כשש”ס ויחד אוחזים בטלית חב”ד • ואיך זה קשור למינוי דיינים?

1.

נתחיל מהסוף.

לחסידות חב”ד בישראל יש עקרון, אותו קבע הרבי מליובביץ’ זצ”ל, לפיו לא מתערבים בפוליטיקה.

היו פעמים יוצאי דופן – וביניהם: ההצבעה לאגודת ישראל בשנת תשמ”ט, שהיא הבולטת ביותר היסטורית, או ההתגייסות לטובת נתניהו ב-96′. זאת לצד תמיכה עירונית – שהרבי היתיר – בראשי ערים או מפלגות מקומיות. אבל בגדול, ובצורה ברורה: לא מתערבים פוליטית.

זו הסיבה מדוע תמצאו עסקנים מחסידות חב”ד מתדפקים על פתחי פוליטיקאים בבקשת סיוע, או פעילים המתחזקים חברות אמיצה בת שנים עם פוליטיקאים (לוי אדרעי, לדוגמה, הבולט בסביבתו של אביגדור ליברמן, או חיים סרצ’וק הבולט ב’חרדים בליכוד’) כאנשים פרטיים – אבל לא אמירה גלויה וברורה של בית דין רבני חב”ד בערב בחירות בדבר מי המפלגה לה יש להעניק את הקולות.

וכך, עושה כל חב”דניק שבת לעצמו ומשקלל, לאור ההוראה של הרבי כי יש “להצביע למפלגה החרדית ביותר”, וגם למפלגה הדואגת ביותר לארץ ישראל – בור מי הפעם להצביע.

לא פעם, ההחלטה נופלת לכיוון מפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה, עיין ערך ההצבעה ל’יחד’ של אלי ישי וברוך מרזל.

הפלוס שבעקרון זה הוא: כאשר חסידי חב”ד באים להשפיע אידישקייט בבסיסי צה”ל, בבתי חולים או בכל מקום אחר בארץ, אף אחד לא יטיח כי הם מתכוונים להפיק מכך רווח פוליטי.

אבל יש גם מינוס, ענק. כל מי שמסתובב במסדרונות הכנסת מכיר את המחזה של נציגי חב”ד, מיישובים שונים או מנהלי מוסדות, המתדפקים על דלתות ומנסים לקושש לעצמם סיוע כלכלי או אחר, מאחר שאין להם ‘ח”כ שלהם’.

לא פעם אתה מוצא אותם מתדפקים אפילו על דלתו של יו”ר ועדת הכספים, משה גפני, נציג דגל התורה עוד מימי הגראמ”מ שך זצ”ל, שמסייע להם ביד נדיבה, עד כמה שזה נשמע אבסורדי.

בתקופת אלי ישי בראשות ש”ס מצאתי לא פעם עסקנים מחב”ד ממתינים ליד חדר ישיבות הסיעה. מאז מכהן אריה דרעי בראש ש”ס לא יוצא לי לפגוש בהם, אולי משום שהם כבר אינם מרגישים ב’בית’.

2.

נחזור לאחור.

הימים ימי מחלתו של הגר”ע יוסף זצ”ל, הבחירות לרבנות הראשית הלכו וקרבו, והרב גילה דאגה באשר לסיכויי בנו, הרב יצחק, להיבחר לתפקיד הראשון לציון.

המירוץ היה צמוד.

בזה אחר זה נקראו אל ביתו פוליטיקאים ואישי ציבור, כולם מתבקשים בתחנונים להצביע עבור בנו – וגם מתברכים.

בין העולים לרגל היו גם נציגי חב”ד בגוף הבוחר, בהם גם רבנים החברים בבית הדין של רבני חב”ד – כאלו שיכולים להשפיע גם על חברים אחרים בגוף הבוחר. על פי עדות של מי ששהו במקום באותה עת, הגר”י יוסף נתן תקיעת כף לאחד מהרבנים, והבטיח אישית כי יתמוך במועמדותו של הגאון רבי אפרים בוגרד, חסיד חב”ד, תושב שכונת רמות בירושלים – לתפקיד דיין. תקיעת הכף הייתה אל מול עיני הרב עובדיה זצ”ל.

חודשים חלפו. לפני למעלה משנה התכנסה הוועדה למינוי דיינים, מועמדותו של הגר”א בוגרד הוגשה – אך לא הבשילה לכדי בחירה.

כאן המקום להסביר, למי שאינו מתמצא, איך נסגרים הדברים בוועדה למינוי דיינים: נציגי ש”ס, יהדות התורה והבית היהודי יושבים, דיל נסגר, נתפרים שמות – שליש לכל סיעה.

