חיוורון ושקיות שחורות: למה יעקב ריבלין חייב להגיע אל סיעת הליכוד?

1.

לפני מספר שבועות חשפנו בחרדים10 את שערוריית בית כנסת פיאסצ’נה בקריית אתא, העומד בפני סכנת הריסה.

השבוע, במדור ‘עירוני מקיף’ התייחס גם ‘משפחה’ לפרשה. צריך לשבח את הגינותו של הכתב, ישראל פלר, על שציטט קטעים מהכתבה, והעניק קרדיט ל”אשת התקשורת שרי רוט”.

לא, זה ממש לא מובן מאליו בתקשורת החרדית, בה לא פעם מצאנו קטעים שצוטטו על ידי עיתונאים, מבלי שיעניק קרדיט לאכסניה ממנה נשלפו הקטעים. לא פעם אף הערנו כאן, במדור ‘בין השורות’, על התופעה.

 לפני מספר חודשים ציטט יתד נאמן את העיתונאית טל שניידר, תוך שהוא מתייחס אליה כ- ט.שניידר. פנייתה הובילה להתנצלות, תוך ציטוט שמה המלא. לפני מספר ימים היא צוטטה שוב ב’יתד’ – הפעם תוך אזכור שמה המלא.

מתן קרדיט מלא הוא חלק מעיתונות הוגנת ואובייקטיבית. על כן, שבחים לעורך המדור ישראל פלך ולעורך קונטרס החדשות אליעזר שולמן.

ולגופו של נושא – גולת הכותרת של הכתבה היא המשפט האחרון: “תפילתם של תושבי קריית אתא היא כי בית הכנסת ימשיך לשמש למטרות קודש, ולא יעבור לידיים שלא יכבדו את זכרו של האדמו”ר מפיאסצנא ואת זכר המתפללים ז”ל, חסידים שיסדוהו על שמו”.

כילידת קרית אתא, אני מצטרפת בחום לתפילה.

2.

אין מי שלא מעריך את פעילות חסידי חב”ד, בארץ ובעולם. גם ארגון צעירי אגודת חב”ד הוא ארגון שמטרותיו קדושות. בכך אין כל ספק.

ובכל זאת, בידיעה יחצנית שכותרתה “כינוס השלוחים הארצי של צעירי אגודת חב”ד”, קצת צרם לי לקרוא את השורות הבאות: “יתקיים השנה כינוס השלוחים הארצי של צעירי אגודת חב”ד בארה”ק הכולל 390 בתי חב”ד ו-810 שלוחים הפועלים ומפעילים את אלפי הפעילים בכל תחומי הפעילות של חב”ד ברחבי ארה”ק כמסורת מזה עשרות שנים בראשותו של הרב יוסף יצחק אהרונוב, ראש מפעל השליחות בארה”ק”.

כל מילה נכונה. רק חסר גילוי אחד, חשוב לטעמי: הרב אהרונוב, ולא ניכנס כעת לסיבות, שוהה בימים אלו במאסר.

מן הסתם, הוא לא ישתתף באירוע, שנערך “בראשותו”. קצת מצחיק, בעצם עצוב.

3.

ולגופו של עניין, האם מדובר בידיעת יח”צ? שאלה חשובה, לכאורה, לאור הנכתב בטורו של עורך ‘משפחה’ יוסי אליטוב.

מאחר ולצעירי חב”ד יש יחצן המשגר את ההודעות לתקשורת, מדובר בידיעה יחצנית. ככה היא גם משדרת.

שימו לב לדברי אליטוב בטורו, דברים הנכתבים לאור פרשת ‘ידיעות אחרונות’ והקלטות:

“כלי תקשורת שיפרסם עמוד ראשי ששמונים אחוזים ממנו אינו אלא תוכן שיווקי שמוזמן על ידי ספונסרים או מו”לים בעלי אג’נדות ברורות – יועבר אחר כבוד למוזיאון לזכר העיתונות העברית ההיסטורית”.

או: “המסך הורם, הקלון נחשף, מעתה, הקורא הישראלי שעד עתה קנה לוקשים יומיומיים בלא ידיעתו נהפך לחכם יותר. הפילטרים של הקורא הישראלי לאחר פרשת נוני-ביבי התפתחו והשתכללו”.

יפה כתבת, יוסי.

לתשומת לב כל העיתונאים, כולל כתבי משפחה.

3.

את תואר הראיון הטוב ביותר של השבוע צריך ביושר להעניק למגזין בקהילה.

תחת הכותרת “אתיקה שלמה” מראיין ישראל גרוס את פרופ’ אסא כשר, האיש שמאחוריו סיפור חיים מפעים, יחד עם השקפת עולם מרתקת (אפשר להסכים איתה, אפשר שלא, אבל קשה שלא לומר עליה שהיא מעניינת בכל קנה מידה).

