כצפוי: העיר בני ברק עם הכי הרבה ילדים בארץ. ומה בת”א?

הלמ"ס פרסמה את נתוניה ביחס לשלל נושאים וביניהם: ממוצע הילדים למשפחה בבני ברק מול שאר חלקי הארץ • מספר המשפחות בישראל באוכלוסיה היהודית והערבית • וגם: על מה מוציאים ההורים את כספם?
דוד ליבוביץ
כ"ח שבט התשע"ו / 07.02.2016 18:17

בני ברק היא העיר בה שיעור המשפחות של זוגות עם ילדים עד גיל 17 – הינו הגבוה ביותר בישראל, וכך גם ממוצע הנפשות למשפחה – העומד על 4.57 למשפחה. זאת לעומת מחוז תל אביב המאופיין באחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים (כ-33%).

כך עולה מנתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ראשון).

מן הנתונים עולה, כי המשפחה הישראלית הממוצעת כוללת 3.7 נפשות .

לעומת זאת, במגזר הערבי ממוצע הנפשות הוא 4.61. ההבדל נובע משיעורי פריון גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית. כשליש מהמשפחות הערביות מונות שש נפשות ויותר – פי שלושה משיעור המשפחות בגודל זה באוכלוסייה היהודית.

כמה משפחות יש בארץ?

בשנת 2014 היו בישראל כ-1.96 מיליון משפחות, לעומת כ-1.65 מיליון ב-2005. מתוכן כ-1.57 מיליון משפחות שבראשן יהודי (80%), וכ-338 אלף משפחות שבראשן ערבי (כ-17%).

כמחצית מהמשפחות בישראל מורכבות מזוג הורים וילדים עד גיל 17. עוד עולה כי שיעור הזוגות ללא ילדים גבוה יותר במשפחות שבהן ראש משק הבית יהודי (27%), ביחס למשפחות שבהן ראש משק הבית הוא ערבי (10%).

כ-89% מהיהודים וכ-96% מהערבים בני 15 ויותר חיו עם משפחתם הגרעינית.

משפחות חד הוריות

מתוך כלל המשפחות ששה אחוזים הינם משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17.

בראש כ-92% מן המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 עמדה אישה. ביותר ממחצית (57%) מהמשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, ראש המשפחה היה הורה גרוש/ה, ב-17% נשוי אך חי בנפרד, ב-16% – רווק (כמעט כולן נשים יהודיות), וביתר אלמן – 10%.

בשנת 2014 היו 18.5 אלף אימהות רווקות חד-הוריות לילדים עד גיל 17, שהן כ-17% מהאימהות החד-הוריות עם ילדים בגיל זה.

ביחס לסוגית הצפיפות בבית מסתבר כי ככל שעולה מספר הנפשות במשק הבית, כך יורד ממוצע החדרים לנפש.

אצל יהודים, ממוצע חדרים של 2.74 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.57 במשקי בית של שבע נפשות ויותר.

אצל הערבים, ממוצע חדרים של 2.46 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.46 במשקי בית של שבע נפשות ויותר.

הכנסה חודשים וקניות לילדים

ההכנסה החודשית למשק בית בחודש, בשנת 2013 היתה 18,329 שקל ברוטו. בדומה להוצאה, ההכנסה של משקי בית עם ילדים הייתה פי 1.3 מההכנסה של משק בית ללא ילדים.

מהשוואת ההכנסה הכספית נטו להוצאה הכספית של כלל משקי הבית, נמצא שההוצאה מהווה 79.4% מההכנסה. במשקי בית עם שלושה ילדים ומעלה הפער הוא הנמוך ביותר – ההוצאה מהווה 90.3% מההכנסה.

ככל שמספר הילדים במשק בית עולה, כך עולה ההוצאה על לחם פרוס, לחמניות וכעכים, פיתות, ממרח שוקולד, חטיפים, דגני בוקר ומעדני חלב. במשקי בית ללא ילדים ההוצאה גבוהה יותר על לחם מיוחד ונסיעה במונית מיוחדת.

לכמה משפחות יש מחשב עם אינטרנט?

במשקי בית עם ילדים, ל-89.2% בעלות על מחשב ו-75% מנויים לאינטרנט, ואילו במשקי בית ללא ילדים ל-74.8% בעלות על מחשב ו-69.7% מנויים לאינטרנט. יצויין כי נתונים אלו נכונים לציבור הכללי, אך בציבור החרדי, שחלקים ממנו מתנגדים לאינטרנט או אף למחשב – הנתונים שונים ולא נבדקו בסקר.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות