האחות שקד מתחזקת על חשבון האח בנט • הטור של אריק זיו

 ליברמן מותח את גבולות הדמוקרטיה

חופש הביטוי הוא ערך מרכזי בדמוקרטיה, אך גם דמוקרטיה צריכה להתגונן מפני אותם אלה המשתמשים בכלים הדמוקרטים בכדי להכחידה. הטומנים ראשם בחול ואינם מוכנים להלחם על שמירת הדמוקרטיה, הם הם המכרסמים ביסודות החירות שהדמוקרטיה מעניקה.

הגיע הזמן לעצור את הסרטן הפוליטי הנמצא בתוכנו. ח”כי בל”ד חצו כל קו אדום אפשרי ועל המדינה לפעול כנגדם בנחישות – נגדם ונגד כל מי שפועל כנגד המדינה.

האזרחות היא זכות שמקבל האזרח מהמדינה. מדינת ישראל צריכה לחוקק חוקים המקנים לה את האפשרות לשלול את הזכויות וההטבות שמקנה המדינה לאזרחיה. תישלל האזרחות ממחבל שהוא אזרח ישראלי ובמקרים מסוימים אף מבני משפחתו במעגל הקרוב. כך גם כל מי שצידד במחבלים, כמו סיעת בל”ד וח”כ סעדי, יוצאו אל מחוץ לחוק.

הגיע הזמן שכל מי שדבק בציונות ישים בצד את האגו שלו ויעמוד עם הממשלה במאבק מול האויב הפלסטיני והאסלאם הרדיקלי, שבישראל הקטנה חברו יחד במטרה אחת: להשמיד את המדינה היהודית.

לכן מדובר בשערורייה ובהונאת הבוחרים בימין, כאשר אביגדור ליברמן פועל יחד עם חבריו לאופוזיציה מבל”ד והרשימה המשותפת, נגד ממשלה לאומית.

על ליברמן להפסיק את עריקותו מהמחנה הלאומי ולהצטרף לממשלת נתניהו.

כך גם בוז’י. הוא חייב להביא את מפלגת העבודה לניקוי אורוות פנימי, גם במחיר של פילוג במפלגה. הוא חייב להיפטר מהפוסט-ציונים שהורסים את מפלגת העבודה. לעולם בוז’י לא יוכל להיות רלבנטי בקרב הבוחרים אם סתיו שפיר, מירב מיכאלי, זוהיר בהלול ויוסי יונה ימשיכו להיות כוכבים במפלגתו.

הקיסרות השלישית של יאיר לפיד

זוכרים את הסיסמאות של אבירי הדמוקרטיה ואוהבי הליכוד בתקשורת: ‘נתניהו משתלט על הליכוד’, ‘נתניהו גונב הצבעות’, ‘נתניהו דיקטטור’?

גם כאן הצביעות התקשורתית חוגגת.

השבוע התברר כי באישון לילה, במחשכים, לפיד שינה את חוקת ‘יש עתיד’. בניגוד לחוקה המקורית הוא ימשיך בתפקידו כיו”ר התנועה בלי פריימריז, וימשיך לקבוע את רשימת המפלגה בעצמו – ללא פריימריז.

כן-כן, התקווה הלבנה של מדינת תל אביב “הדמוקרטית” נבחרה בשלישית ע”י הדוצ’ה לפיד.

עוד חרפה לתקשורת הצבועה והוכחה לכך שהציבור צודק כשאיבד בה את האמון.

מסתבר שפוליטיקה חדשה היא שם קוד לדמוקטטורות, למפלגות של איש אחד.

ישראל כץ מציג: אפשר גם אחרת

בכנס ‘בשבע’ עלה ישראל כץ על הבמה ופרגן לקולגה שלו גלעד ארדן, השר לביטחון הפנים. במשך דקות העלה על נס את פועלו של ארדן להחזרת הביטחון לתושבי ירושלים.

רבים הופתעו, כי הרי השניים יריבם ואדומים זה לזה, אלא שכץ הוכיח שאפשר גם אחרת. מהלך זה מראה על בגרות והיכולת לפרגן גם למי שמתחרה בך.

נקווה שעוד חברים במפלגה ילמדו לפרגן לחבר.

צעירי הליכוד אנמיים וחסרי מעש

כמי שעוקב אחר התנהלות צעירי הליכוד כבר דורות, עוד לא ראיתי ‘הנהגה’ כל-כך אנמית וחסרת משמעות כמו זאת הנוכחית.

מתברר שהפעילות היחידה שהם עושים היא לשבת בבתי קפה או לארגן אירועים סגורים עם נבחרי ליכוד, מה שעושים אלפי פעילי ליכוד מכל הגילאים.

במרחב הציבורי הנוכחות של צעירי הליכוד היא אפס אחד גדול. קחו, למשל, את פרשת אבגי, שונא הליכוד. מה הייתה הבעיה לארגן מחאה כנגדו בתיאטרון ולהראות את הצביעות של אליטת התרבות שמחאה לו כפיים? שום בעיה.