בפעם האחרונה ישבו לתפור את הדיל טל גנצבי, העוזר הצמוד של נפתלי בנט, יועץ שר הדתות דודו עמאר ומקורבו של הראשל”צ הגר”י יוסף, וחבר מועצת העיר ירושלים אליעזר ראוכברגר מיהדות התורה.

מי מהשלושה תמך בבחירת דיין חסיד חב”ד?

נתחיל בש”ס. על פי ההערכות הראשל”צ לא תמך במועמד. בוודאות קשה לדעת, שכן מדובר בבחירה חשאית. כאן המקום לומר כי ניסיון שלנו לקבל תגובה או התייחסות כלשהי מסביבת הראשל”צ נכשל. דודו עמאר, מקורבו של הרב באותם ימים, העביר את שרביט זכות התגובה לרל”ש איציק אלחרר – שבחר שלא להגיב.

יהדות התורה? בעוד ח”כ ישראל אייכלר תומך במועמד החב”די, לא ברור מה הייתה עמדת ח”כ משה גפני, שאיש ‘דגל’ הוא שערך בפועל את ‘דיל השליש/שליש/שליש’ – כך שברור שהייתה לו השפעה.

בכיר בחב”ד איתו שוחח חרדים10 מספר כי גפני דפק על השולחן ואמר: ‘חב”דניק לא ייבחר’. גפני, מצידו, מכחיש מכל וכל את הדברים – וטוען בתוקף: “להד”ם!”

מדוע זה כל-כך מרגיז את החב”דניק? כי מצד אחד, אל גפני אי אפשר לבוא בטענות, הרי ‘דגל התורה’ מעולם לא התיימרה לייצג את החסידות. מצד שני, בערבי בחירות מקימה מפלגת יהדות התורה מטות בריכוזי חב”ד – ובפירוש מנסה לקושש קולות מצביעים. “בשביל קולות אנחנו טובים, בשביל לדאוג לנו לא?” – תוהה הבכיר .

גורם שליווה קצת את המגעים מאחורי הקלעים אומר לחרדים10: “לגפני לא מפריע דיין חב”די, מי שהטיל וטו על המינוי הוא נציג הראשל”צ, אפילו לא ש”ס עצמה. ומי שסיפר לחב”ד שגפני הוא האשם – פשוט מכר תותים”.

אבל יש גם צד שלישי.

“בחב”ד ציפו שהרב הראשי האשכנזי, הרב דוד לאו, ישכב בשבילם על הגדר ויעשה הכול כדי שהמינוי ייצא לפועל”, אומר גורם בכיר. בחב”ד מזכירים כי בערב הבחירות הגיע הגר”ד לאו לפגישה עם רבני חב”ד. הייתה התלבטות גדולה, שכן מבחינה השקפתית הגאון רבי יעקב שפירא, ראש ישיבת ‘מרכז הרב’, היה קרוב יותר לחב”ד. ובכל זאת, החליטו לתמוך ברב  לאו, כולל השפעה על ראשי ערים המושפעים משליחי חב”ד…

ההפרש בין ניצחון של המועמד הרב דוד סתיו לניצחון של הגר”ד לאו היה הקולות של נציגי חב”ד. לדברי הגורם הבכיר מחב”ד, לאו דווקא משום שסברו כי הרב לאו מתאים יותר מהרב שפירא, אלא משום שחששו מבחירתו של הרב סתיו.

“מיד לאחר שנבחר לתפקיד הרים הרב דוד לאו טלפון אל אחד מרבני חב”ד, הודה לו על תמיכת חב”ד במועמדותו והבטיח: ‘יש לכם חייל בבית יהב’. והנה, כשהגיעה עת הפירעון – השטר לא נפרע”, אומר הבכיר.

3.

 עשרות שנים אחורה.

עד לפני כ-40 שנה, עולם הרבנות היה מחוץ לתחום עבור רבנים מחסידות חב”ד. לרב חסיד חב”ד לא היה שום סיכוי לזכות במשרת רבנות עיר. השליטה האבסולוטית הייתה בידי המפד”ל, שחילקה רבנויות ערים גם לחרדים, לפחות במקומות בהם התגוררו חרדים. אבל חב”ד? על זה טרם חלמו אז.

לפני כ-40 שנה חל שינוי. כך פילס את דרכו הגאון רבי  בנציון ליפסקר זצ”ל לעיר ערד לפני כ-35 שנים – ובחב”ד צהלו ושמחו. מאז ועד היום מונו עוד רבני ערים מחסידי חב”ד – בקרית מוצקין, קרית אתא, חולון, קריית גת, נצרת עילית, אילת, רמת ישי ועוד).

