצם דחף את ביבי לקואליציית לפיד-בנט ולברית האחים”.
• כולנו זוכרים שדרעי אז לא היה ‘קובע יחיד’, הייתה שלישייה, למה לא פנו בנט ושקד לאלי ישי?
“דרעי היה חזק. למרות שהייתה שלישייה. ועדיין, למרות הכול, אני עצמי התנגדתי לברית, כתבתי שלא תחזיק מעמד כי אין לנו באמת מכנה משותף עם לפיד, ויש לנו באמת מכנה משותף עם החרדים. ועובדה, שהעסק התפרק בחלוף אפילו לא שנתיים”.
• תהא הסיבה אשר תהא, נותרו משקעים. אז איך אתה צופה ברית חרדים עם בנט?
“אני חושב שתחושת הפגיעות הקשה נבעה מהקמפיין של הפוליטיקאים, כפי שהוא בא לידי ביטוי בתקשורת החרדית. הם ידעו שיש תיאום מאחורי הקלעים, ידעו מה גרם לברית ההיא, ובכל זאת האשימו את הבית היהודי בכל הצרות שבאו עליהם בשל הממשלה ההיא”.
• הצרות לא כללו רק את חוק הגיוס. הם כללו ניסיון ‘לחנך מחדש’ את החרדים ואת ילדיהם, כללו ניסיון הרעבה של ילדי החרדים במוסדות החינוך.
“בנקודות האלו באמת קשה לי ללמד זכות על הבית היהודי. אבל אני סבור שהאחריות שלנו כנבחרי ציבור היא לאחות את הקרעים, וזאת מאחר שיש לנו יותר מן המשותף מאשר מן המפריד”.
• אתה יכול להתחייב לי שיאיר לפיד, כמי שמוליך את השינויים לאחור בחוק הגיוס, לעולם לא יזכה לתמיכת הבית היהודי בבואו להקים קואליציה עתידית?
“אני רוצה לקוות שזה יהיה לא רלוונטי, כי עד אז נצליח לחוקק את פסקת ההתגברות שתעשה סוף לסאגה של חוק הגיוס”, הוא אומר – ומוסיף מימד פרשני למלחמה שלו בבג”ץ: “הרמב”ם בסוף הלכות מלכים כותב שהנצרות הכשירה את הדרך למלך המשיח. כי קודם היו עובדי אלילים ואם היה בא המשיח לא היה מתקבל בלבבות. הנצרות הפיצה את דבר האלוקות בעולם, וכך, כשיבוא המשיח, הגויים יבינו את המושגים בהם ידבר. העולם יהיה רגיל לדבר במושגים מופשטים.
“ולנמשל: אהרן ברק הכשיר בעיני את הדרך למלך המשיח. התורה היא שיפוטית, יש בה אקטביזם. הדמוקרטיה, לפי דרך התורה, לא כל יכולה. אם לפני 30 שנה היה בא המשיח, זה לא היה נתפס בלבבות, שהרי הדמוקרטיה נחשבה לכל יכולה. ברק, בעיני, הכשיר את הקרקע למלך המשיח. לימדנו, שהדמוקרטיה מוגבלת. שיש כוחות מעליה”.
אני לא בטוחה שאני מסכימה עם התיאוריה שלו, אבל חוזרת לקרע.
“אני עושה הכול כדי לאחות את הקרעים, אני בשיתוף פעולה מלא עם הח”כים החרדיים – בכל הנוגע לתורה, למשפחות ברוכות ילדים ועוד. אני חושב שיש הבנה מלאה בבית היהודי לכך שצריך לעשות הכול כדי לבנות את האמון, והנה לראיה הברית החדשה בין נפתלי לבין השר יעקב ליצמן”.
• אבל זה לא כולל את גפני…
(הוא מחייך) “נכון, לא פעם כשגפני צועק מעל דוכן המליאה על נפתלי בנט או על נציגים מהבית היהודי, אומרים לי, תבין, הוא צועק על ליצמן, דרך צעקות על בנט…”
4.
הוא זוכר, איך בתקופה הקשה של החרדים מול ממשלת בנט-לפיד, אבא שלו היה אומר לו: “לא מבין את הבורות של לפיד. במקום שיעריץ את המסירות נפש של החרדים ללימוד התורה, הוא בז לכך. כאילו הוא יודע מה טוב להם. זו יהירות”.
והוא מסכים עם כל מילה של אביו. “תבוא ממקום של הערכה, אני בא ממקום של הערכה. אני יודע ש-1000 נכנסים לבית המדרש ויוצא רק אחד כשהוא בן תורה מושלם, אבל אם תוציא מתוך ה-1000 האלו את הבטלנים אפגע בהיווצרותו של מנהיג הדור. כי אני צריך את כל הפירמידה כדי להצמיח את גדול הדור הבא, את המאור”.
• במעבר חד מדברי תורה לפוליטיקה – מה בעצם מבדיל בין ברוך מרזל או מיכאל בן ארי לבינך ואורי אריאל?
“הם לא ממסדיים, הם לא ממלכתיים, אני ממ-ל-כתי (בדגש על הל’…), אני איש מערכתי, אני חלק מהממסד”.
• יש מצב שיום אחד תקום ותתמודד מול אורי אריאל לראשות האיחוד הלאומי? בכך, יש מצב שתקל על חרדים כמו חסידי חב”ד ועוד לתמוך ב’בית היהודי’…
“אין מצב כזה! אין תרחיש כזה! אני גדלתי על ברכיו של אורי אריאל, הוא המורה שלי, לעולם לא אתמודד מולו”.
• למה, בעצם, לא חברתם ל’יחד’ של אלי ישי?
בנקודה הזו הוא מעדיף שלא לפרט. כלומר, הוא פירט לי, אבל ביקש שלא לכתוב את הסיפור כולו, וכיבדתי את רצונו.
• יש מצב שתחברו לאלי ישי לקראת הבחירות הבאות?
“כרגע זה לא עומד על הפרק”, הוא סותם את הגולל על האופציה.
ובכל זאת, אם תשאלו אותי, יש שני תרחישים שאם יתרחשו – ‘תקומה’ תהפוך לחלק מ’יחד’:
האחד – מקרה בו נפתלי בנט יגרש אותם באמצעות תנאים בלתי משתלמים להם, כמו נציג אחד בלבד ברשימה. גם אז, החיבור ל’יחד’ ייעשה רק בתנאי שאלי ישי יעניק להם את כל הכבוד הראוי, מה שאומר, לכל הפחות מקומות שניים ושלוש ברשימה, אולי אפילו תצוץ דרישה למקום הראשון, או לפחות דרישה לפיה המקום הראשון ייקבע בבחירות.
השני – נפתלי בנט יעבה את הרשימה באופן שהיא תהפוך להיות רשימה ‘ישראלית’ יותר מאשר רשימה ‘ציונית דתית’. שילוב של שחקנים, יותר חילונים וכדומה. במקרה שכזה, בל נתפלא אם נבחין בצעדים זהירים של ‘תקומה’ לכיוונו של אלי ישי. והיה, אם יפתח להם אלי ישי זרועות ויקבלם כשווים בין שווים, יש סיכוי שמשהו חדש יתחיל.
רק אסתייג: ניסיון לקבל אישור מסמוטריץ’ לתרחיש ששרטטתי עלה על שרטון. לא, הוא לא מדבר על האופציות הללו, בטח לא בשלב הזה, כשריחות הבחירות רק מתחילות לצוץ בחלל הכנסת. זה מוקדם מדי.
תגובות
אין תגובות