חילונים, תפסיקו כבר להפריע ללמוד

נתונים עדכניים שהתפרסמו לאחרונה, מעלים כי בקרב הציבור החרדי ניכרת עלייה משמעותית במספר הפונים ללימודים אקדמיים. כך למשל עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיהם מספר הסטודנטים החרדים עולה בהתמדה בשיעור של כ-15% מדי שנה, ובשנת 2016 למדו למעלה מ-11,000 חרדים וחרדיות במגוון מסלולי לימוד אקדמיים.

המספר התקדימי של חרדים באקדמיה משתלב עם נתון מפתיע נוסף. לראשונה בשנת 2016, אחוז הגברים החרדים העובדים עמד על 50 אחוזים. מספר האברכים ומספר העובדים השתווה. ניתן לומר בוודאות כי לראשונה מזה ארבעה עשורים, מפתחת החברה החרדית “חברת עובדים” לצד “חברת הלומדים” הוותיקה.

ואמנם, בעולם התעסוקה המקומי, תואר אקדמי אינו מצרך מותרות. מדינת ישראל תופסת את המקום השני מבין מדינות ה- OECD באחוז המחזיקים בתואר אקדמי. התואר הישראלי מהווה אפוא מפתח עיקרי להשתלבות בשוק העבודה המודרני.

נתוני הלמ”ס מציגים כי רוב מוחלט של הסטודנטים החרדיים, לומד בקמפוסים יעודיים. הלימודים בקמפוסים אלו מתבצעים בדרך המתאימה לאורח החיים החרדי, ומאפשרים לתלמידים לשלב את אורח חייהם ותרבותם עם רכישת השכלה אקדמית. עד להקמת הקמפוסים הללו, מספר החרדים שהשתלבו בקמפוסים הכלליים היה קטן ביותר. לכך יש סיבה ברורה: הציבור החרדי שגדל על חינוך חוסם ומתבדל, אינו מתיר לעצמו השתתפות בלימודים בסביבה מעורבת.

מדי שנה, אלפי בוגרים חרדים משתלבים בשוק העבודה עם סיום לימודיהם. אלו המעוניינים בכך, פונים אל שוק העבודה הכללי. אחרים המעדיפים לשמר אורח חיים מתבדל, עושים זאת במסגרת הקהילה. כך או כך, תהליך ההתמקצעות שעוברים הצעירים החרדיים, מסייע הן לקהילה עצמה והן לכלל החברה הישראלית.

לאחרונה, קולות שונים מבקשים לערער הן על הצורך והן על הלגיטימציה של קמפוסים חרדיים. לטענתם, הנהגת לימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית, מהווה פרקטיקה פוגענית ומפלה. לטעמי, הפרדה בין נשים וגברים כשלעצמה, כל זמן שהיא וולונטרית ונעדרת היררכיה בין המינים, אינה מפלה. מסקנה זו נגזרת אף מהאמנה הבינלאומית נגד אפליה בחינוך, אותה אישררה מדינת ישראל, לפיה לא יראו לימודים נפרדים לתלמידים ולתלמידות כהפליה.

ההנהגה החרדית אינה מתנגדת לאקדמיה, כשזו מתנהלת באופן ההולם את ערכי הקהילה. לראיה, רק לאחרונה חוקקה הכנסת חוק ביוזמת חברי הכנסת החרדיים, ולפיו תזכה האוכלוסייה החרדית לייצוג הולם בשירות הציבורי. חוק זה מיועד לחרדים בעלי תארים אקדמיים כמובן ותמיכתה של ההנהגה החרדית בחוק זה, תומכת הלכה למעשה באקדמיה החרדית. אך זוהי מציאות פריכה ושבירה. הנהגת שינויים באקדמיה החרדית, באופן המאלץ את התלמידים לחולל שינוי תרבותי באורח חייהם, תוביל לתגובה חרדית חריפה שתבלום את המגמה הנזכרת.

בפני האקדמיה החרדית עומדים אתגרים רבים, בהם הפחתת אחוז הנשירה הגבוה, צמצום הפערים במקצועות הליבה, צירוף קהלים נוספים והכנה ערכית ומקצועית של הבוגרים לשוק העבודה. כל אלו נעשים עקב בצד אגודל, והמספרים מוכיחים את סיפור ההצלחה.

המבקשים להוביל שינויים תרבותיים בקרב הצעירים החרדיים כתנאי להצטרפותם לאקדמיה, נדרשים לכבוש את תשוקתם. כל שנדרשת המדינה בשנים הבאות הוא להסיר את חסמי ההצטרפות של הצעירים והצעירות, ולאפשר ליד הנעלמה של השוק החרדי לפעול את פעולתה.

דר’ חיים זיכרמן הוא מנהל אקדמי בקמפוסים החרדיים, הקריה האקדמית אונו.