אבל גם מהלך זה נעצר בפתח בתי הדין הרבניים. למרות שאנו כבר כ-70 שנה מקום המדינה – טרם מונה דיין מחסידי חב”ד. היו רבנים מקורבים לחב”ד, שהתמנו על ידי גורמים וגופים שאינם חב”דיים, אבל דיין על משבצת חב”ד מעולם לא מונה.

“היה יהודי תלמיד חכם, בשם רבי דוד חנזין זצ”ל”, מספר בכיר בחב”ד. “הוא היה גאון עצום. כשהקים הגרא”י קוק את ישיבת ‘מרכז הרב’ בירושלים וחיפש בחורים עילויים, הוא  שלח מכתבים לברית המועצות וביקש שיביאו אליו את הטובים. בין השאר המליצו לו על הגר”ד חנזין, סרטיפיקט נשלח, הרב חנזין כתב בבקשת היציאה שלו: ‘אני תלמודיסט, אין לי מה לחפש בברית המועצות’ – ואחרי עיכובים רבים עלה ארצה. בנסיעות של הרב קוק הוא היה לוקח את תלמידו איתו, “בבחינת ש”ס מהלך”, כפי שהתבטא. עד כדי כך היה בקי.

“בשלב מסוים הורה הרבי מלובביץ’ לגאון רבי שלמה יוסף זוין זצ”ל לנסות להוביל את מינוי הגר”ד חנזין לבית הדין הרבני. הרב זוין לא הצליח, ובסופו של דבר, כאשר הקים הרבי זצ”ל את בית דין רבני חב”ד בארץ הקודש – מונה הגר”ד חנזין, לאחר פטירת הגרש”י  זוין זצ”ל – לעמוד בראשו. מה שמראה, שהרבי עצמו רצה שרבני חב”ד ישתלבו בבתי הדין, אך זה לא צלח”.

לפני מספר שנים החלה המשימה לצבור תאוצה, ובעידוד בית דין רבני חב”ד שוגר הגר”א  בוגרד לנסות ולהסתער על היעד.

עד כה, ללא הצלחה.

4.

הסוד הכי גלוי הוא, כי בבחירת דיינים מגיעים חברי הוועדה לפשרה עוד לפני ההתכנסות. מאחר וכיום הוועדה נשלטת בידי המפלגות החרדיות – נשמרת הפשרה של שליש-שליש-שליש בין האשכנזים, הספרדים והבית היהודי.

באשר לאשכנזים, עד לפני שנים אחדות היו ממונים, בדרך כלל,  ליטאים הקשורים לסיעת ‘דגל התורה’. מינויו של ח”כ ישראל איכלר כנציג פוליטי בוועדה קצת שינה את מאזן הכוחות הפנימי, ובבחירה האחרונה לבית הדין הושחל דיין חסידי.

הגר”א בוגרד הופיע כבר לקראת הכינוסים הקודמים ברשומות, אך איכשהו בחירתו נתקעה.

ההערכות הפוליטיות, המגובות בשיחות של קודקודים בש”ס עם גורמים שונים, היא שלא יו”ר ש”ס אריה דרעי הוא ששם רגליים (להפך, הטענה היא שהוא היה בעד, כדי לקרוץ לחב”ד שבשנים האחרונות קורצת ל’יחד’ של אלי ישי). מי שהכניס את המקלות בגלגלים, טוענים אותם גורמים, הם אנשים מסביבתו של הראשל”צ.

כמה מפתיע, אפילו ארגוני הנשים – ובראשם חברת הוועדה לבחירת דיינים, הטוענת הרבנית ד”ר רחל מור, צידדו בבחירת הדיין החב”די. לא ברור מדוע, הרי רב מחב”ד לא יעגל פינות בהלכה. אולי משום התחושה ש”חב”ד טובים” ו”נסתדר איתו”.

לקראת הדיון הבא בוועדה, שאמור להתקיים בחודש אדר, במסגרתו ייבחרו עוד דיינים – מי שעשוי להושיע את חב”ד, למרבה ההפתעה, הוא דווקא נציג הליכוד ויו”ר הוועדה, השר יובל שטיניץ, שמכבד מאוד את חב”ד.

השאלה היא עד כמה הדברים יהיו תלויים בו. אם לכל הפחות אחד משני הצדדים – ש”ס ויהדות התורה – יתמכו, הרי שבעזרת שטייניץ המינוי יעבור.