את פרופ’ אסא כשר הייתה לי הזכות להכיר במהלך הדיונים הממושכים שלנו ב’וועדת ארבל’, בה אני והפרופ’ חברים. לא פעם שמעתי מפיו תובנות, במהלך הישיבות, אבל גם כשצעדנו במסדרונות בדרך אל דיון או בצאתנו ממנו, היישר אל קומות החניה בבניין התל-אביבי בו ממוקמים משרדי משרד המשפטים – והוא מרתק, אין ספק.

שימו לב לסיפורו האישי: “אם השם התנ”כי הזה, אסא, מרגיש למישהו דתי-לאומי, אז כשר (או ‘קאשער’ בכתיב אידי פולני) היא משפחה גוראית שורשית, סבו היה הראשון לראשי ישיבת ‘שפת אמת’ בירושלים, הגאון המפורסם רבי מנחם מנדל כשר זצ”ל, מזכיר מועצת גדולי התורה בפולין, עילוי מופלא שהדפיס עשרות חיבורים ויצירות בראשם המפעל העצום ‘תורת שלמה’ שהנכד ‘מר אסא’ מוזכר בו כמה וכמה פעמים.

“כסטודנט באוניברסיטת בר-אילן, אסא עצמו הרבה להתפלל בבית המדרש הגוראי בירושלים. גם שמחת העלייה לתורה, האויפרוף שלו, התקיימה שם והוא גם לא שוכח רגעים מרוממים בקודש פנימה. ‘סביר להניח’, הוא אומר בחיוך מהורהר, ‘שאם הייתי נשאר בגור, הייתי נראה כמוכם, עם המכנסיים בגרביים, אבל סבא לא הלך ככה’…”

מרתק, שווה קריאה.

4.

תחת הכותרת ‘מצעד הנחקרים’ מספר ‘יום ליום’ על חקירת מו”ל ‘ידיעות אחרונות’ נוני מוזס, ועל חקירת ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

קובי לוי, בפרומו לטורו, המופיע בעמוד השער, מסביר: “הציבור הישראלי ברובו אוהב את נתניהו, סומך על אופן תפקודו ולא מתרשם משיחות הסלון שלו עם מו”ל ‘ידיעות’ על חוק ‘ישראל היום'”. עד כאן הגיוני.

שימו לב להמשך: “זו התנהלות נורמטיבית מקובלת ואפילו מוכרחת. נתניהו כמו קודמיו לא עשוי מטפלון. מסתובבים סביבו עשירים ובעלי אינטרסים שמביאים לו שמפניה וסיגר הוואנה, ורוצים לקצור הטבה או קורט של התחככות. זה מסוכן, זה לא אתי, זה נשמע חורק, אבל ככה זה בכל מקום”.

אז זהו, ש”ככה זה בכל מקום”, לא הופך דברים בלתי-חוקיים לחוקיים. זה או חוקי או לא חוקי – להחלטת רשויות האכיפה. אבל אם זה ייקבע כבלתי-חוקי – זה שככה הדברים מתנהלים  בכל מקום, לא יועיל לאף אחד.

וכפי שכתב עמיתו יצחק קקון בטור העורך: “בואו נודה על האמת. ממשלת נתניהו הנוכחית היא הטובה ביותר שהייתה אי פעם לנו – ציבור השקופים והחרדים”. וזה, גם זה, נכון מאד.

ולמה ואיך השגנו ממשלה כה טובה?

“רק בזכות ההסכם הקואליציוני עם תנועת ש”ס, שכרגע מחוללת את המהפכה בשטח”.

אז זהו. שגם כאן, ממש לא מדויק. בעבר הבהירו קודקודי ש”ס ו’יהדות התורה’ כי אל ההסכם הקואליציוני הם הגיעו ‘ביחד’, את ההישגים הם השיגו בזכות ה’ביחד’, האחדות, שהפכה אותם לכוח של 13 מנדטים. הדברים נאמרו על רקע הישגי התקציבים לעולם הישיבות. הדברים נכונים גם באשר להישגים לטובת השקופים, קרי הופעות זמר בכל רחבי הארץ.

כי אם נסכם: הממשלה הנוכחית היא הטובה ביותר לחרדים, ההישגים החרדיים הושגו בזכות האחדות בין שתי המפלגות החרדיות, נתניהו ראש ממשלה טוב לחרדים בממשלה הנוכחית, וכולנו תקווה שייצא צח כשלג בלי להזדקק לתירוץ (הלא קביל) של ‘ככה כולם עושים’.

5.

‘עדות מבפנים’, זו הכותרת לקטע מרתק שמצאתי בטורו של אריה זיסמן ‘מקור נאמן’:

“חיים לוינסון היה כתב לענייני חרדים ב’ידיעות’. לוינסון סיפר ל’עין השביעית’ כי נתקל במסגרת עבודתו ב’רשימת מיוחסים’, בכתבות שנעלמות וכתבות מוזמנות. עם זאת הדגיש פרט נוסף שראוי כאן לציון.

