מוזס סיפר: “רבקה עשתה ספונג’ה בלילות. ובסוף? הילדים נטשו אותה”

מליאת הכנסת קיימה דיון בהצעה דחופה לסדר שהגיש ח”כ מנחם אלעזר מוזס, יחד עם חברי כנסת נוספים, בעקבות תחקיר מזעזע שפורסם בכלי התקשורת, לפיו קשישים בבתי אבות סובלים מהתעללות קשה ומהזנחה פושעת.

מוזס אמר כי הכל תלוי בחינוך מבית, וכי כאשר הילדים מכבדים את הוריהם ומגיעים לבקרם באופן קבוע ותכוף, הרי שנמנעת הזנחה או התעללות.

“אני, אפשר לומר, זקן ורגיל בנושא בתי אבות. הקמתי כבר כמה בתי אבות בארץ – גם בירושלים, גם בבני ברק, ואני מכיר את ההתנהלות של בתי אבות”, אמר מוזס. “כאשר הילדים לא באים לבקר את ההורים – זוהי התוצאה, הם מוזנחים! וראיתי זאת במו עיניי כשניהלתי בתי אבות.

“במקומות שבהם הילדים חונכו על כבד את אביך ואת אמך, ובאו ולבקר – לא היו כאלה מחדלים, ולא היו כאלה תופעות. שאלו את מנהלי בתי אבות, שמעו מהם כמה הילדים של זקנים אומללים אלה באים לבקר!”

מוזס סיפר: “זכור לי בבית אבות בירושלים, אישה בשם רבקה. היא אמרה: שמונה ילדים גידלתי. לשמונה ילדים הלכתי לעשות ספונג’ה, בלילות, בבתי ספר, במקומות – אני לא רוצה לומר ציבוריים, כדי לתת להם חינוך, שילכו ללמוד בתיכון, באוניברסיטה. מכל שמונת הילדים האלה רק בערב יום הכיפורים מגיע לי אחד הבנים, שמתגורר בעמק הירדן.

“שאר הילדים לא מכירים אותי. שכחו שגידלתי אותם. שכחו שאני חינכתי אותם. וזוהי התוצאה, שקורים דברים כאלה”.

“ואני רוצה לומר לכם”, המשיך מוזס, “יש אמרה מפורסמת מאוד – למה בדיוק במצווה הזאת, ‘כבד את אביך ואת אמך’, יש את הברכה “למען יאריכון ימיך”? למה רק לזה אריכות ימים? אלא התשובה היא: בן עושה חשבון – מה, אני אלך לבקר את ההורים המבוגרים שלי בבית אבות? בזמן הזה אני יכול הרי לעשות ביזנס, ללכת לעבודה, להרוויח עוד משהו. חבל על הזמן.

“אומרת לו התורה בעשרת הדברות, אומר הקב”ה: כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך – תהיה לך אריכות ימים. מה שאתה חושב שאתה מפסיד כאן בביקור אצל ההורים, אתה תקבל את זה בחזרה באריכות ימים ושנים טובות.

“וזה מה שחסר לנו, הנקודה הזאת המרכזית. ואני אומר לכם מתוך הניסיון שלי – כאשר הילדים מחונכים, מכבדים הורים ובאים לבקר, לא קורים הדברים האלה. ההתעללות הנוראה הזאת שפורסמה בתקשורת לא הייתה יכולה להיות אילו בן או בת היו מגיעים לפחות כמה פעמים בשבוע לבקר את ההורים. זה לא היה יכול לקרות, כי אני יודע שלי הייתה אימא בבית אבות, ברוך השם – לא היה יום שלא ביקרתי אותה.

“אמנם אני בן יחיד, שנים לא יצאתי לחו”ל בגללה, אבל ברוך השם, ככה חונכתי וככה צריך לחנך. אבל כשאין חינוך ומפקירים את ההורים – אז מה הפלא שמוצאים כאלו דברים? זה הכול שאלה של חינוך. חנוך את הנער על-פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממך – אומרים: לא רק שאתה תזקין; אלא, כשיהיו לך הורים זקנים – גם החינוך הזה יישאר לך”.

בתום הדיון הצביעה מליאת הכנסת על העברת הנושא להמשך דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.