והנה ההפתעה: “לקראת הדיון הקרוב יש מצב שש”ס תסיר את התנגדותה. למה? ובכן, יש מצב שהדבר קשור למערכת הפוליטית הנמצאת בעננה. במצב בו איש אינו יודע מה יילד יום, וכאשר בחירות יכולות לצוץ בפתח כל יום, שווה לשמור על יחסים טובים עם חסידות חב”ד…”, אומר גרום בחסידות.

“יסירו את ההתנגדות?” – צחק בפרצופי יהודי הבקי במה שמתרחש בוועדה. “אין מצב. הם אולי ישחקו לחב”ד משחק, יגידו, אנחנו תמכנו, מה נעשה…יפילו את האשמה על אחרים, גם שטייניץ רק משחק להם פנים שוחקות, אבל לא יישכב עבורם על הגדר. אם ש”ס לא הייתה נחרצת בהתנגדותה – המינוי היה עובר מזמן, וכל עוד הוועדה אינה מתכנסת, תהיי בטוחה שש”ס מתנגדת, ולא משנה מה מספרים שם לעסקני חב”ד”.

5.

מה האינטרס של השר יובל שטייניץ לחייך לחב”ד ולהוכיח שהוא מנסה לסייע? ובכן, מדובר באינטרס פוליטי של הליכוד.

לפני מספר שבועות נסע בנימין נתניהו לבאקו שבאז’רביז’ן. בעיר שוכנים מוסדות השייכים לקהילת חב”ד, אבל גם כאלו השייכים לקהילה ליטאית. מוסדות ‘אור אבנר’ של הנגיד לוי לבייב מול מוסדות המזוהים עם ‘ועידת רבני אירופה’ – אם לקרוא לדברים בשמם היותר מדויק – כששני הצדדים הזמינו בחום את ראש הממשלה.

מי זכה בביקור הממלכתי? מוסדות חב”ד.

במהלך נאומיו במדינה שב וסיפר על הקשר העמוק שלו ושל רעייתו שרה לחב”ד, שוב שחזר את סיפור הברכה שקיבל מהרבי זצ”ל עוד בהיותו שגריר בארה”ב. אז נכון שיש כאן סיפור אישי, אולי גם סיפור של קשרים טובים שיש לקודקודי מוסדות חב”ד עם גורם בכיר בסביבת נתניהו. אבל לא רק.

צריך להבין שעל קולות חב”ד בבחירות מסתערות אמנם המפלגות החרדיות, ובראשן ‘יהדות התורה’ (גם ש”ס מנסה, ללא הצלחה מרובה) – אבל גם הליכוד עושה כל מאמץ, כשהיא מתחרה בבית היהודי.

מי שמכיר את השטח , יודע שהרבה מאוד חסידי חב”ד רואים בליכוד את ביתם הפוליטי, עוד קצת מהם מתחברים ליהדות התורה שמעמידה מולם את ח”כ מאיר פרוש המתחזק קשר – אך רובם, כאמור, מצביעים למפלגות הימין.

מאחר והליכוד עושה בתקופה האחרונה כל מאמץ כדי לשתות לבית היהודי את המנדטים בקשית, הרי שפזילה למאגר הקולות של היא צעד טבעי ביותר.

נציגי חב”ד שנפגשו עם שטייניץ מספרים שנתקלו בידידות גדולה מצידו. הם יצאו בטוחים שאם הדבר תלוי בו, הוא יעשה את הכול למען הנציג שלהם. “הלוואי והנציגים החרדיים היו מתאמצים עבורנו ככה”, אמרו. גם אם טעות בידם, הרי שעצם זה שנציג חילוני מספר עד כמה הוא מנסה לסייע, מעידה על אקט פוליטי: הליכוד עם הפנים ימינה, אל קולות מצביעי הימין.

6.

נחזור לש”ס.

איפה היא בתמונה? – סיפור מורכב.

בערב הבחירות לכנסת ה-20, כאשר ש”ס התמודדה מול ‘יחד’ של אלי ישי, נפגש אריה דרעי עם חברי בית הדין של רבני חב”ד – הרבנים יצחק יהודה ירוסלבסקי ומנחם מענדל גולוכובסקי, וביקש את תמיכתם. לחילופין, ביקש: אל תתמכו ב’יחד’ של אלי ישי.

הגר”א בוגרד מהווה חלק מבית דין רבני חב”ד, אך אינו מתערב בהקשרים פוליטיים, מבחירה שלו. רבני חב”ד הסבירו לדרעי שחזקה על החסידות שאינה מתערבת בבחירות. מנגד, גם אלי ישי לא טמן ידו בצלחת, הרים טלפונים לכל בעל עמדת השפעה משמעותית בחסידות.

