משרד המשפטים התנגד להעדפה מתקנת לחרדים בשירות הציבורי – וגפני רתח מזעם

המגזר החרדי יזכה לייצוג הולם בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות ובתעסוקה בשירות המדינה.

כך סוכם היום (שלישי) בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בעת שהוועדה אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק של חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב לייצוג הולם של יהודים בני המגזר החרדי בשירות הציבורי.

החוק הנוכחי מחייב את נציבות שירות המדינה להעניק ייצוג הולם לנשים, לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ’רקסית, לאנשים עם מוגבלות וכן למי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה.

הצעת החוק החדשה מבקשת לתקן את חוק שירות המדינה, ולהוסיף לחובת הייצוג ההולם הקבועה בו, חובה לתת ביטוי הולם לייצוגם של יהודים בני המגזר החרדי.

בנוסף, מוצע לתקן באופן דומה את חוק החברות הממשלתיות, ולהוסיף חובה כי בהרכב דירקטוריון חברה ממשלתית, יינתן ביטוי הולם לייצוגם של יהודים בני המגזר החרדי.

הייעוץ המשפטי של הוועדה סבור כי על אף שאין נתונים מדויקים בדבר אחוז החרדים העובדים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, ברי כי ישנו תת ייצוג של אוכלוסייה זו.

לדעה זו הצטרפה סמנכ”לית משרד הכלכלה מיכל צוק שאמרה: “אני חושבת שברור שאין מספיק חרדים בשירות המדינה”.

יוזם הצעת החוק ח”כ משה גפני אמר: “ישנה אמירה רווחת של התגייסות כללית לשילוב חרדים בעבודה למען הכלכלה. כמי עוסק בכך שנים רבות, אני אומר לכם, אין מאחוריה כלום.

“אם כנים דבריכם, תעניקו לחרדים העדפה. לאחר שההעדפה כלפי נשים נחקקה בחוק, מספר הנשים המועסקות גדל בצורה דרמטית. החוק השיג את מטרתו. בגדול, אתה לא מוצא חרדים, בוודאי לא כפי גודלם באוכלוסייה – בשירות הציבורי.

“בעיריית ירושלים מועסקים רק 1.3% עובדים חרדים כאשר 37% מתושבי העיר חרדים. בשירות המדינה אין אפילו אחוז אחד של חרדים. אמרו לי שישנה בעיה ביצירת אפליה לטובת החרדים, כיוון שחרדים אינם לא דת לא גזע ולא מין. זו בעיה שמשפטנים יודעים להתמודד איתה”.

גפני ציין כי ההצעה מעוגנת בהסכם הקואליציוני וכי גם השר נפתלי בנט תומך בה. גפני ביקש להוסיף להצעתו גם עולים חדשים.

יו”ר הוועדה ח”כ ניסן סלומינסקי תמך בהצעה ואמר: “יש להצעה היבטים חשובים. חשוב לאפשר לחרדים להתפרנס בכבוד. המדינה לא תחזיק מעמד אם ציבור כה גדול שעשוי להגיע למחצית מהאוכלוסייה לא יעבוד.

“מבחינה כלכלית, המדינה עלולה להתמוטט. זו משימה לאומית כפולה, לטובת המגזר החרדי וכן לטובת המדינה”.

יו”ר לשכת עורכי הדין, עו”ד אפי נווה: “מצער מאוד שאנו נזקקים להצעה. המגזר החרדי כמעט לא מורגש. לא נתקלתי בשופט חרדי. צריך לתקן את המצב. מדברים על רצון לשלב את החרדים בחברה, אבל הם לא מקבלים הזדמנות אמתית. בחצי שנה שאני מכהן כיו”ר הלשכה, קלטנו ארבעה עובדים חרדים”.

נציג משרד ראש הממשלה רועי דרור אמר, כי הממשלה החליטה לתת לחרדים מעמד של תת ייצוג.

דרור פירט את הצעדים שהממשלה החליטה עליהם על מנת לעודד תעסוקת חרדים בשירות הממשלתי. “אני חושב שנגיע להישגים טובים יותר עם יישום החלטות הממשלה, לעומת הצעת החוק”.

לדבריו הצטרפה עו”ד הדס אגמון ממשרד המשפטים שטענה כי ייצוג הולם, הינו צעד חריג, כיון שהוא חריג לעקרון השוויון ופוגע באוכלוסיות אחרות. לדבריה, ועדת שרים החליטה לתמוך רק בקריאה הטרומית ולכן הממשלה מתנגדת לקדם את הצעת החוק.

דבריה הכעיסו את ח”כ גפני שהתריס לעברה: “עקרון השוויון לא נוגע לחרדים. אתם הולכים נגד החרדים בסיסמאות”.

ח”כ אורי מקלב אמר כי להצעה ערך מוסף, כיון שההחלטה תשפיע על המגזר הפרטי.

ח”כ ענת ברקו אמרה: “אני בעד שילוב חרדים. אולם אני לא רוצה שיקרה, מה שקרה בצבא שם בוצעה הדרת נשים”.

הוועדה אישרה את ההצעה לקריאה ראשונה. אולם על מנת לאפשר לח”כ גפני לתאם את ההצעה עם ועדת שרים לחקיקה, סוכם כי ח”כ סלומינסקי יגיש רביזיה על אישור ההצעה.