“לדבריו, חברי-הכנסת ממפלגת יהדות-התורה לא נהגו להפנות דרישות וטענות לעורכיו. ‘לא נתקלתי בתופעה שח”כים מהמפלגה שאני סיקרתי, החרדים האשכנזים, פנו מעל לראש שלי לעורכים. לא היה דבר כזה. וזה דווקא דבר שהוא מאד נפוץ ב’ידיעות’, שהסחר-מכר מתנהל לך מעל הראש”.

כמה דברים מעניינים הסקתי מדבריו של לוינסון: האחד – שהוא מדגיש “החרדים האשכנזים”.

האם הוא מתכוון לכך שבמפלגה האחות הספרדית כן הלכו מעל ראשו של הכתב לעורכים? השניה – מאחר ונתקלתי לפחות פעם אחת בפניה מעל לראש של כתב על ידי נציג חרדי במפלגה האשכנזית, האם יתכן שהנציגים החרדים לא פונים לאי מי מעורכי ‘ידיעות’ רק משום שהם בטוחים שאין להם כל סיכוי לאוזן קשבת? האם זו הסיבה שכשמדובר בתקשורת חרדית, הם דווקא כן פונים למי שנמצא מעל לראשו של הכתב?

בשבוע בו רוב התקשורת החרדית הכתובה עסקה באתיקה ונגזרותיה, אפרופו פרשת ‘ידיעות’, היה מעניין לערוך בדיקת עומק על מה שקורה אצלה בבית.

האם המצב טוב יותר מאשר בכלי התקשורת החילוניים? ואולי, רע יותר? – – –

6.

גם אם איני מסכימה לתיאורים (הייתי שם, המצב היה בעיני שונה בתכלית) של יעקב ריבלין בטורו בבקהילה, חייבים להודות שאין עליהם מבחינת הססגוניות והאופן בו הם מרתקים את הקורא.

שימו לב לתיאור של המחזה מישיבת הליכוד השבוע:

“עצוב היה לראות את נתניהו בישיבת סיעת הליכוד של יום שני השבוע.. היה ניכר בעליל שאותות הלחץ המצטבר מתחילים להשפיע עליו. נתניהו נראה כמו נדון לייסורים במשפט הסיני העתיק.

השופטים מלוכסני העיניים האכזרים היו מציבים את העבריין תחת דלי מים מחורר שמזיל טיפה אחת לחמש דקות. כל טיפה הייתה הולמת בראשו כפטיש. אחרי יום כזה הנדון היה יוצא בדרך כלל מדעתו. נתניהו עדיין שולט בדעתו, אך אם הטפטוף של ההדלפות יימשך יתכן בהחלט שהוא יזקק לטיפול מתאים”.

איכשהו זה קצת הזכיר לי תיאור שהופיע באותו טור בדיוק, שבועיים לאחור. שימו לב, מצטטת עבור מי שאינו שומר עיתונים ישנים:

“למרות החיוכים המאולצים ישיבת סיעת הליכוד ביום שני השבוע הייתה בעצם התכנסות קרובים ליד מיטתו של שכיב מרע. החולה עצמו, מר בנימין נתניהו, דווקא שידר אופטימיות… רק מי שישב ממש קרוב יכול היה להבחין שמתחת לחיוכים מתוחים קמטי דאגה, שקיות שחורות באזור העיניים וחיוורון שמבצבץ פה ושם מול זרקורי המצלמות”.

אני מכבדת מאוד את פרשנויותיו של ‘האדמו”ר’ לענייני פרשנות פוליטית, יעקב ריבלין. יש לי רק בעיה אחת קטנה עם שני התיאורים הללו, שהופיעו פעמיים בטוריו.

מציעה לו להיכנס בעצמו אל ישיבות סיעת הליכוד, בדיוק כפי שאני מקפידה לעשות מידי שבוע, ולראות שהשקיות השחורות באזור העיניים אינן אלא פרי דמיונם של מי שמדליפים לו מהסיעה, כך גם ה”חיוורון שמבצבץ פה ושם מול זרקורי המצלמות”.

זה שלכמה אנשי ליכוד, בכירים ככל שיהיו “עצוב היה לראות את נתניהו בישיבת סיעת הליכוד של יום שני השבוע” – אפשר לייחס לכך שהם פשוט היו רוצים לראות אחרים במקומו, שהוא לא ממש מחובר למחנה שלהם, ולאו דווקא לכך ש”אותות הלחץ המצטבר מתחילים להשפיע עליו”.

בוא, יעקב, לישיבת הסיעה הקרובה, ותיווכח במו עיניך. ואין כמו מראה עיניים.