בסופו של יום: הפעם הזו רוב-רובם של חסידי חב”ד העניקו לו את קולם.

“היה שלב שבו נידונה האפשרות להציב ברשימת ‘יחד’ נציג חב”ד. דיברו על זה ברצינות”, מספר בכיר בחב”ד. “זה לא שרבני חב”ד היו במקרה כזה קוראים להצביע ל’יחד’. זה, לעולם לא יקרה אחרי שהרבי נפטר. רק בתשמ”ט הוא הורה ברור להצביע ג’. זה לא יוכל לקרות עוד לעולם, שהרי הרבי אינו עמנו.

הרב משה הבלין. צילום:שעיה כץ, שטורעם.נט

“אבל אם באמת חב”ד תחליט שכלו כל הקיצין, ויהדות התורה מזלזלת בנושאים שהם ציפור הנפש של חב”ד (הקטע הזה של מינוי דיינים אינו ציפור הנפש – ובכל זאת, זלזול בנציג חב”ד מהווה עובדה שלא תישכח במהרה על ידי החסידות) – יתכן מצב שבו בתי חב”ד ברחבי הארץ, יהפכו בצורה בלתי רשמית למטות בחירות של ‘יחד’.

“אני לא אומר שזה יקרה, אבל זה עלול/עשוי לקרות. לדעתי, מזה דרעי מפחד. מטות חב”ד הם משהו מסודר, עתיר ממון, ובחב”ד יודעים איך לעשות קמפיין”.

מבחינת דרעי, אי התערבות של חב”ד היא הרע במיעוטו. אוי לו באם חב”ד תתייצב נחרצת לצד אלי ישי.

לפני מספר חודשים נערכה שוב פגישה חשאית בין דרעי לבין רבני חב”ד. הגרמ”מ גולוכובסקי הבהיר לדרעי: “מעשיך יקרבוך, מעשיך ירחקוך”.

זמן קצר לאחר מכן השתנתה התמיכה של הראשל”צ הגר”י יוסף והפכה לתמיכה במועמד חב”ד. לפחות כפי שהדברים הוצגו לאנשי חב”ד המטפלים בנושא. האם קיבל הראשל”צ בקשה מפורשת מיו”ר ש”ס?

“מי יודע”, אומר הבכיר החב”די.

האם הדברים יקרו בפועל? רק ימים יגידו.

7.

משהו חדש קרה בבית דין רבני חב”ד בתקופה האחרונה: רבה של קרית גת, הגאון רבי משה הבלין, מונה כחבר מן המניין בבית הדין. המהלך הזה משנה את התמונה הפוליטית.

אם עד היום לבית הדין של החסידות לא הייתה כל-כך אמירה פוליטית, הרי שהגר”מ הבלין, המעורב בנושאים פוליטיים, עשוי לשנות את התמונה. הדבר הזה יבוא לידי ביטוי בבחירות הבאות, אומרים גורמים המקורבים לבית הדין. “אם גפני יאכזב, פרוש יאכזב, ש”ס תאכזב, לא מן הנמנע שתהיה הוראה בלתי מפורשת, אבל  כזו שרק השטח יבין אותה – וזה ישחק לטובת אלי ישי”, אומר הבכיר. ” בפרט אם הוא יצליח לשלב במפלגתו מישהו בעל זיקה חב”דית, באשר חב”ד עצמה לא תתערב לעולם בבחירות”.

מה יקרה לקראת כינוס הוועדה? רק ימים יגידו. האם ברכת הגר”ח קנייבסקי, לה זכה הגר”א  בוגרד לפני כשנה וחצי, תצליח להשפיע הפעם? האם יסיר גפני את התנגדותו (אותה הוא מכחיש)? האם אכן הסירה ש”ס את התנגדותה? ועד כמה יצליח ידיד חב”ד בוועדה, האיש נטול הכיפה, יובל שטיניץ, להוביל לבחירת חסיד כדיין ולרשום נקודת זכות ענקית לטובת הליכוד ויחסיו עם החסידות?

ומה יעשו שרת המשפטים איילת שקד ואנשיה, הבוחשים בקדירת הדילים? הגורם החב”די בטוח: היא תמכה בעבר, וגם תתמוך בעתיד.

האמנם? ובכן, רק כאשר תכונס הוועדה נוכל לדעת.

בחב”ד יגידו, תחשבו טוב -יהיה טוב. אנחנו נאמר: נחיה ונראה.