הבלדה שריגשה: למה סירב הילד היתום להתקלח?

מאות מתנדבי ארגון ‘עלה’ התכנסו לערב הוקרה לציון חצי יובל להקמת ארגון המתנדבים, המכניס אור ושמחה בחייהם של ילדים מיוחדים, שמזל החיים לא האיר להם פנים.

גולת הכותרת של תכניית הערב המגוונת היתה שירו של אמן הרגש הנודע, הרב משה צבי וינטרוב, שבבלדה עשויה מחרוזים מרגשים הפעים את המתנדבים.

השיר המיוחד התמקד בסיפור אודות ילד יתום שנותר ללא אב וללא אם אחרי השואה, וגדל בבית היתומים של הרב מפוניבז’.

הילד משום מה, סירב להתרחץ בכל תוקף, למרות תחנוני האחראים עליו. הוא גם מיאן לשתף את סודו הכמוס עם איש.

כך התגלגל הסיפור מספר ימים, עד שה’חזון איש’ נכנס לתמונה, ואז הכריז הילד כי רק ל’חזון איש’ יסכים לספר את פשר סירובו.

מתברר כי במלחמה לקחו אותם הגרמנים להתרחץ עם הבטחה שאחרי הרחצה יקבלו את בגדיהם בחזרה, אך כמובן שהבגדים לא חזרו אליהם לעולם. על כן חושש הוא להתרחץ פן יקחו לו את בגדיו.

הילד הודיע כי הוא מסכים להתקלח רק בתנאי שאביו ואמו יעמדו לצידו בעת הרחצה. מרן החזו”א התחייב בפני הילד לשמור לו על בגדיו בעת הרחצה, ואמר לרב מפוניבז’: ‘אני אהיה האבא ואתה תהיה האמא, נעמוד שנינו משני הצדדים ונשמור על הבגדים’.

וכך, בזמן שרחצו את הילד האומלל, עמדו מצידיו שני גאוני עולם,  החזו”א והרב כהנמן זצ”ל, ומעיני שניהם זלגו דמעות על ילד יהודי טהור שלא זכה ששני הוריו יעמדו לצידו בעת הרחצה. באמת אמרו, שהבגדים התנקו יותר ויותר מטהרתן של הדמעות הרותחות שנשרו ללא הרף באותו מעמד רב רושם.

דמעות חמות נקוו בעיני המשתתפים, עת דימה הרב וינטרוב בכישרון יוצא דופן, את המתנדבים הרוחצים את הילדים במסירות אין קץ ולעתים אף מתוך דמעות של חסד ורחמים, לאותם גדולי עולם שראו בכך מצוה גדולה וחשובה, ולא חסכו כל מאמץ לרווחת הילדים המיוחדים.