הרי עם לקיחת הפסק זמן שלו הם היו מקבלים גם קרדיט. אבל כשהעסקנות הקטנה היא כל מה שהם עושים – אז אין להתפלא על דבר.

חשוב לזכור שיש סימן שאלה גדול על הלגיטימיות של הנבחרים בקרב הצעירים. הרי הם נבחרו על סמך הקולות של אנשי פייגלין שכבר אינם בליכוד. האם במצב כזה יש תוקף לבחירה?

כאשר יוסי דגן בפזיזות שלו הלך והקים אוהל מחאה מול בית ראש הממשלה – הלך לשם דוד שאיין, יחד עם גנב המנדטים ליברמן. אבל להפגין מול איבגי הוא לא הלך – וגם לא נגד התערבות בג”צ בגז.

כאשר רואים את צעירי הליכוד של היום מתגעגעים לימים של איתמר ועומרי אקוניס.

אך לא הכל שחור, צריך לזכור כי יש גורמים חיוביים בתוך צעירי הליכוד. השניים שהוכיחו זאת הם מושיקו פסל ומשה בן זקן, כאשר יזמו את הליכודיאדה, שהייתה סיפור הצלחה.

כעת כבר נשמעים קולות בקרב צעירים בליכוד על הקמת קבוצה חלופית, שתעשה את העבודה במקום עסקני הצעירים.

בעל דעות ימניות במעוז השמאל

ואם עסקנו בשמאל ובצביעותו בפרשת אבגי, אז השבוע התבשרנו כי, לא עלינו, השדרן אראל סגל יקבל שעת שידור בגל”צ על חשבון רזי ברקאי, ממנו יקחו שעה ויעבירו לאראל סגל, בעל הדעות הימניות.

ואז התזמורת השמאלנית החלה ליילל על הימין.

אך נזכיר כי הצבועים מהשמאל נהגו אחרת כאשר בגלי צה”ל הביאו את איש השמאל הקיצוני רינו צרור ונתנו לו רצועת שידור של שעה על חשבון יעל דן.

אז זה היה לגיטימי.

בכל אופן, פרשה זאת מוכיחה כי השמאל רואה בגל”צ כמאחז פוליטי שלו. אולי עכשיו השמאל יתמוך בסגירת התחנה הצבאית העוסקת באקטואליה.

איילת שקד – המנהיגה האמיתית של הבית היהודי

בסקר שנערך לאחרונה התברר כי מצביעי הבית היהודי מעדיפים את האחות איילת על האח בנט. היא גוברת עליו ללא קרב.

שרת המשפטים מתחזקת ויש כלפיה הערכה רבה, מה שמראה כי השרה מתרכזת בעבודתה במשרד המשפטים. מנגד, בנט, שנצמד לספינים והדלפות מהקבינט הביטחוני מאבד תמיכה.

לכן השבוע רצה-אצה השרה הפופולרית איילת שקד להגן על הילדון בנט – לאחר שהיא דיברה איתו והוא אמר לה שהוא לא הדליף. נו, הוא אמר. אך הציבור לא קונה. כולם זוכרים כיצד בנט וליברמן לכלכו בצוק איתן.

אבל היה די מביך ששקד מגנה על בנט. כי היא מבינה שההתנהלות שלו חוצה כל גבול ומסכנת את קיום הממשלה הלאומית, וכי בנט מתחיל להצטייר בציבור כילד מופרע וחסר אחריות.

שוברים שתיקה שומרים על זכות השתיקה

במשך שנים מסבירים לנו למה ארגון ‘שוברים שתיקה’ חשוב לדמוקרטיה בישראל. אך מתברר כי במשך שנים צה”ל מנסה לאמת את הטענות של ‘שוברים שתיקה’ – והם שומרים על שתיקה.

כעת מתנהלת בבית המשפט, ללא אור זרקורים, תביעה של המדינה לגילוי הראיות של הטענות כנגד צה”ל – אך שוברים שתיקה שותקים. מעניין האם למדינות הזרות שממנות את ‘הקרן החדשה’ ו’שוברים שתיקה’, הם מעבירים את הנתונים או שאולי הכל בלוף אחד גדול, והם בסך הכל מרצים את בעל המאה.

הזדמנות להוצאת המסתננים מישראל

הסכם שלום נחתם בדרום סודן, לאחר שהנשיא מינה את יריבו לסגנו. עכשיו אפשר להחזיר את הפליטים הסודנים לארצם השלווה מבלי לסכן אותם. אז קדימה, לנצל את ההזדמנות.

מסתבר שאריתריאה מקדימה את ישראל במדד השלום העולמי. אריתריאה במקום ה-127 וישראל במקום ה-148, אולי אנחנו נהגר לאריתריאה? אז קדימה, להחזיר גם אותם הביתה, ויפה שעה אחת קודם.

• מתוך ליכודניק